המציאות הביטחונית שנכפתה על גן יבנה בימים האחרונים אינה זרה לנו לגמרי. בדצמבר 2008 נפל בשטח פתוח בתחומנו הטיל הראשון, שהיווה את "יריית הפתיחה" למבצע עופרת יצוקה. מאז חווינו שלושה סבבים בסדרי גודל שונים, שבהם העמידו חמאס וארגוני הטרור יותר מחצי מיליון תושבים בדרום ובמרכז תחת איום מתמיד של טפטופי טילים. אם מדינת ישראל לא תשכיל ליצור הרתעה ברורה ומוגדרת, יזחלו הטילים לנס ציונה ולראשון לציון, ומשם הדרך לתל אביב, בדרך איילון, קצרה ביותר. בכל תולדות העולם המודרני איני מכיר מדינות שאיפשרו כדבר שבשיגרה לשבש את כל אורחות חיי תושביהן, לפגוע באורח חסר תקדים בחיי היומיום של אזרחיה של מדינה דמוקרטית. כראש רשות האחראי לחיי 22 אלף תושבים וכאב לשמונה, שחלקם משרתים בצבא, סיימו את שירותם או צפויים להתגייס בהמשך, אני מצפה מפרנסי המדינה לתגובה נחרצת, שתבטיח שלא נהפוך לבני ערובה במעגל דמים החוזר על עצמו חדשות לבקרים. שוב ושוב אנו מוצאים עצמנו נאלצים להתרגל למעין "שיגרת חירום". זהו מצב שאינו מתקבל על הדעת. ממשלת ישראל צריכה לתת את המענה הראוי, תוך העמדת אזרחיה והגנת ילדיה בראש סולם העדיפויות. ממשלת ישראל צריכה לגבש מרכיב תגובה שיהיה ברור ומוגדר לתושביה, כמו גם לאויביה. במרחב כולו אינספור גני ילדים שאינם ממוגנים. אלפי ילדים מצויים בסיכון מתמיד ונתונים לגחמות של ארגוני הטרור, במקום שבו הם אמורים להיות הכי בטוחים - בגנים ובבתי הספר. למה ממתינים? שאחד הטילים יפגע, חלילה, במוסד שאינו ממוגן ושבו לומדים ילדים? הרי עד כה, באורח פלא כמעט, נפגעו רק מוסדות חינוך שבהם לא שהו תלמידים. עד מתי נוכל לסמוך על המזל- לתחושותיי, כל ניסיון להחזיר את האזור לשיגרה שאינה ודאית אינו נכון, ובסופו של דבר נועד לכישלון. תושבינו רוצים שקט אמיתי, והם ראויים לו. הם חזקים ונכונים לגלות את כל החוסן הנחוץ כדי לגבות את ממשלת ישראל שתנקוט צעדים נחושים ונחרצים, אשר יחזירו את כושר ההרתעה למדינת ישראל ואת השקט הקבוע למחוזותינו. הכותב הוא ראש המועצה המקומית גן יבנה
תושבינו רוצים שקט אמיתי
Load more...