איך אנחנו מגדירים הצלחה? בעבור הורים רבים מדובר בציונים טובים בבית הספר, התנהגות למופת, מקובלות בחברה והצטיינות גם בפעילויות אחר הצהריים. העולם המודרני גורס כי אנחנו חייבים להיות טובים בהכל. האמנם?
"הורים רבים דוחפים את ילדיהם להישגים גבוהים ומצוינות בכל התחומים, זה הזמן לשחרר את הלחץ", כך אמרה הפסיכואנליטיקאית והמומחית להורות, אריקה קומיסר מניו יורק, בראיון שהעניקה לפוקס דיגיטל ניוז.
"הייתי יועצת בגני ילדים ובבתי ספר יסודיים במנהטן, ושמתי לב למספר הולך וגדל של ילדים מאובחנים ומטופלים בגיל צעיר בחרדה ודיכאון", סיפרה. "הרוב המכריע של האימהות והאבות רוצים את הטוב ביותר עבור הילדים שלהם – אין על זה מחלוקת, אבל לפעמים הם לא יודעים מה הכי טוב.
"חלקם לוחצים על הילדים שלהם לקבל ציונים גבוהים. הרבה הורים פנו אלי במהלך העבודה שלי כי הילד שלהם, שבכיתה ב', לא הביא ציון מספיק גבוה והם בטוחים שמשהו לא בסדר. העולם היום הוא מקום מאוד מורכב ותחרותי, והורים פשוט דוחפים את הילדים שלהם יותר ויותר, עד לקצה גבול היכולת".
לטענתה הורים היום צריכים "להוריד את הרגל מהגז, להיות יותר מודעים. כל הורה צריך לשאול את עצמו איך הוא מגדיר הצלחה בחיי הילדים שלו, וזה צריך לכלול גם אושר ואיזון נפשי בתוך משוואת ההצלחה".
קומיסאר, בעל תואר שני מבית הספר לעבודה סוציאלית של אוניברסיטת קולומביה, ממליצה להורים "לבלות כמה שיותר זמן עם הילדים, לא להיות שיפוטיים ולנהל שיח פתוח. אנחנו צריכים לעזור לילדים שלנו למצוא לא רק איזון אלא את הטוב ביותר בעצמם. לעזור לילדים שלנו לזהות את החוזקות שלהם ולדעת לקבל את המגבלות שלהם. זה הבסיס להערכה עצמית טובה, לחוסן".
היא הוסיפה כי "סגנון ההורות והחינוך של היום גורמים לילדים ולהורים לחרדות כי כולם מניחים שהילדים שלהם צריכים להיות הכי טובים בכל דבר - וזו נוסחה להתמוטטות".
במקום זאת, "הורים יכולים להכיר לילדים שלהם פעילויות חדשות בלי לצפות מהם להצטיין. "חרדה אצל הורים עוברת לילדים באופן מילולי ולא מילולי. כשההורים לא מאוזנים או מתמקדים יתר על המידה בהצלחה לימודית וחומרית, אז הילדים יסבלו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו