לפני כחודש הגיעה משלחת בכירים מאיטליה למודיעין, כדי לבקר במוזיאון החדש למורשת החשמונאים, עוד לפני שנפתח לציבור הרחב. אחרי הסיור לא יכלו האיטלקים להסתיר את ההתפעמות. "אני רגיל שאצלנו מציגים את הממצא הארכיאולוגי, לצידו שמים שלט הסבר קטן, ותו לא", אמר אחד האורחים, "אבל אתם הצלחתם לעשות כאן הרבה יותר מזה - להחיות את ההיסטוריה היבשה ולהפיח בה רוח של חדשנות".
המוזיאון, שנבנה ביוזמת עיריית מודיעין, בשיתוף רשות העתיקות ובסיוע של משרד ירושלים ומורשת, התמקם בגאווה בשדרת העסקים והבילוי במרכז העיר. צורתו הבולטת של המבנה, הנראית למרחקים, כאילו באה לרמז שמדובר בהרבה יותר מעוד מוזיאון עירוני. "המוזיאון שואב את השראתו מהמקורות ההיסטוריים העשירים באזור", מסביר האדריכל צביקה תמרי, שתכנן אותו, "העיר וסביבותיה עטופות בממצאים ארכיאולוגיים מסעירים ומרתקים המעידים על חיי הגבורה, הרוח והתרבות המשמעותיים שהתקיימו בה, ואת הקשר שלנו אל החיים ההם שאפתי לבטא בחומר".
קומפלקס המוזיאון מגלם סטרוקטורה עתיקה ש"נתגלתה", והמבנה מרמז ל"שריד ארכיאולוגי שנובע מהקרקע". האפקט המיוחד הזה מושג על ידי הנמכת העמודים והקורות עד ליצירת מעין ספסל רחוב, שמשתלב בפיתוח הסביבתי. שלד המבנה בנוי מעמודים בחתך פרופורציונלי מקובל מהתקופה החשמונאית, יוונית־הלניסטית מעיקרה, עם מרחק קבוע ביניהם, אבל מבטון מוחלק מודרני. העמודים מקושרים ביניהם בקורות בעלי חתך דומה ליצירת תלכיד פשוט וחזק, המתקשר בתבניתו לשלד הארכיאולוגי הקלאסי. "ככזה, זהו מבנה ללא קירות!", מכריז תמרי, ולא שוכח להדגיש שהמרווחים בין העמודים משמשים להחדרת אור טבעי סביב המבנה.
בעמודים מתוכננות מגרעות צרות המזכירות את המחברים העתיקים בין האבנים, והמשמשות גם כחריצי תאורה דרמטית בשעות הערב, שבהן הופך המבנה לאייקון רב עוצמה על השדרה הראשית של מודיעין. חומרי הגמר של המוזיאון הם חומרי היסוד של הבנייה במערומיהם: בטון מוחלק, פלדה מחומצנת, עץ טבעי ואלומיניום, והחללים הפנימיים הנוצרים על ידי העמודים והקורות הם דרמטיים ו"נקיים" עד רמת סגפנות: הכל במטרה להוות במה אילמת וצנועה לאוצרות הרבים שנצורים במוזיאון.
מודיעין, תחנת רענון
שמעון גואטה, יו"ר המוזיאון והרוח החיה מאחורי הקמתו, ניגש יחד עם תמרי ועמיתיהם למשימה בדחילו ורחימו. על אף ההקשר המקומי, למשימת חשיפת מורשת החשמונאים משמעות לאומית ברורה. הם הניפו את נס המרד ביוונים, ומרד זה הוביל בסופו לכינונה של ממלכת החשמונאים, שעיצבה את הישות היהודית ואת הזהות הלאומית לדורות הבאים. "לא ארץ נוכרייה לקחנו ולא ברכוש זרים משלנו, כי אם נחלת אבותינו, אשר בידי אויבינו בעת מן העיתים בלא משפט נכבשה", השיב שמעון החשמונאי לשליחו של אנטיוכוס השביעי, וחשוב שהמילים הנהירות האלה תהדהדנה בישראל העכשווית ובעולם כולו.
"באמת ראינו לנגד עינינו גשר בין העבר לעתיד, חיבור להיסטוריה המפוארת של ארצנו", מסכים גואטה. "בכל התקופות, ללא יוצא מן הכלל, היתה כאן נוכחות יהודית. בגבעת ברפיליה לבדה יש לא פחות מ־260 בורות טהרה - עדות חד־משמעית לפולחן ולחיים היהודיים, ולגודל של היישוב בתקופה הקדומה. שרשרת של גבורה וערכים מעולם לא נקטעה, והיא מתחברת לכל הפעילות שלנו היום".
יוזמי המוזיאון חלמו להעביר את תחושת החיבור בצורה חווייתית ומרגשת, מתוך הבנה שזה המפתח לליבו של קהל הצעירים. כחלק מתפיסה זו הוצב במרכזו מיצג אינטראקטיבי רב־חושי, הלוקח את המבקרים למסע חינני בזמן אל מודיעין החשמונאית. אל המיצג מתווספות עמדות הפעלה ממוחשבות ועמדות נושאיות, שגם בהן ניתן לחוות את התכנים באמצעות כל החושים. פינה אחת תדמה מערת קבורה יהודית טיפוסית; פינה אחרת תציג את אמנות הרפאות ותאפשר להתנסות בעבודת הארכיאולוגים תוך הרכבה מודרכת של כלי אגירה משברי חרסים.
בשבוע הבא, אחרי תקופת הרצה, המוזיאון יפתח את שעריו לרווחה באופן רשמי בחגיגה פסטיבלית. באופן מתבקש זה יקרה דווקא במהלך החנוכה, חג החשמונאים - עוד סמליות שמצטרפת לשורה ארוכה של ביטויים סמליים בתוכני המוזיאון, במבנהו ובתהליך הקמתו. אחד החזקים שבהם פוגש את המבקר במבואה: מפת ענק של מודיעין הקדומה, וממש עליה, מתכתבת עימה, המפה של מודיעין החדשה. רוצים לדעת מה היה במקום העיר המודרנית לפני אלפי שנים? פשוט תלחצו על הכפתור המסקרן אתכם בציר הזמן. אם תבחרו בתקופת הברונזה הקדומה, למשל, תגלו שבדיוק בתחומה של שכונת בוכמן של היום היתה התיישבות קדומה שידועה בשם חורבת חדד, ואוכלוסייתה עיבדה מוצרים חקלאיים, אגרה אותם בבורות חצובים.
"מודיעין היתה מעצמה על הדרך ממישור החוף לשפלת ההר ובהמשך לירושלים", מספר גואטה, "מטבע הדברים, בדרך הזו עצרו במודיעין, היטהרו במקוואות, נחו, רכשו צידה לדרך, לקחו שמן, ועלו לבית המקדש. אחרי שנתגלה בית הכנסת החשמונאי באתר הארכיאולוגי המוכר כאום אל־עומדן, ושוחזר לפני כמה שנים על מקוואותיו, לא קשה לדמיין זאת".
החופרים שחשפו את אתר אום אל־עומדן בדרום־מערב מודיעין, לצד כביש "שדרות החשמונאים" המוביל לכניסה הדרומית של העיר, משוכנעים: זוהי מודיעין החשמונאית. נמצאו כאן שרידי כפר יהודי מימי בית שני, ובהם מערכת סמטאות, מבני מגורים, בית כנסת ומקווה טהרה. זהו אחד מבתי הכנסת הספורים מימי הבית השני המוכרים כיום, שפעלו בזמן קיומו של בית המקדש בירושלים - הוא הקדום שבהם, וראשיתו בתקופה החשמונאית. מחוץ לכפר זוהו מתקנים רבים המלמדים על אופיו החקלאי של היישוב: גתות, קולומבריום ובורות מים. משערים שהיישוב התקיים ברציפות גם בתקופה הרומית, ונעזב כנראה במהלך המאה השנייה לסה"נ, לאחר מרד בר כוכבא.
"הממצאים שנתגלו במודיעין לאורך שנים, חלקם עוד לפני בנייתה וחלקם בשנות קיומה של העיר, הושבו הביתה", אומר גואטה. "במוזיאון מוצגים יותר מ־150 פריטים עתיקים שמספרים את סיפורו של המקום מאז התקופות הפרהיסטוריות ועד ימינו. אנחנו ממשיכים לנהל חפירות קהילתיות בשיתוף התושבים, ובמיוחד ילדי העיר, ואין ספק שצפויות לנו עוד תגליות יוצאות דופן".
האוצר שלא נאסף
אין לדעת מתי תופענה תגליות חדשות, אבל כבר כעת המוזיאון למורשת החשמונאים יכול להתגאות בכמה מוצגים מרשימים, שהעיון בהם מעלה קונוטציות מעניינות בהקשר המכבים. בין היתר, תמצאו שם עיטורי פרסקו מבית הכנסת באום אל־עומדן, אשר מעוטרים בדגם דמוי שיש שזהה לעיטור בתי האמידים בעיר העליונה בירושלים, מקום שבו התגוררו משפחות הכהונה בימי הבית השני. האיש שהחל את המרד נגד הממלכה הסלאוקית ושליטה אנטיוכוס הרביעי, מתתיהו בן יוחנן כהן גדול ממשפחת חשמונאי, בא כידוע ממשפחה זו.
לא הרחק מן העיטורים המרהיבים מונחות שתי חותמות אבן - הראשונה נושאת כתובת בארמית ובה המילה "חמעה", שפירושה חומץ, והשנייה מעוטרת בדגם צמחי, ובו עלי גפן ואשכולות ענבים. בהמשך מוצגת גלוסקמה נושאת כתובת בארמית, כתובה בדיו שחורה, המציינת את השם שמעון בן אלעזר. השמות שמעון ואלעזר מצלצלים מוכר לכל הבקי בסיפור החנוכה - שמעון התרסי ואלעזר החורני היו בניו של מתתיהו הכהן - אבל מירב שי, המנהלת העתידית של המוזיאון, ממהרת לצנן את ההתלהבות המתעוררת (הייתכן שמצאנו פריט המיוחס לשושלת האגדית ולמנהיגי המרד?) ומציינת שהשמות האלה היו נפוצים ביותר בחברה היהודית בימי הבית השני.
כשגואטה נשאל מה בעיניו הממצא המרגש ביותר מבין המוצגים במוזיאון, הוא אינו מהסס: "זהו מטמון נדיר של מטבעות מהתקופה החשמונאית, אשר נחשף בחורבת אשון: 16 מטבעות כסף, טטרדכמות ודידרכמות (שקלים וחצי שקלים) שהוטבעו בעיר צור בין השנים 135-126 לפנה"ס ונושאים את דמויותיהם של המלך אנטיוכוס השביעי ושל אחיו דמטריוס השני. בתקופה החשמונאית היתה כאן אחוזה חקלאית נאה, שביתה הראשי נבנה מקירות איתנים, כדי לספק ביטחון מפני מסעות כיבוש ושודדים.
האוצר היה שייך ליהודי שהחביא את כספו בתקווה לשוב ולאסוף אותו מאוחר יותר. מי יודע מה קרה לו? אולי היה לוחם בצבא החשמונאי? ברור שמסלול חייו לא הלך על פי התוכניות, והוא לא חזר לקחת את המטבעות, שהמתינו יותר מאלפיים שנה תחובים בנקיק סלע הסמוך לקיר של אחוזה. כעבור כ־2,140 שנים, לפני שניגשנו לבנות את שכונה חדשה בעיר, יזמנו חפירה בשיתוף עם תלמידים, וזכינו לקבל דרישת שלום יקרה מהעבר שלנו, פשוטו כמשמעו".
הארכיאולוגים שליוו את החפירה בחורבת אשון הגיעו למסקנה שהאחוזה החקלאית הוקמה על ידי משפחה יהודית אמידה. בני המשפחה נטעו על גבעות סמוכות עצי זית וגפנים, וגידלו דגנים בעמקים. בסמוך לאחוזה נחשף "אזור תעשייה" שאופייני לתקופה, ובו בית בד ששימש להפקת שמן זית ומחסנים לאחסון השמן. בחלקות החקלאיות הסמוכות לאחוזה נחשפו עשרות גתות חצובות בסלע, אשר מלמדות על גידול הגפן ותעשיית היין במקום. נוסף על המטמון, נמצאו בחורבת אשון מטבעות ברונזה רבים שטבעו השליטים החשמונאים, ועליהם שמות השליטים מבני השושלת (יוחנן יהודה, יהונתן או מתתיה) ותוארם - כהן גדול וראש חבר היהודים.
