"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
תכננתם להקים משפחה על מאדים? יש לנו חדשות רעות
חשבתם לברוח מהמלחמות של כדור הארץ לכוכב אחר בשנים הקרובות? יכול להיות שאפילו אם נגיע אליהם, לא נוכל להוליד עליהם את הדור הבא של בני אנוש בין-כוכביים
זוג אסטרונאוטים על מאדים. צילום: מערכת feedy באמצעות הבינה המלאכותית Maze.Guru

תכננתם להקים משפחה על מאדים? יש לנו חדשות רעות

חשבתם לברוח מהמלחמות של כדור הארץ לכוכב אחר בשנים הקרובות? יכול להיות שאפילו אם נגיע אליהם, לא נוכל להוליד עליהם את הדור הבא של בני אנוש בין-כוכביים

יאיר מורמערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

השנה היא 2040. מושבת אילוניה במאדים כבר מאכלסת כ-1,000 איש ו-7,000 כבשים ניו-זילנדיות משובטות ומתורבתות, שמהן גוזזים צמר לבגדים וצולים על-האש כשעולה החשק לשווארמה; הרבנים כבר הבהירו לפי אילו שעות שומרים שבת על הכוכב האדום, כמה שעות שומרים בין בשר כבש משובט, מתורבת ומעוות לבין חלב משקדים מלאכותיים ולאיזה כיוון צריך לפנות בתפילת העמידה; מחירי הטיסה ב-SpaceX כבר ירדו ועשרות סוכנויות נדל"ן בישראל כבר מציעות "מאסקוני יוקרה למשפחות צעירות" למי שרק רוצה שקט, שלווה ונוף של שמים ירוקים ואדמה אדומה.

אנחנו יודעים שזה נשמע מפתה – במיוחד לאור העובדה שבשלב הזה מן הסתם כבר גרים במטרופולין תל-אביב-יפו-בת-ים-אשדוד 10 מיליון איש במכוניות שלהם, שתקועות בפקקים שבגלגל"ץ תזמנו 20 שנה או עד פתיחת הקו הוורוד – המאוחר מביניהם. אז נחלצנו, בעזרת ChatGPT, לספר לכם למה בכל זאת לא כדאי לכם לעבור לגדל ילדים על מאדים.

מחקר במימון נאס"א, שנערך על ידי מדענים מאוניברסיטת המדינה של פלורידה, ופורסם בשבוע שעבר בכתב העת של הפדרציה המדעית האמריקאית לביולוגיה ניסיונית, שופך אור על ההשפעה הפוטנציאלית של מסע בחלל על האונות הגברית, ובמיוחד על הקשר בין קרינה קוסמית גלקטית ומיקרו-כבידה לפגיעה ברקמות כלי הדם והשלכותיה.

החוקרים השתמשו ב-86 חולדות בוגרות ממין זכר, בסביבה המדמה את החלל במעבדת קרינת החלל של נאס"א בניו יורק. חשיפה למיקרו-כבידה מדומה וקרניים קוסמיות גלקטיות הביאה ללחץ חמצוני מוגבר ברקמות החולדות, גורם הקשור להזדקנות ולמצבים בריאותיים שונים. הצוות מצא שאפילו חשיפה נמוכה לקרינה קוסמית עלולה לפגוע ברקמות כלי הדם, מה שעלול להוביל לאין אונות.

בניגוד לכדור הארץ, שבו המגנטוספירה שלנו מגינה עלינו מפני קרינה קוסמית, אסטרונאוטים על הירח ומאדים יתמודדו עם חשיפה גבוהה יותר. המחקר מדגיש את החשיבות של ניטור בריאות מינית אצל אסטרונאוטים שחוזרים לכדור הארץ ממשימות בחלל החיצון.

"למרות שאין-אונות משפיעות על יותר ממחצית מהגברים מעל גיל 40 ומהווה גורם חשוב לשביעות רצון מהחיים, ההשלכות של מסע בחלל על התפקוד המיני עדיין לא ברורות", אומר ג'סטין לַה פַבוֹר, מחבר שותף במחקר.

המחקר מציע גם שביב של תקווה: על ידי טיפול באמצעות נוגדי חמצון בנתיבי חיזור ותחמוצת חנקן ברקמות, ניתן להפחית את ההשפעות השליליות של קרינה קוסמית גלקטית על תפקוד הזקפה. זה מצביע על כך שלמרות ההשפעות המתמשכות, ניתן לטפל באין-אונות שנגרמה על ידי מסע בחלל. עם זאת, יש צורך במחקר נוסף ובהכנה לקראת התחלתן של משימות חלל שמטרתן אינה מחקר, אלא יצירת התנחלות אנושית על כוכבים שכנים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...