התפטרות שקטה? הטרנד החדש הוא "להתנהג בהתאם למשכורת שלך"

ליאת קוליק
סוציולוגית
פרופ' (אמריטה) באוניברסיטת
בר־אילן ובמכללה האקדמית נתניה, בית הספר למדעי ההתנהגות. חוקרת יחסי גומלין בין משפחה לעבודה. מחברת הספר "לבלוב בעת שלכת: הפרישה מהעבודה בעידן של שינויים" (הוצאת רסלינג)

פרופ' ליאת קוליק, אנחנו בסיומה של שנת תעסוקה סוערת למדי, וניכר כי הימים שלאחר הקורונה נותנים את אותותיהם בדמות של טרנדים מעניינים: יותר עבודה היברידית, התמקדות בעובד והגל החדש אחרי ההתפטרות השקטה: "להתנהג בהתאם למשכורת שלך".
"התנהגות בהתאם למשכורת היא טרנד שנפוץ עכשיו בעיקר בטיקטוק, ומשמעותו - אם הבוס שלך משלם שכר מינימום, הגיוני שתעשה מינימום עבודה. כמו ההתפטרות השקטה, מדובר במושג המתייחס להתפטרות ברוח ולא בגוף. כלומר, העובדים ממשיכים לעבוד ועושים את המינימום הנדרש: לא מגדילים ראש, עובדים לפי הספר, מסרבים לענות למיילים אחרי שעות העבודה ומציבים גבולות בין העבודה לבין החיים האישיים - יותר מאשר בעבר".

התפטרות שקטה או התנהגות בהתאם לשכר, שבמובנים מסוימים קשורות כאמור להקטנת ראש, היו בעבר סימן לבושה ואילו היום הן סימן לגאווה. כיצד התרחש השינוי הזה?
"בעבר התפטרות שקטה נחשבה להתנהלות לא נורמטיבית, המעידה על חוסר מוטיבציה העשוי לפגוע בקריירה המקצועית של העובד. כיום הלך הרוח - שעל פיו העובד שם את עצמו במרכז, שומר על הזמן ועל האנרגיות שלו, דואג לאיזון בין העבודה למשפחה ולאיזון בין העבודה לחיים - נתפס באופן חיובי. ההתנהלות של סירוב לדרישות עבודה הפוגעות באיזון בין תפקידי העובדים עברה מיתוג מחדש ונתפסת כחיובית, ואף הכרחית, לרווחה הנפשית של עובדים. הלחץ החברתי שאפיין את סינדרום 'הראש הקטן' פחת".

@saraisthreads#greenscreen#fyp#work#working#corporate#corporatelife#corporatetiktok#corporateamerica#corporatehumor#office#officelife#manager#managersbelike#career#quietquitting#quietquittingmyjob#actyourwage♬ original sound - Sarai Marie

איך מסבירים את הירידה במרכזיות חיי העבודה?
"חברו לכך כמה סיבות. חלקן קשורות למגיפת הקורונה, אשר גרמה לטלטלה לא קטנה ובעקבותיה לשינוי בדפוסי החשיבה. בעת המגיפה לעובדים היה זמן להרהר במוסכמות מקובלות ביחס למקום העבודה בחייהם. כמו כן, חוויית הסכנה הבריאותיות המיידית בעת המגיפה והמודעות לשבריריות החיים תרמו את שלהן לגבי הערכתו של מקום העבודה בחייהם".

אולי זו גם הסיבה שעבודה מהמשרד הפכה כמעט למוקצה. אם החיים כל כך שבריריים, בואו נעביר יותר זמן ליד בני המשפחה שלנו.
"סיום הסגרים ודרישת המעסיקים מהעובדים לחזור לעבודה גרמו לעובדים לא מעטים אי־נחת אחרי שהתרגלו לעבוד מהבית. יש להניח שגם הניתוק מהארגון בזמן העבודה מהבית, ובפרט עבור אותם עובדים שגויסו לארגון בזמן מגיפת הקורונה, תרם להתפתחות של מחויבות ארגונית נמוכה. עובדים הרגישו פחות מחוברים לארגון, והביטוי לכך הוא עבודה 'לפי הספר' או סינדרום 'הראש הקטן' שאותו ציינתי. התופעה קיימת בפרט בהייטק, במשרדי פרסום ושיווק - בקרב הדור הצעיר, אבל גם בקרב הדור שמעליו".

בכלל, עושה רושם שהאתגר החדש של המעסיקים הוא לא לדרוש מהעובדים עוד עוד, אלא לוודא איתם את רצונותיהם. עד כמה מעסיקים אכן מצליחים בכך?
"שיטות הניהול הפופולריות עברו שינויים במהלך השנים: מניהול מנותב מטרה לניהול מנותב אנשים. אבל כיום הניהול צריך להתקדם שלב נוסף ולהפוך לניהול מנותב לרגשות העובדים; כלומר, לא רק התמקדות בשעות ובתפוקות, אלא התמקדות והתחשבות בצרכים החברתיים והרגשיים של העובדים והיענות להם כדי לגרום למחויבות לארגון. על מעסיקים לפתח מודעות לכך וליישם זאת בשטח".

נשים מרוצות יותר

במצב רגיל, צפוי היה לחשוב שהמגמות החדשות בשוק העבודה, כדוגמת התמקדות ברגשות העובד, הן פועל יוצא של נתונים שיטתיים שהראו לאורך השנים כי רוב האנשים אינם מרוצים מעבודתם, אבל את סבורה שזו קביעה גורפת מדי.
"נכון. אמנם בישראל ממוצע שעות העבודה רב יותר מאשר במדינות ה־OECD, ובאופן כללי העובד הישראלי מקבל פחות ימי חופשה מאשר עמיתיו במדינות מערביות אחרות, אך לצד זאת - בסקר של הלמ"ס 2022 דווח ש־92% מהנשים מרוצות מעבודתן, לעומת 91% מהגברים. הנתונים היו דומים גם ב־2021. בסקרים אחרים שבוצעו בעולם, שיעור שביעות הרצון המדווחת בישראל נמוך יותר - 81% מהישראלים מרוצים ומעלה מעבודתם, אבל עדיין רמת שביעות הרצון טובה למדי".

ואת קונה את זה? השוואת הנתונים האופטימיים מישראל למקומות אחרים בעולם מעוררת ספקות.
"בצד ההסבר שסקרים בנושא שביעות רצון גבוהה מהעבודה משקפים מציאות קיימת, ייתכן שחלק מההסבר טמון בניסיון המשיבים לסקרים להאדיר את העבודה. ההכרה של העובדים שהם מצויים רוב שעות היום בעבודה לא טובה עבורם, מעיקה עליהם, ועל מנת להתגבר על המצוקה העובדים משכנעים את עצמם שהמציאות בעבודה טובה עבורם, ועונים בהתאם בסקרים".

אם בכל זאת נתייחס לנתונים הגלובליים, שלפיהם חלק גדול מהעובדים אינם מרוצים מעבודתם, האם להערכתך אופי העבודה צפוי להשתנות דרמטית ביחס לאופן שבו אנחנו מכירים אותו כיום, ואולי אף להפוך להיסטוריה?
"הטענה היא שכיום העבודה תופסת פחות מקום בחיינו מבעבר. הראיה לכך היא המגמה לצמצם את ימי העבודה. בעולם יש כעת אף פיילוט לצמצום שבוע העבודה לארבעה ימים, כדי לאפשר לאנשים מספיק זמן להשקעה במשפחה, בפנאי או בתחומים רלוונטיים אחרים עבורם. מומחים אף טוענים שעולם העבודה אכן ישתנה דרמטית: נעבוד פחות, אולם העולם לא יהיה נטול עבודה לחלוטין. נראה יותר אוטומטיזציה ורובוטיזציה, פחות שימוש ביד אדם ויותר באפליקציות.

@saraisthreads#greenscreen#fyp#work#working#corporate#corporatelife#corporatetiktok#corporateamerica#corporatehumor#office#officelife#manager#managersbelike#career♬ original sound - Sarai Marie

"בשל ההתפתחויות הטכנולוגיות הללו, שיעור התעסוקה יפחת באופן ניכר, כך שייתכן שגם אנשים יפרשו מוקדם יותר. ואולם, כדי שמגמה זו תתקיים, נדרשת היערכות במדיניות הציבורית אשר תאפשר לאנשים להתקיים כראוי לאחר צבירת שנות עבודה מעטות יחסית".

אילו מקצועות ייעלמו ואילו ישרדו, ובכלל - איך תיראה ההכשרה אליהם?
"זה אכן ידוע שמקצועות מסוימים עשויים להיעלם: בנקאים, סוכני נסיעות, מקצועות רוטיניים ובעלי סיכון גבוה, אשר העוסקים בהם עשויים להיות מוחלפים במכונות. מנגד, צפויה פריחה למקצועות בתחום המחקר והפיתוח, ונראה צורך לעובדים רב־תרבותיים, שיידרשו לשליטה טובה בשפות ולפיתוח רגישות תרבותית לעבודה בעולם גלובלי.

"ההתקשרויות בין עובדים למעסיקים יהיו גמישות יותר מאשר היום, ויוקם תחום ידע חדש של ניהול מעברי העובדים בין עבודה לעבודה. עובדים יעברו הכשרה לאורך כל מעגל החיים, הלמידה לקראת תארים באוניברסיטאות תקוצר ותישא אופי פרקטי המכוון באופן ישיר לצורכי שוק העבודה. ההכשרה תבוצע לאשכול של מקצועות ולא למקצוע בודד, כדי לאפשר לעובדים לבצע מעברים בין מקצועות לפי הצורך לאורך מעגל החיים. נראה פריחה בתעשיית הפנאי והתרבות".

משפחה לפני פרנסה

עד שנגיע לעתיד התעסוקתי הזה, רבים ממשיכים עוד לעבוד בצורה המסורתית, תוך כדי שהם מנסים לשמור על איזון בית־משפחה. בין השאר, את גם חוקרת את המתח הנוצר בין הבית לעבודה, שעלול לפגוע ברווחה הנפשית של העובדים.
"בספרות המקצועית מכונה המתח הזה 'קונפליקט תפקידים', מעצם העובדה שמשפחה ועבודה תובעניות באופיין. חוקרים מזהים שני סוגי קונפליקט: קונפליקט עבודה־משפחה - המתרחש כשדרישות העבודה גולשות לתחום המשפחה; וקונפליקט משפחה־עבודה - כשדרישות המשפחה גולשות לתחום העבודה.

"ממחקרים שערכתי בשנים האחרונות, הממצא הבולט הוא שבאופן כללי עוצמת קונפליקט התפקידים מסוג עבודה־משפחה חריפה יותר מאשר קונפליקט משפחה־עבודה, כפי הנראה בשל העובדה שהזירה הביתית גמישה יותר מאשר זירת העבודה. כך או כך, שני סוגי הקונפליקטים פוגעים בתחושת האיזון בין המשפחה לעבודה, ובעקבותיה ברווחה הנפשית של עובדים בעלי משפחות".

זיהית הבדלים מגדריים בחוויית המתח בין זירת המשפחה לזירת העבודה?
"התפיסה הרווחת במחקר עד לפני זמן לא רב היתה שגברים חווים יותר מנשים קונפליקט מסוג עבודה־משפחה, וזאת מכיוון שבדרך כלל תפקידיהם בכירים יותר והם המפרנסים הראשיים. ממצאי מחקרים אחרים הראו שנשים חוות קונפליקט תפקידים גדול יותר מסוג משפחה־עבודה, כי הן לרוב אחראיות לתחום המשפחה. אבל במחקרים שביצעתי לאחרונה מצאתי שינויים בחלק מהתפיסות המקובלות הללו. כך, למשל, במדגמים ישראליים, גברים ונשים חווים מצוקה באותה מידה כאשר דרישות המשפחה גולשות לתחום העבודה".

זה מעניין, ומעיד על יותר שוויון ביחסים.
"ייתכן. הממצאים מעידים על האבא החדש המעורב יותר בגידול ילדיו, ולחלופין - ייתכן שהם מעידים דווקא על שינוי בהתייחסות הנשים כיום לעבודתן. יש עדויות אמפיריות המעידות על כך שמרכזיות חיי העבודה בקרב נשים דומה לזו שבקרב גברים. כלומר ייתכן שנשים, כמו גברים, מנסות לחסום הפרעות מהבית על מנת לשמור על מקום עבודתן".

איך משפיעה העבודה מהבית על הקונפליקטים?
"באחד המחקרים שלי בעת מגיפת הקורונה, בחנתי את הקשר בין מתח בעקבות העבודה מהבית לבין אלימות בין בני זוג. ואכן, מצאתי שבעת עבודה מלאה מהבית בזמן המגיפה נוצר טשטוש בין זירות העבודה והמשפחה, והמתח בעקבות קונפליקט תפקידים בית־עבודה גלש אל מערכת היחסים הזוגית וגרם לביטויי אלימות".

לפרוש בגיל 40?

כתבת לאחרונה את הספר "לבלוב בעת שלכת: הפרישה מהעבודה בעידן של שינויים" (הוצאת רסלינג) שעוסק, בין השאר, בהשלכות הפרישה מהעבודה. אחד הפרקים עוסק בפרישה מיטיבה ובקשר שלה להסתגלות, למשמעות ולאושר. האם אנשים מצליחים למצוא משמעות ואושר אחרי הפרישה, או שמא פרויד צדק באומרו שאהבה ועבודה הן הבסיס לאנושיותנו?
"אהבה אפשר כמובן לחוות גם אחרי הפרישה. אשר לעבודה - בתקופתנו, בניגוד לעבר, מתקיימים דפוסים שונים של פרישה. בצד הפרישה המוחלטת המתבטאת בסיום מוחלט של העבודה בשכר, ניתן להבחין בתופעות נוספות: פרישה שמתבטאת בעבודה מגשרת, או הפסקת העבודה לתקופה מסוימת והתגייסות לעבודה מאוחר יותר. חלק מהאנשים, כאמור, פורשים באופן מוחלט, וכפי שמצאתי במחקר המבסס את הספר, אכן פורשים מצליחים לגלות מקורות רבים המעצימים אותם ומעניקים משמעות לחייהם".

מה, למשל, מעניק משמעות לפורשים?
"חלק גדול ממקורות המשמעות בחיים, כפי שנמצאו במחקר שערכתי, היו קשורים למשפחה, נכדים, ילדים. חלק אחר למיצוי עצמי, ואילו חלק קטן להנאה פשוטה מהטבע. ממצא נוסף היה שחלק ממקורות המשמעות אחרי הפרישה קשורים לשורש ש.ל.מ, כפי שהפורשים אמרו בראיונות: 'יש לי תחושה שאני אדם שלם', 'השלמה עם ההישגים וההחמצות בחיים', 'להיות בשלום עם עצמי'".

@jamieleighgagnon#stitch#workplace#officelife#corporate#corporatelife#advice#whatilearned#corporatetiktok#office#9to5#actyourwage♬ original sound - Jamie Leigh Gagnon

חלק מהמשמעות ומההשלמה לאחר הפרישה באות לידי ביטוי בצריכת פנאי. היא נשמעת דבר בסיסי וקל, אבל מתברר שגם בה יש חסמים.
"נראה שאחד מהחסמים העיקריים של צריכת פנאי בקרב פורשים הוא שלא ניתן מספיק דגש לרכישת מיומנויות פנאי במערכת החינוך, ומשום כך, בהגיעם לגיל הפנסיה, הפורשים מוצאים את עצמם חסרי הכנה מתאימה לצריכת פנאי מהנה ומיטיב.

"ככלל, בקרב אזרחים ותיקים בישראל, דפוסי הפנאי השכיחים קשורים לצריכת מדיה - קריאת עיתונות והאזנה למוזיקה. גם מפגשים עם חברים ובני משפחה, פעילות גופנית ומופעים נצרכים בשכיחות גבוהה בקרב גמלאי ישראל. לימודים הם צורת פנאי ששכיחותה נמוכה בישראל. בקרב אנשים בני 85 ומעלה, צפייה בטלוויזיה היא דפוס הפנאי העיקרי".

נוכח הפיחות במרכזיות העבודה, האם גם בעתיד פרישה מעבודה תמשיך להיות אירוע משמעותי?
"אכן יש שטוענים שאנחנו צועדים לעבר עידן בתר־תעסוקתי, עידן שבו החשיבות המיוחסת לעבודה תלך ותפחת, כאמור. אחת הסיבות לכך היא שינוי ערכי, שביטויו הוא מרכזיות האינדיבידואל וחיפוש מיצוי עצמי - לאו דווקא באמצעות עבודה, אלא באמצעות פעילויות אחרות. בשל ההתפתחויות הטכנולוגיות אשר בעקבותיהן חלק מהמקצועות ייעלמו מהעולם, ניתן לשער שבעידן הבא רק חלק מאוכלוסיית העולם יעבוד, מכיוון שהאוטומטיזציה תחליף את כוח העבודה האנושי.

"אולם, יש להניח שעבור אנשים שחונכו בעידן הנוכחי, פרישה מעבודה עדיין תהיה אירוע משמעותי, אולי לא כמו שהיה עבור הוריהם - אבל עדיין כזה שמשמעותו אינה מוטלת בספק, וזאת בשל הפונקציות שהעבודה ממלאת בחיינו, ובשל העובדה שאחרי הכל - וזה מתכתב עם דבריו של פרויד - מדובר בדור שחונך לחיי עבודה". 

להצעות ולתגובות: Ranp@israelhayom.co.il