סערת שייח' ג'ראח: שני הצדדים סירבו לפשרה

ערעור המשפחות הערביות המתגוררות בבתי יהודים בשכונת שמעון הצדיק נידון היום בביהמ"ש העליון, נגד ההחלטה לפנותם מהבתים • פיינשטיין סגנית נשיאת השלום: "לא נותר אלא להביע את צערי על התנהלות הנתבעים ובאי כוחם, שדחו כל הצעה לפשרה" • מחלקת המדינה: "משפחות לא צריכות להיות מפונות מבתים שבהם גרו במשך עשורים"

הפגנה בשייח' ג'ראח, למצולמים אין קשר לידיעה (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

בית המשפט העליון דן היום (שני) בערעור המשפחות הערביות המתגוררות בבתי יהודים בשכונת שמעון הצדיק, נגד החלטת בתי המשפט השלום והמחוזי לפנותם מהבתים.

במהלך הדיון, השופט יצחק עמית ניסה להציע פשרה לצדדים, אך זו נדחתה על ידי שניהם. השופט עמית הציע כי המדינה תצהיר שרכשה את הבעלות, שבעלי הדירות מאושררים כדיירים מוגנים - ושכל משפחה תיתן שם אחד שניתן לראותו כדור ראשון של דיירים מוגנים.

"זה ייתן לנו מרחב נשימה של כמה שנים טובות", הסביר, תוך שהוא מכוון להתייתרות הפינוי במצב כזה. "עד אז, או שיהיה הסדר מקרקעין או שיגיע השלום. תהיו קצת אופטימיים. האם ניתן להסכים על עניין זה? דמי השכירות יופקדו כמו שצריך, כשמדברים על דיירות מוגנת".

הדיון הנוכחי מגיע, לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים דחה בפברואר את ערעורם של שמונה תושבי מזרח העיר, וחייב אותם בהוצאות משפט בסך 80 אלף שקלים.

שטח שכונת שמעון הצדיק נרכש על ידי יהודים עוד ב-1875 אך ננטש במהלך מלחמת יום העצמאות, ועבר לחזקת הממונה הירדני על נכסי האויב שהותיר ב-1954, בשיתוף עם ארגון אונר"א של האו"ם, לפליטים פלשתיניים להתיישב במקום.

לאחר שהשטח שוחרר במלחמת ששת הימים, הנכסים עברו לידי ישראל, וב-1972 שחרר האפוטרופוס הכללי את הבעלות חזרה לבעליהם המקוריים. במסגרת הליך משפטי, הדיירים הערביים הגיעו להסכם עם בעלי הנכס היהודים, במסגרתו הם מכירים בבעלות היהודים על המקום, ישלמו דמי שכירות ויתחייבו לתחזק את הנכס ובתמורה יוענק להם מעמד של תושב מוגן.

בית המשפט קבע כי על המשפחות הערביות להתפנות מהמקום, בין היתר משום שלא שילמו שכר דירה, וביצעו שינויים במבנים - וזאת בניגוד להסכם עליו חתמו בשנת 1982.

בהחלטה המקורית של בית משפט השלום בירושלים, מאוקטובר 2020, נכתב בין היתר באחד התיקים שאוחדו כי "הוריה חתמו על ההסכם שקיבל תוקף של פסק דין, בו אישרו כי אין להם זכות קניינית בנכס. חרף זאת, הם לא שילמו דמי שכירות עד ליום פטירתם, וגם אמאל (הבת הנתבעת) לא שילמה מעולם דמי שכרות. בנוסף לכך, אין חולק כי חרף צו המניעה שניתן כנגד בניה בנכסים, המשיכה ובנתה בניה לא חוקית".

בסופו של פסק הדין, ציינה סגנית נשיאת השלום השופטת דורית פיינשטיין, כי "לא נותר אלא להביע את צערי על אופן ההתנהלות של הנתבעים ובאי כוחם, ועל כך שדחו כל הצעת פשרה שהוצעה להם על ידי בית המשפט ועל ידי התובעת".

מחלקת המדינה: "אנחנו עוקבים אחרי הדיווחים על שיח' ג'ראח. הבהרנו בעבר - משפחות לא צריכות להיות מפונות מבתים שבהם גרו במשך עשורים".

בית המשפט קבע עוד באוקטובר 2020, כי הנכסים יפונו בתוך 30 יום, וכי משטרת ישראל תסייע בפינויים, אך דבר זה לא בוצע עד היום.

שלום עכשיו בתגובה: "הצעת הפשרה של שופטי העליון מבטאת את תחושת אי הנוחות מהכרעה בתיקי פינוי משפחות פלסטיניות מבתיהן במזרח ירושלים, רק על פי שאלת הבעלות. נראה שגם השופטים מבינים שהכרעה על בסיס מערכת חוקים מפלה וגזענית, המתעלמת מההקשר הפוליטי ומהאפליה המובנית כלפי תושבי ירושלים הפלסטינים, היא בגדר אבסורד ועוול היסטורי".

בתנועה הוסיפו: "המחאה העיקשת נגד גירוש הקהילות הפלסטיניות, שסחפה אלפי ישראלים, מוכיחה שלא מדובר רק בסכסוך נדל"ן, אלא בסוגיה מדינית-לאומית-חברתית. על כן, אנו קוראים לממשלת ישראל לפעול באומץ על מנת להביא לפתרון צודק לבעיית שייח ג'ראח וסילוואן. ישראל ידעה להפקיע אלפי דונמים במזרח העיר כדי להקים התנחלויות, הגיעה העת להפקעה של הקרקעות לטובת המשפחות הפלסטיניות המתגוררות עליהן מזה עשרות שנים. יהיה בכך משום תיקון חלקי של העוול".

השתתף בהכנת הידיעה: ארז לין

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר