כלכלה

אני כותב מתוך דאגה לגבי מה שיקרה לנו, התעשיינים, השנה. אני כבר מזהה כמה סכנות בתחום היצוא; בראש ובראשונה עקב תיסוף הדולר אשר בשבועות האחרונים הוא כמו "חרב דמוקלס" המאיימת על מגזרים רבים בתחום היצוא.

ב-2008 נהנינו מפעילות נגיד בנק ישראל, הן בתחום רכישות הדולרים והן במדיניות הריבית שלו. אך אלו בדיוק שני האלמנטים המאיימים עלינו עתה משום שהם עלולים לגרום, חלילה מבחינתנו, להמשך תיסוף הדולר. במקביל, אם הנגיד יעלה את הריבית וסוחרי המט"ח ינהרו לכאן, כפי שראינו בתקופה האחרונה, השקל ימשיך להתחזק והדולר יירד לרמות מסוכנות מאוד ליצוא.

עלינו להיות ערים לעובדה שהדולר התחזק בעולם בשבעה אחוזים בשבועות האחרונים. אלמלא התחזקות הדולר בעולם היינו עלולים להגיע לשער דולר של 3.6 שקלים, מה שהיה מכביד ביותר על היצוא והתעשייה.

יש פתרונות רבים לתיקון המצב, אבל ראשית כל משרד האוצר חייב להכיר בתופעה של מיליארדי דולרים המגיעים לארץ רק לצורכי הימורים בשקל הישראלי. התופעה זאת מכונה בז'רגון העממי "תופעת הספקולנטים". ואני אומר - רוצים להשקיע בארץ? בבקשה. השקיעו במפעלים, בנדל"ן, בהשקעות לזמן בינוני וארוך. אבל 60 אחוז מהעברות הדולרים לארץ בתקופה האחרונה הן לטווח קצר. כמובן שאלה גרמו להתחזקות השקל. היום יושבים בארץ בין 20 ל-30 מיליארד דולר ב"שורטים" המאיימים על יציבות השקל. רק בדצמבר ובמחצית ינואר הועברו כך בין 2.5 ל-3 מיליארד דולר, כשהנגיד, מחוסר ברירה, קנה במיליארד דולר.

במישור המעשי בנק ישראל חייב להיות אפקטיבי יותר, כפי שפועלים הבנקים בסינגפור ובדרום קוריאה, שם רמת ההימורים על המטבע ירדה פלאים.

במקביל, גם משרד האוצר חייב לנקוט פעולות. למשל, להגן על החוב הממשלתי. לא להשאיר חוב כה גדול פרוץ לחשיפה של פיחות השקל. אפשר גם לדאוג למיסוי תנועות הון לזמן קצר, בדומה לחוק שמריץ חבר הכנסת חיים כץ ואמור לעלות בוועדת שרים לענייני חברה וכלכלה.

וכמובן, לעודד קניות כחול-לבן, מה שהיה מונע את הפגיעה המתמשכת בענפים כמו טקסטיל ומתכת. רק כך, במקום להמשיך לייבא ללא כל היגיון, היו משרדי הממשלה נאלצים לבצע את הקניות שלהם בארץ. במקביל יש לעודד גופים מוסדיים להשקעה גדולה יותר בחו"ל, כלומר עד 30 אחוזים מסך ההשקעה. כיום היחס עומד על שישה אחוזים בלבד.

אלה רק כמה דוגמאות לפעילות משולבת אפשרית של הממשלה ובנק ישראל, פעילות שיכולה לעצור את האיום על היצואנים, ובאופן עקיף על קבלני המשנה וספקי השירותים העובדים עבור היצואנים הגדולים.

הכותב הוא תעשיין