אוריך מבקש לערער לעליון: "הגדרת העבירה שגויה, קטאר אינה מדינת אויב"

יונתן אוריך, החשוד המרכזי בפרשת קטארגייט, הגיש הבוקר בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון באמצעות עורכי דינו עמית חדד, נועה מילשטיין ואלי פרי, זאת לאחר יממה דרמטית שבה הורה בית משפט השלום לשחררו והביע ביקורת חריפה על היחידה החוקרת, ואילו בית המשפט המחוזי מצא כי יש ממש בחשדות המיוחסים לאוריך, הפך את ההחלטה והורה להחזירו לחמישה ימים למעצר מאחורי סורג ובריח.

בבקשת רשות הערעור, טוענים סנגוריו כי בית המשפט המחוזי שגה באופן יסודי בהגדרת העבירה. לטענתם, בית המשפט המחוזי קבע שקבלת כספים מקטאר במקביל לעבודה בלשכת ראש הממשלה היא העבירה, אך לפי הסנגורים "אלו בכלל לא החשדות, גם לשיטת היחידה החוקרת" וגם צוין שלא מדובר בעבירה.

בתוך כך, הסנגורים מדגישים כי "קטאר אינה מדינת אויב" וכי "גורמים רבים במדינת ישראל, לרבות בכירים מאוד לשעבר במערכת הביטחון, עובדים עם קטאר". הם מציינים שאוריך אינו עובד מדינה אלא נותן שירותים לליכוד ולכן "מותר לו לעבוד במקביל בכל עבודה".

לפי בקשת רשות הערעור, החשד האמיתי הנחקר לשיטתם הוא שהחשודים פעלו "להעברת מסרים לכתבי עיתונות באופן שהוצגו באמצעי התקשורת כתבות אוהדות של קטאר". אולם, טוענים הסנגורים, "נוכח היקף הפרסום שזכתה לו החקירה, היקף אדיר וכמעט חסר תקדים, קשה להלום מציאות בה עיתונאי כלשהו יקבל מאוריך מידע או פניה לפרסום בקשר לקטאר ויפרסם אותו מבלי שהוא יודע מה מקור הפרסום". הם מסכמים כי כך כי פרסום החשד מאיין מעצמו את המסוכנות הנשקפת לפי שיטת היחידה החוקרת.

בבקשה הוזכר כי בשתי הבקשות הראשונות להארכת מעצרו לא נטענה עילת מסוכנות, ורק בבקשה השלישית הופיעה טענה זו. לטענתם, "המשמעות האפקטיבית של הדברים היא שעילת המסוכנות לא יכולה לשאת על גבה את נטילת חירותו של אוריך". עוד הם טוענים כי "להחזיר אדם שנעצר ושוחרר למעצר פעם נוספת במסגרת אותה חקירה, בגין אותם חשדות, זה אירוע נדיר ומוקשה".

כזכור, נשיא בית משפט השלום, מנחם מזרחי, דחה את בקשת המשטרה להארכת המעצר ומתח ביקורת חריפה על התנהלות היחידה החוקרת. בין היתר, ביקר השופט את מעצרו הלא חוקי של אוריך, שנעשה בהחלטת קצין ולא בהחלטה שיפוטית, את קצב התקדמות החקירה ואת העובדה שחלק מפעולות החקירה המתוכננות טרם בוצעו.

בית המשפט המחוזי, מנגד, קיבל את ערר היחידה החוקרת והורה על מעצרו של אוריך עד ל-12 במאי. השופט מיכליס קבע כי גם אם אוריך נעצר שלא כדין על ידי היחידה החוקרת, אין בכך כדי להכריע את גורל בקשת המעצר, וכי קיימת עילת מסוכנות מובהקת וחשד שהתחזק באופן מובהק.

לפי המתואר בבקשת רשות הערעור, מדובר ב"מקרה יחידאי, חסר תקדים ויוצא דופן". אוריך נחקר ושוחרר בתנאים מגבילים מינימליים ב-19 במרץ, נעצר ב-31 במרץ, שוחרר למעצר בית ב-7 באפריל ושהה בו במשך 30 ימים, ואז נעצר שוב ב-8 במאי במסגרת אותה חקירה ובאותם חשדות - מבלי שהפר את תנאי המעצר ומבלי שנפתחה נגדו חקירה חדשה.

יום לפני תום מעצר הבית, ב-7 במאי, זומן אוריך לחקירה שארכה כארבע שעות. בשעה 20:30 באותו יום, לפי הנטען בבקשה, עדכן נציג היחידה החוקרת את הסנגורים כי אוריך עתיד לסיים את החקירה בהקדם וכי אשתו ובתו התינוקת יכולות לבוא לאסוף אותו. אולם, רק לאחר כמעט ארבע שעות נוספות, בשעה 00:25, הודיעה היחידה החוקרת כי הוחלט לעצור את אוריך.

הסנגורים טוענים כי "צבר האירועים מלמד על פגיעה קשה ואנושה בזכויותיו של אוריך, בשל התנהלות פסולה של היחידה החוקרת שעצרה אותו מחדש בניגוד לדין".

טרם נקבע מועד לדיון בבקשה בבית המשפט העליון.