ז'ורז' מוסטקי, מהגדולים שבזמרי השאנסון הצרפתים, הלך לעולמו בביתו שבניס בגיל 79. במהלך השנים טיפח מוסטקי, משורר, מלחין וזמר צרפתי־יהודי, קריירה שהשתרעה על פני יותר מחמישה עשורים, הן כסוליסט והן ככותב לזמרים אחרים.
בין השירים המפורסמים שכתב לאחרים זכור השיר שכתב לאדית פיאף "Milord", שהפך לאחד מלהיטיה הגדולים. מוסטקי כתב שירים רבים גם לאיב מונטן, לז'ולייט גרקו ולסרז' רג'יאנו. מקרב השירים שביצע בעצמו הצליח במיוחד השיר "Le Metèque", שהיה הלהיט הגדול ביותר שלו בשנות ה־70.
בשנים האחרונות הפסיק מוסטקי להופיע. הוא הודיע על פרישה מהבמה מסיבות בריאותיות - בעיות בנשימה המקשות עליו לשיר. המופע האחרון שלו התקיים ב־2009 בברצלונה, ובמהלכו הודיע הזמר על פרישתו מהבמה. בראיון שהעניק לעיתון "La Croix" באותה השנה אמר כי הוא מתמודד עם בעיות נשימתיות, וכי מחלתו, שאינה ניתנת לריפוי, לא מאפשרת לו להמשיך לשיר.
בשיריו שתורגמו לעברית וזכו לפרסום אפשר למצוא "אַת חירותי" (תירגם יורם טהרלב ושרה חוה אלברשטיין), "הגבירה בחוּם" (תירגם יעקב שבתאי ושרו אילנה רובינא ויוסי בנאי) ו"פרצוף של צועני" (תירגם נסים אלוני ושר יוסי בנאי).
מוסטקי ביקר בישראל עוד בשנות ה־60 ואף הופיע בה כמה פעמים, ולפני כחמש שנים הקליט דואט עם הזמרת הישראלית־צרפתייה אורליקה. "מאוד רציתי להכיר אותו, ולפני חמש שנים נפגשנו באירוע בפאריס והזמנתי אותו להופעה שלי באולימפיה", נזכרת אורליקה. "בסוף המופע הוא אמר לי שישמח לעשות איתי דואט והזמין אותי להופעה שלו. באמצע הלילה התקשרתי לרחל שפירא, והיא עזרה לי לכתוב את השיר הזה באופן פיוטי. זה היה הדואט האחרון שהוא עשה". אורליקה סיפרה עוד כי בעבורה "הוא היה סמל. הייתי יושבת בחדר ומחקה את אדית פיאף כל היום, וכשהקלטתי איתו הרגשתי סוג של פיאף. הוא היה סמל של חירות, אדם אלגנטי מאוד ונונשלנטי, אבל עם המון חדות, עבודה ונכונות. ידעתי שהוא חולה במחלת ריאות. הקלטנו דואט אחד. מאז הוא הפסיק לשיר, אבל נשארנו מיודדים ושמרנו על קשר. לפני שבוע הוא כתב לי שאם יאזור כוחות הוא יכתוב לי מילים ואני אלחין, אבל כנראה זה כבר לא יקרה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו