"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם חללית רוסית תצליח להוציא מים מהירח?

אם משה רבנו הוציא לבני ישראל מים מהסלע, למה שלא נעשה את זה בגדול? זו, על רגל אחת, מטרתה של החללית הרוסית שהמריאה לכיוון הירח בסוף השבוע. האם היא תצליח להוריח היתכנות של התיישבות על בן הלוויה שלנו?

,עודכן
0השמעה
ירח מלא משתקף בים שקט. צילום: Patricia Alexandre (photo-graphe) / Pixabay

רוסיה שיגרה בסוף השבוע את החללית Luna-25, בדרכה למשימה אל הקוטב הדרומי של הירח. המאמץ הזה מציין את משימת הירח הראשונה של רוסיה מזה 47 שנים, ומאותת על התעוררות מחודשת בחקר הירח, כאשר אומות אחרות וגופים פרטיים מנסים להגיע אליו לאחר עשרות שנות הפסקה. נעזרנו ב-ChatGPT כדי להבין את משמעותה של המשימה.

לונה-25, ששוגרה מהקוסמודרום ווסטוצ'ני במזרח רוסיה, יצאה למסע בלילה שבין חמישי לשישי האחרונים, וסימנה לא רק חזרה של רוסיה לטיסות לירח, אלא גם הפחתת התלות שלה בקוסמודרום בייקונור בקזחסטן. החללית צפויה לטוס במשך כחמישה ימים, להגיע למסלול של 100 קילומטר סביב הירח, ולנחות ב-21 בחודש במכתש בוגוסלבסקי, שרוחבו 100 ק"מ והוא ממוקם כ-500 ק"מ מהקוטב הדרומי של הירח.

המשימה השאפתנית טומנת בחובה הבטחה כפולה: ראשית, היא מבקשת לפענח את המסתורין של אזורי הקוטב של הירח, ובמיוחד הקוטב הדרומי שלו, המציע פוטנציאל לריכוז מוגבר של קרח מים, בשל התנאים הקפואים. הנחתת נושאת זרוע רובוטית שנועדה לחפור עד 50 סנטימטרים אל תוך שטח הפנים של הירח, בניסיון לגלות מתחתיהם קרח מים. לתגלית כזו תהיה משמעות עצומה, שכן הקרח יכול לשמש משאב חיוני ליישוב עתידי של הירח, בזכות האפשרות ליצור מימן וחמצן למטרות חיוניות שונות, כולל מי שתייה ואפילו דלק טילים.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

יתרה מכך, למשימת לונה-25 יש השלכות רחבות יותר מעבר לגילוי מדעי: היא מייצגת מהלך אסטרטגי של רוסיה לבסס נוכחות חזקה במחקר מתקדם של הירח, מול מעצמות חלל כמו ארצות הברית וסין. המרדף המחודש הזה אינו נטוע רק בסקרנות מדעית, אלא שזור בשאיפות גיאופוליטיות. הירח שוב הופך לבמה לתחרות עולמית ולאמצעי להגשת עוצמה טכנולוגית ופוליטית, 60 שנה לאחר הסיבוב הקודם של ‘מלחמת הכוכבים’.

במירוץ המהיר הזה אל הקוטב הדרומי של הירח, רוסיה מתמודדת מול מתחרים אדירים. משימת Chandrayaan-3 ההודית, שתוכננה לנחות ב-23 באוגוסט, ומשימת הגשושיות המתוכננת של סין ב-2026, הן בין המתמודדות. גם תוכנית ארטמיס של נאס"א, שמטרתה להחזיר בני אדם לירח בעזרת ספייס-אקס של מאסק, מכוונת לאותו אזור, ומשקפת את המשמעות העולמית של הקוטב הדרומי של הירח.

ההשלכות של הצלחת המשימה חורגות מעבר לגאווה לאומית. לונה-25 יכולה לספק תובנות חיוניות לגבי ההיסטוריה של הירח, תהליכי הצטברות מים ואבולוציה פלנטרית רחבה יותר. היא יכולה גם לעורר שיתופי פעולה ושותפויות חדשים בתחום חקר הירח, לטפח שיתוף פעולה בינלאומי בחיפוש אחר הבנה קוסמית.

הדרך להצלחת המשימה אינה נטולת אתגרים. יורי בוריסוב, ראש סוכנות החלל הרוסית רוסקוסמוס, הכיר באופיה של המשימה כ"סיכון גבוה" עם סיכוי של 70% להצלחה. בעוד לונה-25 שואפת לממש את יעדיה השאפתניים, העולם מתבונן במתח, בתקווה לגילויים מרעישים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר