מפחיד: מה קרה בפעם הקודמת כשמי הים התיכון עלו?

לפני 2,000 שנה קו החוף של הים התיכון היה נמוך בשני מטרים, כשבבת אחת עלה מפלס המים • התוצאה: ערים שלמות שקעו ומבני מגורים רבים ניזוקו • האם תרחיש כזה יכול לקרות בימינו?

האם מפלס הים יעלה?, צילום: ללא קרדיט

מחקר חדש מגלה כי לפני 2,000 שנה קו החוף של הים התיכון היה נמוך בשני מטרים מהקו הנוכחי כשבבת אחת, במשך 200 שנה, עלה מפלס המים. כתוצאה מכך ערים שלמות שקעו ומבני מגורים רבים ניזוקו.

האם בימינו ייתכנו תרחישים דומים בקו החוף שלנו, כך שערים שלמות ישקעו בים או לחלופין ימצאו את עצמן רחוקות ממנו? 

על פי המחקר, ניתן לומר, שלו תהליך כזה היה מתחיל סביב 1900, היו היום חלקים גדולים מהעיר תל אביב וערי חוף נוספות כמו אשדוד וחיפה, מתחת לפני הים.

זה למעשה מה שממש קרה לקו החוף הישראלי לפני כ-2,000 שנים, במעבר שבין התקופה ההלניסטית לתקופה הרומית. הממצאים החריגים והמדהימים האלו עולים ממחקר חדש של צוות חוקרים בינלאומי בהובלת חוקרים מאוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת סאן דייגו ופורסם בכתב העת PlosOne. "תחשבו על עלייה של שני מטרים שמתרחשת בתוך 200 שנים כיום. החוף בתל אביב נעלם, חלקים גדולים מהעיר מוצפים וכל ערי החוף סובלות מהצפות חמורות. מהממצאים שמצאנו זה מה שעבר על תושבי האזור שלפני כאלפיים שנים", אמר פרופ' אסף יסעור לנדאו, ראש המכון ללימודי ים וממובילי המחקר.

מלכתחילה המחקר ניסה לבדוק את ההשפעה של עליית מפלסי הים על ערי החוף בתקופות הקדומות, ואחר תהליכים של אובדן תשתיות ימיות וחופיות עקב עליית המפלס. לשם כך החוקרים התמקדו בחפירות בעיר תל דור, עיר נמל שהייתה קיימת החל מתקופת הברונזה התיכונה, כ-1,800 שנים לפני הספירה, ועד לתקופה הרומית בארץ ישראל, כ-200 שנים לספירה. החוקרים, מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת סאן דייגו, אוניברסיטת בולוניה והמכון הוולקני הלאומי האיטלקי לגיאופיסיקה, בחנו מבנים רבים בעיר הנמל – מעל ומתחת לפני הים.

הממצאים שלהם הראו כי בעוד שבתקופה של 700 שנים, מתקופת הברונזה התיכונה ועד לשלהי התקופה ההלניסטית, מפלס פני הים עלה בכחצי מטר – עלייה מקובלת ומוכרת בתקופה של 200 השנים האחרונות. "אנחנו לא מכירים עלייה כזו בתקופה ההיסטורית. זו עלייה שמוכרת רק כאשר מדברים על סוף עידן הקרח וההפשרה הגדולה של קרחונים. היום, כשמדברים על סכנת ההתחממות הגלובלאית ושינויי האקלים התחזיות המתונות, מכוונים לעלייה של כמטר אחד עד לסוף המאה ה-21. וכאן, אנחנו מוצאים עלייה של יותר מפי שניים מהעלייה המסוכנת עליה אנחנו מדברים כיום", אמר פרופ' תומאס לוי מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו שהשתתף במחקר.

פרופ' יסעור לנדאו מסביר איך נראתה אותה עלייה דרסטית: "מצאנו מתחת למים את בסיס החומה ושער הים של דור בתקופת הברזל, שבוודאי שהיו אמורים להיות על קרקע יבשה. זה אומר שכשהם נבנו מפלס המים היה נמוך בהשוואה לימינו". לדבריו מדובר בתהליך כלל ארצי ו-"בארות ומבנים מהתקופה ההלניסטית שנמצאו בדור ובאתרים אחרים בארץ משקפים מפלסי ים דומים לאלו שבתקופת הברזל ונמוכים משמעותית מאלו שבתקופה הרומית, ולכן העליה בין התקופות היתה מהירה".

מעדויות היסטוריות וארכיאולוגיות יודעים החוקרים כי כמה ערי חוף הלניסטיות בארץ ישראל חוו דעיכה או אפילו נטישה במעבר שבין סוף התקופה ההלניסטית והמעבר לתקופה הרומית, בסביבות 30 לפני הספירה. "ראינו עדויות דומות לדעיכה בעכו ובערי חוף הלניסטיות אחרות, ואנו משערים כי תושבי האזור בני התקופה, בראותם מבנים שלמים הולכים ומתכסים בהדרגה במים, זיהו את העלייה המהירה במפלס פני הים, אך במקרים רבים לא הצליחו להסתגל אל התנאים החדשים בהצלחה,״ אומר ד"ר גיל גמבש, היסטוריון מאוניברסיטת חיפה שהשתתף במחקר.

כאמור, עד היום לא מוכרת תופעה כזו בהיסטוריה המתועדת של עלייה כה דרסטית במשך זמן כה קצר. לדברי החוקרים, קשה לדעת מה היו הסיבות שגרמו לתופעה החריגה. "אין לנו בשלב זה אירוע מיוחד שיכול להסביר לנו את התופעה, אבל המשמעות שלה ברורה: הגיאוגרפיה, הכלכלה, אורך החיים – כל אלה השתנו מהקצה אל הקצה בתקופה היחסית קצרה הזו שמעבר בין התקופה ההלניסטית לרומית בארץ ישראל", סיכמו החוקרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר