הליכוד מזהה שינוי מגמה בימין הקיצוני באירופה לטובת ישראל - ומהדק יחסים

בניגוד לעמדה של אגף קשרי החוץ של הכנסת, שהמליץ לחברי הכנסת שלא לפגוש אותה, מפלגת הימין הקיצוני השבדית, "השבדים הדמוקרטים", שמשלחת מטעמה נחתה בישראל בחודש שעבר, מצאה אוזן קשבת דווקא בקרב מפלגת הליכוד. המפלגה עושה מאמצים כבירים כדי להתרחק מעברה הפשיסטי־אנטישמי, ולמרות חרם רשמי שמוטל עליה מצד מדינת ישראל, הדלת למפגש החריג איתה נפתחה מכיוונו של ח"כ עמית הלוי מהליכוד.

בפרספקטיבה רחבה יותר, "השבדים", שרשמו בבחירות האחרונות בספטמבר 2022 הישג אלקטורלי מרשים שהפך אותם למפלגה השנייה בגודלה במדינה, הם חלק נוסף בפאזל היחסים הבינלאומיים שהליכוד מרכיב על בסיס מפלגות הימין הקיצוני המתחזקות באירופה - שעד כה הוחרמו על ידי משרד החוץ עקב יחסן לישראל - שהשתנה לחיוב. עם רשימה זו נמנות גם מפלגות הימין המתחזקות בהונגריה ובפולין.

הסוף לחרם הישראלי?

במהלך שמטרתו להציג מעשים בפועל לצד ההבטחות, ניסחו "השבדים הדמוקרטים", לאחר מפגש עם הלוי, מסמך עקרונות מחייב המתנער מעברם, בתקווה לסלול את הדרך ליחסים רשמיים ולהכרה.

במהלך השבוע צפוי הלוי להציג את המסמך בפני שר החוץ אלי כהן, וכן בפני רה"מ נתניהו, כדי לייצר מהלך היסטורי שיוביל לסוף החרם הישראלי על המפלגה. במסמך שיוצג לשניים, ושהגיע לידי "ישראל היום", מקבלת ישראל תמיכה משמעותית שלא קיבלה מעולם ממדינות אירופה, כולל הכרה בחשיבות המאבק באיראן, התנגדות לתמיכה בטרור על ידי הרשות הפלשתינית ועוד. למעשה, מדובר בשינוי של 180 מעלות לעומת יחסן של מפלגות השמאל באירופה, שלאורך השנים נטו לכיוון האינטרסים הפלשתיניים על פני ביטחונה של ישראל.

בין השאר, נכתב במסמך כי "המפלגה עברה שינוי מהותי ועמוק בעשורים האחרונים. המייסדים המעטים והמשתתפים הראשונים בעלי הדעות האנטישמיות הוצאו משורותיה לפני שנים".

עוד נכתב כי "המפלגה תומכת בחיים היהודיים ונלחמת בכל גילוי של אנטישמיות בשבדיה, באירופה ובמקומות אחרים. המפלגה תומכת במאבק בטרור ובגילויים אנטי־ישראליים על ידי איראן, הרשות הפלשתינית, חיזבאללה ואחרים".

הכרה בירושלים כבירה

המסמך מציין עוד כי המפלגה דורשת משבדיה להכיר בירושלים כבירת ישראל ולהעביר את שגרירותה לירושלים, וקוראת להכניס את ארגון חיזבאללה בשלמותו לרשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופי. חשיבותו האסטרטגית של המסמך נעוצה בעובדה שמדובר בהמשך המומנטום לשינוי יחסה העוין, ארוך השנים, של שבדיה לישראל והגישה הפרו־פלשתינית שנקטו מנהיגיה.

"אני כאן כדי להשפיע ולקדם את טובתה של מדינת ישראל", השיב הלוי לשאלתי מדוע נפגש איתם. לדבריו, "'השבדים הדמוקרטים' היא תנועה פוליטית גדולה במדינה אירופית חשובה, ולכן הסכמתי. לא היססתי להעלות בשיחה את הביקורות שנשמעות עליהם. הם התייחסו ברצינות לדברים והבהירו כי אנשים רעים שהיו בראשית הקמת המפלגה לפני עשרות שנים הוצאו ממנה מזמן, וכי הם מתנגדים נחרצות לאנטישמיות מכל סוג שהוא".

קודם ניקח את שטוקהולם

בליכוד זיהו מבעוד מועד את גל הימין ששוטף את אירופה ומצאו בו שותפים לדרך, כדי לרכוב עליו ולבנות חזית בעלת מכנה משותף מול מה שהליכוד תופס כמוסדות השמאל האירופיים שמצירים את צעדיה של ישראל.

בראיון ל"ישראל היום" לאחר הבחירות האחרונות בשבדיה, אמר קנת אקרוט, יהודי שהיה בעבר חבר פרלמנט מטעם "השבדים הדמוקרטים", כי "היו לנו מגעים עם הליכוד בתקופה שבה הייתי אחראי לענייני החוץ במפלגה. אני לא חושב שהיו מגעים עם הממשלה הנוכחית בישראל (בראשות לפיד, שא"כ). המפלגות בישראל עושות לעצמן שירות דוב בכך שהן מתנגדות למפלגות כמונו, שקיימות גם בדנמרק, באוסטריה ובמדינות רבות אחרות. אלה הפכו להרבה יותר פרו־ישראליות כשהבינו שאנחנו ואתם מתמודדים עם אותן בעיות - הדוקטרינה האסלאמית והתרבות הערבית".

הימין השבדי הוא הזרע הראשון ששותלת מפלגת הליכוד במהלך רחב הרבה יותר מול אירופה. במסגרת זו הלוי מתכנן לשבוע הקרוב סבב פגישות, בניסיון להתניע מהלך כלל־יבשתי לחיזוק הקשר של ישראל ומפלגות ימין אירופי.

ישראל וגל הימין הלאומי

על החשיבות הטמונה במהלך אומר הלוי: "הימין האירופי התעצם מאוד בכל המדינות לנוכח גלי ההגירה המוסלמית לשם, ומול שמאל פרוגרסיבי שנלחם בלאומיות ובכל זהות, באשר היא. אירופה בצומת ערכי בין החשש לשנאת זרים לבין הגנה על הזהות ועל הזכויות הלאומיות של הרוב. בהקשר זה ישראל יכולה לשמש עבור אירופה פרטנר מוסרי מצוין ללאומיות חזקה, הנשענת על יסודות המוסר והמסורת".

הלוי מציין שהוא צפוי לנסות לרתום השבוע את רה"מ נתניהו ואת שר החוץ אלי כהן למאמצים, ושדיון רשמי בנושא מתוכנן להתקיים בימים הקרובים. על העקרונות שנוסחו במסמך שהוצג מטעם השבדים, הוא אומר: "ביקשתי שיוציאו מסמך עקרונות המבהיר בפומבי את עמדת המפלגה כיום. הם נענו ושלחו אליי מסמך מפורט, המדגיש התנערות מכל סוג של גזענות ואנטישמיות, נאמנות לערכים לאומיים וליברליים ומחויבות לעמוד לצידה של ישראל, כפי שהם נוהגים זמן רב. אני רואה במסמך הזה מודל חשוב ביחסי ישראל והתנועות הלאומיות, המתחדשות באירופה וברחבי העולם, המחפשות את הדרך המוסרית הנכונה".

קבלת פנים צוננת בישראל

את חברי המשלחת של מפלגת הימין פגשתי גם אני מתוך חשדנות גדולה. במשך שעתיים הם יצאו מגדרם כדי להוכיח לי את המהפך שעברה המפלגה. כך, במסמך שהציגו בפניי, מתואר כיצד כפתה המפלגה על ממשלת שבדיה לחתוך 40 אחוזים מהתקציב לארגונים פלשתיניים.

"תאשימו אותנו על מה שאנחנו אומרים ועושים היום, לא על העבר", ביקש ריצ'רד ג'ומשוף, יו"ר ועדת המשפט של הפרלמנט השבדי, שסיפר: "כשהייתי בבית הספר למדתי ששונאים אצלנו את ישראל משמאל ומימין. כשבגרתי למדתי שדוד ייסד את ישראל לפני 3,000 שנה, מבחינתי זה ברור שזו המולדת של היהודים. ראיתי מה בניתם פה ב־75 שנים והתחלתי לאהוד את ישראל, ואחרי השואה היה ברור שהיהודים צריכים מדינה".

לדבריו הצטרף גם צ'רלי וויימרס, ראש המשלחת. "אנחנו שונאים את הנאצים", הוא אומר ומתאר כיצד הם מוציאים החוצה פעילים הקשורים אליהם. "אנחנו מרגישים קרובים לישראל תרבותית בשל מדינת הלאום ומתרשמים מכך שישראל בנתה את עצמה מכלום - לעומת עזה, שיכלו לבנות את עצמם ובחרו ב'חרא'. זה קל לבחור צד במצב הזה".

מנסים להתנער מהפשיזם

בשבדיה חיים כיום כ־18 אלף יהודים הנמנים עם חברי הקהילה. יחסם למפלגת הימין הקיצוני "השבדים הדמוקרטים" אינו אוהד, בלשון המעטה. בשל הגדרתה של המפלגה ועברה האנטישמי, היהודים המקומיים מחרימים אותה וקרובים יותר פוליטית ואידיאולוגית למפלגות השמאל במדינה.

חלק מפרשות העבר של המפלגה, וכך גם העובדה שהשחיטה הכשרה אסורה בשבדיה זה 80 שנה, עדיין חקוקות בזיכרון הקהילה היהודית, שנחשבת עד היום לאחת ממבקריה הבולטים.

בנובמבר 1991 קיימה המפלגה אירוע לציון יום השנה לפטירתו של קרל ה־12, מלך שבדיה. האירוע נשא אופי אנטישמי־ניאו נאצי, ובמסגרתו ותיקי מלחמת העולם השנייה, מתנדבי הוואפן אס.אס, צעדו עם דגלי הוורמאכט וקראו קריאות נגד יהודים.

בשנת 2010, לאחר שהתחזקה פוליטית ועברה לראשונה את אחוז החסימה, החלו ניצני השינוי באידיאולוגיה הפשיסטית שאיתה זוהתה המפלגה, והיא החלה מפנה את גבה לעברה ומגנה גילויי אנטישמיות.

הביקור בישראל נועד, בין השאר, לשדר מסר מרחוק לקהילה המקומית בשבדיה, כדי להפשיר את יחסה הצונן של הקהילה למפלגה, אך נדמה כי הדרך לשם עדיין ארוכה. "אנחנו פרו־ישראלים. יש לנו חברים עם רקע יהודי, ואנחנו מאמינים שישראל היא הדמוקרטיה היחידה באזור ושאנחנו נרוויח מחיזוק היחסים בין המדינות", הם אומרים.

את ההתבטאויות הנאציות של פעילי המפלגה מעת לעת הם מנסים לנפנף באומרם כי הם עושים כל שביכולתם כדי לעקור את השורשים הרעילים שאחזו במפלגה: "אנחנו מעיפים את מי שאומרים דברי נאצה על ישראל". לטענתם, היחס למפלגה לא סימטרי ומפלה. "במפלגה הסוציאל־דמוקרטית אומרים דברים נוראים על ישראל ונשארים חברים של המדינה", הם מעירים.