הפעילות באחוזה נמשכה לאורך התקופה הרומית הקדומה, אבל באתרים אחרים ברחבי מודיעין נמצאו גם עדויות להתיישבות בתקופות מאוחרות יותר. כך, למשל, בגבעת תיתורה, במיקום אסטרטגי וגבוה, נתגלו עקבות של חיים מאז התקופה הכלקוליתית ועד תקופת הצלבנים. "במצודה צלבנית שהיתה בגבעה נמצאו סירי בישול, קנקנים, מכלי הגשה ואפילו שרידי מזון", מציין גואטה, "ועימם גם תכשיטים רבים מכסף ומארד. את הטבעות והצמידים מציגים במוזיאון, ואילו בית האחוזה ישוחזר בקרוב, וכל האתר יהפוך לפארק ארכיאולוגי פתוח ומואר במרכזה של שכונת מגורים, ששמה, כמה סמלי, שכונת מורשת".
ד"ש מהמיתולוגיה המצרית
על מלאכת האוצרות של המוזיאון החדש ניצחו עדנה אייש ונוית פופוביץ', ארכיאולוגיות מרשות העתיקות, שנעזרו רבות בעמיתם אברהם טנדלר, מי שניהל חפירות רבות במודיעין ובאזורים הסמוכים לה. "בהיבט הזה החלטנו, למרות הפיתוי, להיות לוקאליים", מבהירה אייש. "כלומר, להציג רק את הממצאים שנתגלו בעיר ובשוליה. למרבה המזל, יש כל כך הרבה אתרי חפירה, וכל אחד מספק משהו ייחודי ובעל ערך. לדוגמה, מן החפירות בגבעת זכריה אנחנו מביאות מזבחות לפולחן ביתי מאבן, מהתקופה הפרסית וההלניסטית. פריט יוצא מן הכלל נמצא בחורבת אשון - פסלון עשוי ברונזה בדמות האל המצרי הורוס, סמל מלכות מצרי ואחד מהאלים הראשיים במיתולוגיה המצרית.
"המחקר על אודות החפץ עדיין נמשך, והתארוך שלו אינו ודאי בשלב הזה, אבל כמה דברים בכל זאת ודאיים. ראשית, הימצאותו באזורנו מעידה על קשרי מסחר שהתקיימו עם מצרים בתקופה הקדומה. ושנית, מי שהחזיק בחפץ היה איש בעל מעמד, מפני שחפצים כאלו לא היו שכיחים כאן".
פופוביץ' מדגישה את חשיבותו של ממצא אחר - קובעת (כלי פולחן) צנועה למראה שמתוארכת לתקופת הברזל שהתגלתה בגבעת תיתורה. היא משערת שככל הנראה החפץ שימש את תושבי המקום בפולחן יהודאי, ומוסיפה שבתבליטי לכיש המפורסמים רואים חפצים דומים, שנישאים בידי הגולים שיוצאים מארץ ישראל בעקבות מסע סנחריב.
"המוזיאון בונה עוד נדבך חשוב בהנצחת המורשת של העם היהודי", מסכם גואטה, "המקום הזה משלב עבר מפואר מאוד, הווה פעיל, נמרץ ומתפתח, ועתיד מזהיר. כל המלעיזים שטוענים שלא היינו כאן, מוזמנים להציץ בעדויות הנחרצות לשורשי היהודים בארץ הזאת ובהמשכיות. אנחנו ממשיכים להחזיק את הלפיד של מורשת החשמונאים. מודיעין הקדומה שמרה על המורשת הזאת. הלפיד ממשיך לבעור במודיעין החדשה".
לכבוד חנוכה ופתיחת המוזיאון ייערכו בו במהלך ימי החג שורה של אירועים ייחודיים, ובהם אתגר בריחה חדשני בשם "החשמונאים באים!", סדנאות יצירת נרות חרס, פעילות תלבושות החשמונאים, סדנת פסיפס, המופע הקומי "אחרוני המכבים" של תיאטרון אספלט, סדנת יצירת מטבעות חשמונאים והרצאה על תופעת שוד העתיקות בישראל.
