"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם הסרט "אופנהיימר" מסתיר את האמת ההיסטורית?

חוקרים טוענים כי הסרט החדש על אבי פצצת האטום אינו מציג את כל האמת על פרויקט הגרעין ותוצאותיו. חוקר המתמחה בחייו של אופנהיימר מדבר על מה שהיה צריך לשנות בסרט

,עודכן
0השמעה
מתוך הסרט "אופנהיימר". צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט

"אופנהיימר", סרטו של כריסטופר נולאן שיצא לאחרונה לאקרנים והפך ללהיט של הקיץ, עורר דיונים בקרב היסטוריונים ומומחי גרעין בנוגע לרמת הדיוק שבה הוא מספר את סיפורו של יוליוס רוברט, אבי פצצת האטום. אלכס ולרשטיין, היסטוריון ופרופסור גרעיני, מציע ניתוח ביקורתי של הדיוק ההיסטורי של הסרט ותיאור חייו המורכבים של אופנהיימר.

ולרשטיין חקר את אופנהיימר במשך שני עשורים, ומודה כי בניגוד לביוגרפיות קודמות שמציגות את אופנהיימר לא פעם כגיבור, הסרט הנוכחי מנסה לספק ייצוג מעודן ומדויק יותר של האיש והעידן בו חי. אך למרות מחויבותו של הסרט לדיוק מדעי, טכני והיסטורי, ולרשטיין מציין כי הוא עשוי להיות כבד מדי עבור הצופה הממוצע, בשל אורכו וכמות החומר שהוא מנסה להציג.

לדבריו, עדיף היה להוציא מיני-סדרה של 10 שעות, שתכסה כראוי את כל הנקודות שהסרט מנסה להכניס, במקום סרט של שלוש שעות שמעייף את הצופים אך לא מספיק להסביר הקשרים היסטוריים רחבים.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

הסרט מעלה שאלות לגבי הצלחתו של אופנהיימר והעולם שעזר ליצור. ולרשטיין מסביר כי אופנהיימר לא הביע חרטה על מעורבותו בפרויקט פצצת האטום. עם זאת, הוא האמין שהשימוש בנשק גרעיני במהלך מלחמת העולם השנייה יבהיר את כוחו ההרסני, וירתיע מפני שימוש עתידי. בעוד מאמציו של אופנהיימר תרמו לביסוס אמצעים למניעת הפצת נשק גרעיני, סביר להניח שהוא היה מתריע כי המצב הנוכחי מהווה סכנה קיומית לעולם כולו.

ולרשטיין מדגיש את חשיבות השימוש ב"אופנהיימר" כזרז לדיונים על עתיד הנשק הגרעיני. הוא מבקר את הסרט על כך שלא העמיק בנושא מניעת הפצה ושימוש בנשק גרעיני, שאותה קידם אופנהיימר לאחר המלחמה, ובאפשרויות הקיימות למניעת לוחמה גרעינית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר