לראשונה זה עשור: ירידה במספר המועסקים בהייטק הישראלי

דוח חדש של רשות החדשנות חושף: לראשונה מזה עשור נרשמה ירידה במספר המועסקים בענף ההייטק הישראלי. על פי הדוח, ב-2024 מספר המועסקים בהייטק עמד על 391 אלף, ירידה של 1.2% (כ-5,000 מועסקים) ביחס לשנה הקודמת. מאז 2022 קיים קיפאון במספר המועסקים בענף, סימן ברור להיחלשות מגמת הצמיחה שהובילה את ההייטק הישראלי בעשור הקודם.

מתוך כ-390 אלף מועסקים בענף בישראל, כ-250 אלף עובדים בחברות הייטק ישראליות – פרטיות וציבוריות – וכ-90 אלף עובדים בחברות רב-לאומיות. בנוסף, כ-50 אלף עובדים מועסקים בחברות IT ובמתן שירותים טכנולוגיים.

עוד עולה, כי בין אוקטובר 2023 ליולי 2024 יצאו מישראל כ-8,300 הייטקיסטים לטווח של שנה ומעלה לצורך רילוקיישן, שיעור המהווה כ-2.1% מכוח העבודה בהייטק - כפול מהממוצע השנתי הרגיל של 5,000-4,000 עובדים.

נתון מעורר מחשבה נוסף העולה מהדוח: חברות ההייטק הישראליות הפרטיות מעסיקות כמחצית מאנשי המו״פ שלהן בחו"ל - על אף שכוח האדם בתחום זה מהווה את אחד מיתרונותיה היחסיים המשמעותיים של ישראל. בנוסף, כ-75% מאנשי הפעילות העסקית בחברות אלו מועסקים בחו"ל.

הקיפאון בתעסוקה אינו אחיד בכל תחומי ההייטק. בעוד שמספר המועסקים הכולל מצטמצם, יש גידול בתפקידי המחקר והפיתוח, שחלקם גדל והגיע ב-2024 למעלה ממחצית מהעובדים בענף. זאת לעומת כיווץ מתמשך בתפקידי מטה ומוצר, מגמה המצביעה על כך שחברות בענף ההייטק הישראלי ממשיכות להעדיף להשקיע בטכנולוגיה ולצמצם השקעה בתחומי ניהול ותפעול בישראל. כלומר, עיקר הזדמנויות התעסוקה הן לבעלי השכלה ויכולות טכנולוגיות גרידא. 

פערים מתרחבים

פערי השכר בין עובדי ההייטק לשאר המשק ממשיכים להתרחב. בשנת 2024 השכר הממוצע בהייטק עמד על 32.3 אלף שקל, פי 2.8 מהשכר הממוצע במשק. זאת לאור הגידול בתעסוקה בתפקידים ששומרים על רמות שכר גבוהות והירידה בתעסוקה בתחומי מטה.

נתון מעניין נוסף: חברות ההייטק הישראליות מעסיקות כ-440 אלף עובדים בחו"ל, לעומת כ-400 אלף בארץ. החברות הישראליות הפרטיות מעסיקות סה"כ כ-430 אלף עובדים, כ-190 אלף מתוכם בישראל ו-240 אלף בחו"ל, ואילו החברות הציבוריות מעסיקות כ-260 אלף עובדים – רק כ-60 אלף מהם בישראל.

"האפקט על הייטק לא יהיה דרמטי"

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר ל"ישראל היום": "באופן כללי, בכל מקום רוצים לעבוד מול ההייטק הישראלי. אני אופטימי גם לאור העלייה במשרות וגם לאור האקזיטים בשוק כדוגמת WIZ".

"החדשות הפחות טובות הן הקיפאון והירידה הקלה בתעסוקה בהייטק לראשונה מזה הרבה שנים. זה לא מפתיע, בגלל הירידה הגדולה בגיוסים של הכסף, שכן חברות סטארט-אפ מוציאות את רוב הכסף על גיוס עובדים חדשים", הוסיף בין.

עם זאת, בין מציין גם חדשות טובות: "יש עלייה בכמות המשרות הפתוחות ל-17,000, כמו בתחילת 2023 - זו אינדיקציה לזה שנראה עלייה בהיקף העובדים החדשים. בנוסף, ב-2023 הייתה ירידה בגיוסי כספים וב-2024 נרשמה עלייה".

לגבי השפעות מדיניות המכסים של טראמפ על ההייטק הישראלי, בין מסביר: "כרגע לא נראה שהאפקט על ההייטק יהיה דרמטי. 70% מההייטק עוסק בייצוא תוכנה ועל זה לא אמור להיות מכס. 30% הנותרים שעוסקים במוצר מוחשי יספגו מכס... בנוסף, אם חברה ישראלית תתחרה עם חברה אסיאתית, למשל, יהיה לה יתרון כי גובה המכס שלה יהיה נמוך יותר".

הדוח מדגיש כי יש לפעול ליישום המלצות ועדת פרלמוטר להגדלת מספר העובדים בעלי מיומנויות הייטק נדרשות וכך להגדיל את מספר המועסקים בענף ההייטק הישראלי. בין השאר, כדי לתמוך בגידול בתעסוקת עובדים שאינם בתפקידי מו"פ בישראל, יש צורך דחוף בחיזוק המיומנויות של עובדים בתחומים שאינם טכנולוגיים, בדגש על שיפור האנגלית המדוברת.