"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

השיר שתקוע לכם בראש? מדענים הצליחו להוציא אותו משם, בערך

חוקרי מוח הצליחו לחלץ את השיר האגדי של פינק פלויד מראשם של משתתפי ניסוי, וכעת הם מקווים שהשיטה שבה השתמשו תיתן קול לאילמים

,עודכן
0השמעה
בחורה מאזינה למוזיקה באוזניות.. צילום: צויר על ידי בינה מלאכותית / rawpixel

מדענים הצליחו לראשונה אי פעם לפענח את הפעילות החשמלית של המוח ולהשתמש בה כדי לשחזר מוזיקה שאנשים האזינו לה.

המחקר פורץ הדרך ניתח נתונים של 29 אנשים באמצעות מערכי אלקטרודות בגודל בול דואר שהונחו ישירות על פני המוח שלהם. כשהמשתתפים האזינו לשיר "Another Brick in the Wall, Part 1" של פינק פלויד משנת 1979, האלקטרודות לכדו את הפעילות החשמלית של כמה אזורי מוח המכוונים לאלמנטים מוזיקליים כמו טון, קצב, הרמוניה ומילים. באמצעות למידת מכונה, החוקרים הצליחו ליצור שחזור של הצליל – אמנם משובש, אך ייחודי מספיק כדי לזהות את השיר שהמשתתפים שומעים.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

מדעני מוח מנסים כבר עשרות שנים לפענח את מה שאנשים רואים, שומעים או חושבים על ידי ניתוח פעילות מוחית בלבד. בשנת 2012, צוות שכלל את המחבר הבכיר של המחקר החדש – מדען המוח הקוגניטיבי רוברט נייט מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי – הפך לראשון שהצליח לשחזר הקלטות אודיו של מילים שהמשתתפים שמעו כשלבשו אלקטרודות מושתלות. אחרים השתמשו מאז בטכניקות דומות כדי לשחזר תמונות שמשתתפים ראו או אפילו דמיינו, כולל פנים אנושיות ותצלומי נוף. אבל המחקר הנוכחי של נייט ועמיתיו הוא הראשון שמצביע על כך שאפשר לצותת למוח כדי לסנתז מוזיקה.

מודל הבינה המלאכותית ניתח דפוסים בתגובת המוח למרכיבים שונים של הפרופיל האקוסטי של השיר, והבחין בשינויים בגובה הצליל, בקצב ובטון. מודל AI אחר הרכיב מחדש את המידע הזה כדי להעריך את הצלילים שהמשתתפים שמעו. ברגע שנתוני המוח הוזנו דרך המודל, המוזיקה חזרה. בתוצאה אפשר להבחין בלחן, והמילים "All in all, it was just a brick in the wall” משובשות אך ניתנות להבנה אם מחפשים אותן.

החוקרים מקווים שתוצאות הניסוי יהיו שימושיות לתרגום גלי מוח לדיבור אנושי. הדיבור מכיל ניואנסים מלודיים, כולל מקצב, לחץ, מבטאים ואינטונציה, ולכן יכולת ליצור מחדש קולות שהמוח האנושי שומע יכול לשפר ממשקי מוח-מחשב, וגם לאפשר לאנשים שאיבדו את קולם לחזור לדבר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר