מדיניות חדשה בצה״ל לשילוב בוגרי החינוך החרדי

מהפך בצה"ל: הצבא מכווין ומסייע לחיילים בוגרי החינוך החרדי להשתלב בצה"ל, לרבות ביעדים איכותיים, לצד זאת מספק להם מעטפת שירות מותאמת לצרכי האוכלוסייה. נוסף על כך, במסגרת המתווה החדש יתאפשר להם לדחות את גיוסם לצורך השלמת השכלה רלוונטית טרם השירות הצבאי, ולקבל הכשרות מקצועיות לקראת השחרור ולאחר השירות.

מדי שנה מתגייסים לצה"ל מאות חיילים בוגרי החינוך החרדי, וכדי לאפשר להם להמשיך לשמור על אורח חייהם ההנחיה היא לשבצם אוטומטית ביחידות בעלות אופי מותאם - קרביות דוגמת נצח יהודה, ועורפיות דוגמת שח"ר. אלא שבמקרים רבים חיילים שהתגייסו כלל לא רצו במסלולים הללו; חלקם שאפו לשרת ביחידות אחרות דוגמת מודיעין, ואחרים יצאו בשאלה ולא רצו להיות במסגרת חרדית.

אלו שביקשו לשרת במסגרת שאינה חרדית היו בעלי נתוני קב"א נמוכים לרוב, מכיוון שלמדו בישיבות ובאו מרקע סוציו־אקונומי נמוך, ולכן שובצו בתפקידים שאינם הולמים את הפוטנציאל שלהם.

בשנה האחרונה בוצעה בחטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל עבודת מטה נרחבת כדי לגבש מדיניות חדשה לגיוס של אוכלוסיית בוגרי החינוך החרדי. המתווה החדש שגובש בצה"ל מסדיר לראשונה את שירותם של בוגרי החינוך החרדי.

בצה"ל מדגישים כי קהל היעד שמרכיב את האוכלוסייה הזו אינו רק יוצאים בשאלה, אלא גם מי שמקיים אורח חיים דתי ובחר להתגייס לשירות צבאי. בצה"ל יזהו מעתה באופן אוטומטי את החיילים הללו ויאפשרו להם בשלב הראשון לקבל אפשרות לדחות את גיוסם כדי להשלים את לימודי התיכון ולקבל הזדמנות שנייה לשיפור נתוני הצו הראשון. אלו שיגיעו לבקו"ם יתקבלו למיון מיוחד, שלא יתחשב בהכרח במעמדם הסוציו־אקונומי ובעובדה שיש להם פערים בלימודי ליבה, אלא יבחן את היכולות שלהם באמצעות ראיון.

משפטן, לא משגיח

מאחורי המיזם עמד ראש מדור עריקים ושילוב בצה"ל, רס"ן מיכאל רבר (36), שהכיר היטב את התחום: הוא עצמו הגיע כך לצה"ל וביקש לעשות שינוי אף שאינו עוסק בנושא ביום־יום כחלק מתפקידו בפרקליטות הצבאית.

"גדלתי במגזר הליטאי עד גיל 17 ואז עזבתי", מספר רבר, "למדתי תואר במשפטים, אבל כשהגעתי לצבא הציעו לי בבקו"ם להיות עובד כללי או משגיח כשרות. הסברתי שיש לי תואר במשפטים ושאני רוצה לשרת בפרקליטות הצבאית, אבל היות שהנתונים שלי היו מאוד נמוכים - הייתי צריך להילחם כדי לקבל מה שרציתי. בסוף הגעתי לתפקיד עובד כללי בפרקליטות הצבאית ורק לאחר שנה הכירו בי כמו בעתודאים והתחלתי את המסלול".

"צעד מהותי ומשמח"

לדברי רבר, סיפורו אינו יוצא דופן. חיילים רבים שגדלו בחברה החרדית שובצו לתפקידים זניחים יחסית, למרות העובדה שהיו בעלי מוח חריף ויכלו לשמש בתפקידים משמעותיים בצה"ל. "יש לי חבר שעובד היום כמתכנת בהיי־טק, אבל ברוב שירותו היה עובד רס"ר. זה לא הגיוני", מדגיש רבר. לפני כשנה החל רבר להתנדב בעמותת "יוצאים לשינוי", שהתחילה בשינוי מדיניות ראשוני בצה"ל וביקשה להסדיר את שירותם של בוגרי המגזר החרדי שלא רוצים להגיע לתפקידים שמיועדים לחרדים.

רב"ט ש' (22) התגייס לפני כשנה וחצי ליחידת המודיעין המסווגת 9900. כשהגיע ליום הגיוס הוא גילה שאין לו הרבה אפשרויות, אך במקרה שלו הוא קיבל ייעוץ מארגון "יוצאים לשינוי", במסגרת תחילת שינוי המדיניות בנושא בצה"ל. בעמותה סייעו לו לעבור את המינויים, חרף הנתונים הנמוכים שעימם הגיע כמתגייס שגדל בחברה החרדית.

"אני בטוח שיש עוד אנשים שנפלטים מהישיבות והמערכת לא יודעת לקרוא אותם", אומר ש'. "הם נופלים למקומות שונים, אבל מגיע להם יותר - והמערכת יכולה להרוויח מהם יותר. אני בטוח שזה מאוד מתסכל. אתה רוצה להרגיש שאתה בא לתרום ולא נותנים לך את האפשרות. העובדה שמשנים את המתווה ומאפשרים להם להיכנס לתחומים שמתאימים להם הוא מהותי ובהחלט משמח".

"בצה"ל פותחים כעת את כל התפקידים לבוגרי החברה החרדית כברירת מחדל", מוסיף רבר ואומר כי המדיניות החדשה תיכנס לתוקף כבר השבוע. "סוף־סוף לא מסתכלים על נקודה אחת, אלא על המכלול, ומבינים שגם אם לחייל חסרות יכולות מסוימות, הוא למד בישיבה ויש לו יכולות אחרות שאפשר לפתח. בחצי השנה האחרונה ליווינו הרבה מלש"בים בוגרי החינוך החרדי שהגיעו לתפקידי מפתח, למשל ביחידה 8200 או בחטיבת המחקר של אגף המודיעין. כעת אנשים ראויים לא יצטרכו עוד להילחם כדי להגיע לתפקידים ההולמים אותם, אלא ייכנסו בדרך המלך".