כלכלה עם תקווה

מחירה של חבית נפט בבורסת הסחורות בניו יורק סגר את השבוע החולף ברמה של 69.56 דולר. למעט יום-יומיים בתחילת אוקטובר, זהו המחיר הנמוך ביותר עבור "הזהב השחור" מאז חודש יולי השנה. חשוב יותר, עוד בתחילת דצמבר נסחר הנפט במחיר המתקרב ל-79 דולר. במהלך עשרת הימים האחרונים התרחשה מיני-מפולת שבמהלכה צנח המחיר ביותר מ-9 דולר לחבית, שהם כ-12 אחוזים.

זוהי ירידה חריגה, הן בעוצמתה והן במהירותה. יש סיבות לחשוב שמדובר בתחילתה של ירידה משמעותית יותר. אבל נתייחס קודם למשמעות של מה שכבר קרה, ואחר כך נבחן מה עשוי לקרות בהמשך.

די בטוח שהירידה האחרונה תגרום להורדת מחיר הבנזין ושאר תזקיקי הנפט (כמו סולר). בגלל מנגנון חישוב המחירים בארץ, ייתכן שירידה זו תתפרס על פני העדכון החודשי בסוף דצמבר וזה שלאחריו, בסוף ינואר. אבל כל עוד הירידה שכבר נרשמה תעמוד בעינה, יש בשורות טובות לצרכנים.

מחירי הנפט משפיעים על מחירים רבים אחרים במשק באופן ישיר (חשמל, אוטובוסים) ובאופן עקיף (כימיקלים, חבילות נסיעה לחו"ל). ירידת המחירים מיתרגמת לירידה במדד המחירים לצרכן - כלומר הצרכן נהנה פעמיים: קודם דרך הוצאות הרכב והחימום הביתי, ואחר כך דרך כל מיני מחירים אחרים.

גם המשק יוצא נשכר. נפט ושאר מוצרי אנרגיה הם סעיפים מרכזיים ברשימת הקניות של המדינה בחו"ל, כלומר היבוא. אם מחיר הנפט יורד בצורה משמעותית, החיסכון עשוי להגיע למיליארדי דולר לשנה - כפי שקרה אך לפני שנה, כשמחירי הנפט קרסו.

כל זה מצוין. אבל זה עדיין חלק שולי מהתועלת שתצמח למדינה מירידה ממושכת במחיר הנפט העולמי אל מתחת ל-70 דולר, שלא לדבר על ירידה נוספת מתחת ל-60 דולר. ככל שמחיר הנפט יקטן, כך הוא יחיש את הקץ על משטר האייתוללות באיראן, שמקור הכנסתם העיקרי הוא מכירת נפט גולמי.

המשטר שם תלוי כמעט לחלוטין במחיר הנפט כדי לשלם לתומכיו ולספק צרכים מינימליים לשאר האוכלוסייה. העלייה המסחררת במחיר הנפט בשנים 2007-2003 איפשרה לא רק את הרחבת התוכנית הגרעינית האיראנית והאצתה, אלא גם את הרחבתן של כל מערכות השלטון. מצד שני, אם המחיר ימשיך לרדת, המשבר הכלכלי יוחרף במהירות. התסיסה החברתית-פוליטית שתנבע מכך תמוטט את המשטר. כך, בלי צורך בהצבעות באו"ם-שמום על סנקציות-שמנקציות.

גם הפטרונית של איראן - רוסיה - תיפול קורבן לנפילת מחיר הנפט. כל הדיבורים על "הכלכלה הרוסית" והניסיון להכליל את רוסיה ביחד עם סין, ברזיל והודו בתור מעצמה כלכלית בהתהוות מתעלמים מהעובדה שלרוסיה אין כלכלה אמיתית. היא מתפרנסת ממכירת משאבי טבע. בעיקר נפט וגז, אבל גם מתכות בסיסיות ויקרות. האסטרטגיה הנוכחית היא להגביר את ייצור ויצוא הנפט ככל שניתן, אבל אם המחיר יירד מתחת ל-60 דולר לרוסיה תהיה בעיה. מתחת ל-50 דולר מדובר כבר במשבר שיאיים על המשטר, ואף - בהתחשב בקריסה הדמוגרפית של המדינה ובחולשותיה - על מעמדה של רוסיה כמעצמה אזורית.

כל זה נשאר בינתיים כתסריט אפשרי, אולם עודפי ייצור הנפט בעולם וחולשת הכלכלות המפותחות ("סימני ההתאוששות" שעליהם מרבים לדבר הם יותר סימנים מאשר התאוששות) הם שהביאו לשבר של השבועיים האחרונים. קיים סיכוי גדול שזהו ראשיתו של מהלך ממושך וגדול יותר.

הכותב הוא פרשן ויועץ כלכלי עצמאי