ניצב בדימוס חכרוש: אם הייתי יהודי ולא ערבי - לא היו מקימים בגללי ועדת בדיקה

על אף חיוכו הרחב והישיבה הנינוחה בג'ינס ובחולצת טריקו, קשה שלא להבחין שניצב בדימוס ג'מאל חכרוש טעון כמו אקדח אוטומטי עם כדור בקנה. רק לפני כשנה וחצי הוא פשט את מדי המשטרה, אך עיניו התכולות רושפות בכל פעם שמוזכרת האלימות הגואה בחברה הערבית או הפרישה הדרמטית שלו מהארגון, לאחר שצולם עובר מעל גופתו של גאזי אמארה, שנדקר למוות, מבלי לבדוק את מצבו. חכרוש הסביר בעבר כי עשה את המצופה ממנו כשסגר את זירת הפשע והזעיק את כוחות ההצלה.

מה בוער בך היום?

"כולכם שכחתם את כל הדברים הטובים שעשיתי לאורך 44 שנות שירות, והתמקדתם רק בסיפור אחד. עשיתי כל מה שצריך עבור האזרחים מהמגזר. בתפקידי האחרון כראש אגף סי"ף, המסכל פשיעה בחברה הערבית, פתחתי 13 תחנות ביישובים ובכפרים ערביים, גייסתי כמעט אלף שוטרים ערבים וסייעתי להוריד את הפשיעה בחברה הערבית ב־16 אחוזים".

איך אתה מסביר היום, מבחוץ, את המספר הגבוה של מקרי הרצח בחברה הערבית?

"זה נובע ממשבר אמון עמוק בין ערביי ישראל לבין המוסדות הממשלתיים שלה, כולל משטרת ישראל. זה בולט ואי אפשר להעלים אותו. כאזרח ערבי, אני מסתכל סביבי ומה שאני רואה היום הוא לא מצב בריא ויותר ממטריד. החברה הערבית סובלת מאלימות, וזה נובע מהזנחה של עשרות שנים. כל המוסדות במדינה הזניחו אותה. הכלכלה, החינוך וגם המשטרה".

בימים האחרונים מחליפך בסי"ף הודיע שהוא פורש, ויש הערכות שהאגף ייסגר.

"אם זה יקרה, זו תהיה טעות, אבל ככל הידוע לי אלו רק דיבורים, כי המפכ"ל קובי שבתאי תומך בהמשך הפעילות. לאגף אולי נדרש שינוי, אבל לא סגירה. להפך. צריך להגדיל אותו לפי התוכנית המקורית שהיתה ביום הקמתו באוגוסט 2021. האגף צריך יחידה מבצעית, יחידה חוקרת ומודיעין. הוא אמור היה לשמש כתובת לחברה הערבית. מי הכתובת היום? המשטרה? היא חלשה. בכפרים הערביים היא כל כך חלשה עד שהיא אינה קיימת. זה ככה גם בכפר שלי. אתם רוצים שהכתובת של האזרחים תהיה ארגוני הפשיעה?".

***

נראה כי שחרורו מהמשטרה בטרם עת עדיין מכאיב למי שהיה הניצב המוסלמי הראשון, והאחרון בינתיים. חכרוש (66), תושב כפר כנא, נשוי ואב לארבעה, התגייס למשטרה ב־1978 ושימש סייר בתחנת חדרה. הוא טיפס בסולם הדרגות עד שהפך למפקד משטרת עפולה ב־2004, בתקופה שבה סבלה המדינה מגלי פיגועים. שנתיים אחר כך פיקד על תחנת נהריה, כשהעיר ספגה טילים במלחמת לבנון השנייה. במבצע צוק איתן כבר שימש חכרוש סגן מפקד מחוז חוף וניהל את כוחות המשטרה במהלך המהומות שפרצו בוואדי ערה, וזמן לא רב אחר כך מונה לעמוד בראש מינהלת לשיפור שירות המשטרה במגזר הערבי. כשהמינהלת הפכה לאגף סי"ף, זה היה טבעי שהוא יישאר לעמוד בראשה.

באותה תקופה החליט ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט על הקמתה של תוכנית "מסלול בטוח", שנועדה לטפל בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית. המטרה היתה לארגן מבצעים משולבים של רשויות האכיפה נגד ארגונים ומשפחות פשע. לצד המשטרה, פעלו במסגרת זאת הפרקליטות, רשות המסים, הרשות להלבנת הון, המשרד להגנת הסביבה והביטוח הלאומי. בראש התוכנית עמד סגן השר לביטחון הפנים דאז, ניצב בדימוס יואב סגלוביץ'.

"לא רק דיברנו גם עשינו", מדגיש חכרוש. "זו היתה תוכנית טובה. הפשיעה בחברה הערבית ירדה אחרי תקופה ארוכה. אני קיבלתי תקציב מהממשלה והוקצו לי 1,100 תקנים לפני תוכנית סדורה. קודם כל, הקמנו את תחנות המשטרה בכפרים ערביים. רציתי להפוך את משטרת ישראל למשטרה לאומית, שהציבור הערבי ירגיש שזו המשטרה של כולם, ולא רק של היהודים, כדי להפחית את משבר האמון. במקביל, גייסתי שוטרים ערבים ועשרות מהם סיימו בהמשך קורס קצינים. ידעתי שאו שהמשטרה שלנו תהיה חזקה, גדולה ומקצועית, או שעבריינות תמשיך להתפשט".

התוכנית היתה שהשוטרים יפגינו נוכחות ברחוב?

"זה רק חלק מהעניין. אי אפשר לטפל רק באחוז נמוך של מחוללי פשיעה בחברה הערבית ולהזניח 90 ומשהו אחוזים של אזרחים רגילים. גם הם צריכים את המשטרה, כמו כל אזרח שגנבו לו את האוטו או פרצו לו לבית. עד אז לא התייחסו לאזרחים האלה. החלום שלי היה שאגף סי"ף יהפוך בסופו של דבר ללהב 433 של החברה הערבית. יחידת להב היא סמל. זה גוף שמטפל בפשיעה חמורה, חושף שחיתויות וגם מרתיע. זה לא יצא לפועל והאגף היום הוא יחידת מטה".

מה השתבש בדרך?

"כשאיתמר בן גביר מונה לשר לביטחון לאומי, הוא החליט על תוכנית אחרת, ובינתיים הפשיעה הגדילה את עצמה כמעט ב־300 אחוזים. 'מסלול בטוח' לא נועדה להתקיים לטווח קצר. כשאתה עוצר אחרי פחות משנתיים את ההליך שהתחלת, הוא הופך לנזק. התחנות שהיו אמורות להיות מלאות בכוח אדם, כמעט ריקות היום. מסכנים מפקדי התחנות שבכפרים הערביים, אין להם מי שיטפל בבעיות. אם מדברים היום על פרישת שוטרים ועל צורך בתגבור בתחנות שבציבור היהודי, בתחנות הערביות צריך לשלש את הכמות. אני מכנה אותן 'תחנות תגובה בלבד', כי זה הדבר היחיד שהן יכולות לעשות. אין להן יכולת ליזום או להפגין נוכחות ברחובות, רק להגיב לאירועים".

השר הנוכחי בן גביר רוצה למנות פרויקטור למשרד לביטחון לאומי. האם הוא יכול להגיע לאותה תוצאה שהגעת אליה עם סגלוביץ', שפעל תחת משרד ראש הממשלה?

"קשה לי להתייחס לדבר שעוד לא קם. זה לא משנה על מה יהיה אחראי הפרויקטור, זה משנה מה יהיו הסמכויות שלו. סגלוביץ' היה סגן שר ומתוקף תפקידו היו לו גם סמכויות".

מה אתה חושב על תפקודו של בן גביר?

"אני לא מספיק יודע מה הוא עושה, ולטובת הנפש שלי התנתקתי קצת מהעולם הקודם שלי. אני מתעדכן בעיקר מהתקשורת. הוא השר שלנו, זה התפקיד שלו ולא משנה מאיפה הגיע או מהן הדעות הפוליטיות שלו. הוא צריך לכבד את התפקיד שלו ולהיות מקצועי נטו".

מה אתה שומע מהחברים שלך במשטרה?

"חלק מהם מודאגים מהמצב של המשטרה ומרגישים שהיא לא מקבלת ממנו גיבוי. הם רוצים תמיכה, שכר ושיגבו אותם בעבודה שלהם. איך אפשר להתנהל בכפר של 20 אלף תושבים עם ניידת אחת ושני שוטרים? אני ממליץ לשר ולבכירי המשטרה להעניק תשומת לב לשוטרים בשטח. הם אלה שדואגים לביטחון האישי. אסור להפקיר אותם ללא כלים או אמצעים".

"צריכים אפליה מתקנת"

נכון לכתיבת שורות אלה, 102 בני אדם בחברה הערבית נרצחו מתחילת 2023. רף המאה נחצה כבר בשבוע שעבר: חמישה אזרחים נטבחו במכון לשטיפת מכוניות ביפיע; אדם שישי נרצח ברכבו ליד ראש העין; הנרצחת השביעית היתה שרית אחמד; וצעיר נרצח בקטטה בנגב. האצבע על ההדק קלה מתמיד, וההערכה היא שהשנה תסתיים במספר כפול של נרצחים לעומת השנה שעברה.

האם זו החברה הערבית שאיבדה כל רסן, או שמא המשטרה אינה מצליחה לבצע את עבודתה?

"החברה הערבית סובלת. היא סובלת מאלימות, ואני לא מבקר אותה. להפך, כל מה שאנחנו חווים היום הוא כתוצאה מהזנחה של עשרות שנים של כל המוסדות במדינת ישראל. זו לא רק המשטרה, ואמרתי את זה בעבר. תראו מה קורה היום עם הצעיר הערבי, וזה תהליך שנמשך עשרות שנים. הוא מסתובב ברחוב ללא מעש, ללא עתיד, ללא שום דבר.

"סיום תיכון הוא צומת דרכים לכל צעיר במדינה, כי מטבע הדברים נפתחים בפניו אופקים חדשים. לצעיר היהודי יש את הצבא. הוא מתגייס לשנתיים־שלוש או יותר, מתבגר עוד קצת, משתפשף עוד יותר בחיים. אחרי סיום השירות, כל הדלתות פתוחות בפניו. לעומתו, אצל הצעיר הערבי התהליך הוא הפוך. חלק קטן ממשיך ללימודים גבוהים, והלוואי שהיו יותר, אבל איפה השאר? אין להם אופק כי הכל סגור בפניהם. אין מי שיפתח להם דלתות.

"צריכה להיות אפליה מתקנת כדי שמקומות עבודה ציבוריים ופרטיים יחויבו לקבל ערבים לעבודה. קרוב ל־30 אחוזים מהצעירים במגזר הם מובטלים, ויש כפרים ויישובים שבהם הנתון הזה מגיע ל־40 אחוזים. מה אפשר לצפות מצעיר מובטל? בצער אני אומר שהתהליך הזה מוביל למאגר של עבריינות. המשטרה עוצרת אותם, אבל המאגר הזה מספק יותר ויותר עבריינים".

אולי זו המדינה שהרימה ידיים מול המאבק בחברה הערבית?

"לא. ויש גם דרך לטפל. אני מחזיר אתכם לתוכנית שהצליחה להציג ירידה בפשיעה. עובדה ששם התחלנו לראות את ההצלה".

ציינת את משבר האמון במוסדות השלטון, והגיוני שזה אחד מהגורמים העיקריים שמוביל לפשיעה הגואה, אבל איך זה קשור לכמויות הנשק העצומות שנאספות בכפרים הערביים?

"משטרת ישראל היא האחראית לתפוס כלי נשק ולמנוע מארגוני הפשיעה להתחמש. היא תופסת כמעט מדי יום המון רובים, אקדחים ותחמושת, וזה מה שמראה שלישראל נכנסים הרבה יותר כלי נשק מאשר אלו שנתפסים. כאן יש אחראי אחר, לא המשטרה, ואני אסביר. יש שלושה מקורות שמהם מגיע הנשק, וזה לא מהתפרצויות לבתים פרטיים: הגניבות מהצבא, ההברחה דרך הגבולות והמחרטות בשטחים שמייצרות נשק מאולתר. מי אחראי על כל השלושה? צה"ל. הצבא צריך לשמור כמו שצריך על המחסנים שלו ועל מעברי הגבולות. רק ככה מאגר הנשק לא יתנפח לממדים מפלצתיים. לצה"ל יש חלק בהתעצמות הנשק בחברה הערבית".

מצד שני, המשטרה עשתה בעבר מבצעים לאיסוף נשק וניסתה לגייס את החברה הערבית, אבל נתקלה בחוסר שיתוף פעולה.

"שיתוף פעולה לא יכול להתקיים במצב הזה. מדוע שישתפו פעולה כשאין להם אמון וכשהביטחון האישי שלהם נפגע?".

"אני לא מאשים"

שנה וחצי כאזרח לא גורמות לחכרוש לצאת מהפוזיציה המשטרתית המתגוננת. הוא מתקשה למתוח ביקורת נקודתית על הארגון שממנו פרש, וכמו רבים מבכירי המשטרה מטיל את האשמה על בעיות תקציב, ולא על ניהול או על חשיבה שמרנית. 

"אין לי ספק שמשטרת ישראל יכולה להוריד את הפשיעה אם היו נותנים לה את הכוח", הוא אומר. "בזמנו ביקשנו 5,000 תקנים לשוטרים, אבל אין. אתה לא יכול לבקש מגוף לבצע את עבודתו, כשבמשך שנים אתה רק מחליש אותו. המשטרה היא חלשה. אפשר יהיה לדרוש ממנה הרבה אם המדינה תחזק אותה".

אין לך אפילו מעט ביקורת על ההתנהלות שלה?

"אני לעולם לא מאשים אחרים, אבל כולם מאשימים את כולם. אם יחליפו את המילה 'אשם' במילים 'לקיחת אחריות', אז יהיו תוצאות. המדינה, על כל זרועותיה, צריכה לקחת אחריות. גם אנחנו, בחברה הערבית. כשאתה מאשים מישהו, אתה מנטרל את עצמך מאחריות, ואני נגד הדברים האלה".

כמעט תמיד אנחנו שומעים את המשטרה מתלוננת על כוח אדם, זו לא קצת התקרבנות? האם עוד 5,000 שוטרים יחסלו את הפשיעה במדינה?

"אל תצפו שמחר לא תהיה פשיעה כי אין דבר כזה, אבל גם אל תזלזלו בתגבור כוח אדם לתחנות ובהכנסת כלים טכנולוגיים מתקדמים. הכל מתחבר לשרשרת אחת ארוכה, שחלקה קשור למציאת מקומות עבודה לערבים. מספיק שיש חוליה אחת חלשה, ויש הרבה יותר, כדי שהשרשרת תתפרק".

אין דרך להסתדר עם התקציב הקיים, אף שאין ספק שהוא מדולדל?

"אם המשטרה תחליט שהיעד שלה הוא הפשיעה הערבית, אז שתהפוך את הבעיה לאתגר שלה. אבל קודם שתחליט שזה הדבר האקוטי ביותר".

נגיד שהיא החליטה, מה הלאה?

"התקציבים, כוח האדם ותשומת הלב יעברו לטיפול הזה. תכווינו הכל לשם - ותראו את התוצאה".

ואז נתעלם מעבירות אחרות כמו אלימות במשפחה, התפרצויות, גניבות כלי רכב?

"הרגע אמרנו שצריך לבחור את המטרות שלך, היעדים שלך. אם סיכמנו שזו הבעיה, אז בואו נטפל בה. אם זו לא הבעיה, בוא נפתח את הנושא מחדש".

בוא נחזור לנושא כוח האדם. אם תוקם תחנת משטרה בכל כפר ערבי, זה יפסיק את האלימות המשתוללת? הרי כמעט בלתי אפשרי לעצור רוצח שמחליט לחסל יריב.

"אני לא מסכים עם הקביעה הזו. יש מושג שנקרא 'סיכוי העבריין להיתפס'. עבריינים צריכים להגיע למצב שבו הם חושבים מאה פעם אם כדאי להם. אם עד היום רק עשרה אחוזים מהם נתפסו, אז הם ייקחו את הסיכון. ברגע שהסיכון יהיה גבוה יותר, תהיה פחות פשיעה".

רה"מ נתניהו הציע לערב את השב"כ בטיפול בפשיעה הערבית. מה אתה חושב על כך?

"אני נגד כניסת השב"כ לחברה הערבית, כי גם שם הדמוקרטיה צריכה להישמר. היתרון של השב"כ על פני המשטרה הוא המעצר המנהלי והכלים הטכנולוגיים המתקדמים. אני אומר שיעבירו למשטרה את האפשרויות האלה ושייתנו לשוטרים סמכויות. אני לא בעד מעצרים מנהליים כנגד כל אזרח, אבל זה כן כלי ראוי למאבק בארגוני פשיעה". 

מה אתה חושב שיקרה אם בכל זאת יוחלט לערב את השב"כ?

"זה יגרום לנזק גדול ולתסיסה עצומה בציבור הערבי. אתם בעד חוק אחד לחברה היהודית וחוק אחר לחברה הערבית? אנחנו ממילא מפולגים, אז למה לפלג יותר? הכנסת השב"כ תגרום לכך שיתייחסו לעבריינים המגזר כאל טרוריסטים. ככה מתייחסים גם לעבריינים יהודים? הרי את השב"כ מפעילים נגד אויבים, אז תגרמו לכל החברה הערבית להרגיש כמו האויבים של היהודים. אזרח ערבי נורמטיבי ירגיש שמקטלגים אותו כטרוריסט. לדעתי, השיח על השב"כ נועד לכסתח, כדי שכל משרד ממשלתי יוכל לומר שהוא עשה הכל בסדר והאחר אשם".

"הפגנות לא יעזרו"

כשרואים את ההפגנות נגד התוכנית המשפטית, עולה התהייה מדוע הציבור הערבי אינו יוצא לרחובות באותה דרך כדי למחות על אוזלת היד בטיפול בנגע המתפשט בקרבו.

"כנראה שהרצח בחברה הערבית מפסיק לזעזע אותנו כחברה וזה מדאיג אותי", מתכרכמות פניו של חכרוש. "אמרתי בעבר לראש הממשלה ואני אומר גם לכם, החברה הערבית על סף ייאוש. גם אני על סף ייאוש".

מדוע מנהיגי הציבור הערבי אינם מארגנים מחאה המונית?

"ההפגנות יעזרו? לא. אני מאמין במעשים. המדינה צריכה לטפל בשורש. אתם תשאלו היכן ההנהגה הערבית, ואני שואל היכן מדינת ישראל. זה מתחיל מהגדול, מבעל הסמכות, מבעל האחריות. הסופר ג'ובראן חליל ג'ובראן אמר 'מה שקורה היום התרחש אתמול'. המדינה לא יכולה לומר שהיא קמה בבוקר ופתאום ראתה את הרחוב הערבי מדמם. איפה הייתם שנים על גבי שנים? יש לך עבריינות? קודם כל תייבש אותה כמו שעשינו לפני שנתיים, ואז יהיה קל יותר לטפל בשורשים. אסור להתמקד רק בפשיעה כי זה כמו לתת לחולה קשה אקמול. הכאב יירגע לזמן קצר, אבל אחר כך הכל יצוף חזק יותר".

בספטמבר 2021, זמן קצר לאחר שנכנס לתפקידו כמפקד סי"ף, הרגיש חכרוש על בשרו את האלימות המבעבעת. צרור יריות מנשק אוטומטי נורה לעבר ביתו. במזל הסתיים האירוע בנזק למבנה וללא נפגעים.

במקרה שלך פוענח הירי והתברר שמדובר בעורך דין. אתה יודע מה הסיבה?

"אכן נעצר עורך דין, שמרצה היום 58 חודשי מאסר. הוא הודה בירי, אבל טען שהסיבה היא תיווך שעשיתי בין משפחות מסוכסכות. זה לא נשמע לי נכון, כי התיווך היה עשר שנים קודם לכן. אני מאמין שזה היה ירי לשם הרתעה על רקע הכניסה שלי לתפקיד, אבל זו השערה שלי. היום זה מאחוריי. מטבעי אני לא נקמן".

האם אתה עדיין חושש לחייך או לחיי משפחתך?

"מי שעובד במשטרה ונמצא כל היום בחשש, אינו יכול לתפקד. הייתי מאוים בעבר ותחת אבטחה, אבל זה חלק מבחירת המקצוע. ראיתי בעבודה שלי שליחות עבור החברה הערבית ומדינת ישראל. גם היום, כאזרח, אני לא דואג באופן אישי".

למרות זאת נראה שהסטטיסטיקה לא פסחה עליך. שני אחיינים שלך נרצחו. אחד ב־2016 ואחד לפני כשנה.

"בכנות, כל פגיעה בנפש פוצעת אותי מבפנים. כשזה מגיע לבית שלך, אתה הופך יותר לאנטי־אלימות. אני מודה, היא לא פוסחת על אף חצר ועל אף בן אדם, וזה לא פסח גם עלי. אני שומע מאנשים שהם חוששים ללכת ברחוב. אימהות מדברות איתי ולא שקטות עד שהילדים לא חוזרים הביתה. זו הדאגה הכי גדולה שיש, ואני שומע אותה מכמה מקומות. האימהות הן אלה שמסכנות כאן. חובתנו כחברה לתת להן את הביטחון שמגיע להן".

"הייתי כמו איזה טרוריסט"

ב־1978 לא התגייסו ערבים למשטרה וחכרוש היה כנראה היחידי. "מטבעי, אני בעד שילוב", הוא מחייך לרגע. "המשטרה היתה המקום המתאים. גם אחת הבנות שלי היא חוקרת במשטרה".

איך התייחסה הסביבה שלך לעובדה שנקטת צעד לא שגרתי?

"תשאלו איך התייחסו בתוך הארגון".

איך התייחסו בתוך הארגון?

"לא טוב. הייתי זר. כמו איזה טרוריסט שבא לבדוק מה קורה בפנים. אני מטבעי אוהב לאתגר את עצמי, אז סללתי את הדרך לדרגת הניצב עם המרפקים. מההתחלה הרגשתי שאני צריך לעשות יותר מאחרים כדי להתקדם כמוהם. אם שמו לי רגליים, זה רק הפך אותי לחזק יותר. את הדרגה קיבלתי בזכות עבודה קשה. כסגן ראש אגף התנועה ב־2012 הכנסתי את המשטרה לחברה הערבית, והיתה אז ירידה בתאונות הדרכים. בין 2015 ל־2016 הייתי ממלא מקום מפקד מחוז חוף בדרגת תנ"צ, מבלי לקבל ניצב, וככה פיקדתי. גם אז הצלחנו להוריד את הפשיעה".

למה לא נתנו לך דרגת ניצב?

"כי קוראים לי ג'מאל חכרוש. אין סיבה אחרת".

המשטרה גזענית?

"יש גזענות בכל הממסד הישראלי. ערבי זה ערבי. אני לא אוהב הכללות ולא רוצה לומר שמשטרת ישראל היא גזענית, אבל בתוך הארגון יש גזענים. זה המקום היחיד שאסור שיהיו בו גזענים. אלה אנשים שעל פי חוק צריכים לטפל בתופעה. חוץ מזה, גזענות לא פוגעת בחברה הערבית אלא במשטרת ישראל".

היה מקרה ספציפי שאתה יכול להצביע עליו?

"להערכתי אני היחיד שהוקמה בגללו ועדה בראשות ניצב כדי שתבדוק משהו שקרה שנתיים קודם לכן", הוא אומר ומתייחס לאירוע שבו עבר מעל לקורבן הרצח ונחשף ב"הארץ". בטרם הוועדה הגישה את מסקנותיה, הוא החליט לפרוש מיוזמתו.

אתה חושב שמינוי הוועדה נבע מהעובדה שאתה ערבי?

"התשובה היא כן".

ואם במקומך היה ניצב יהודי, אז זה לא היה ככה?

"במפורש לא".