דו"ח שפרסם הארגון היהודי-בריטי CST, ארגון צדקה העוקב אחרי אירועים אנטישמיים בבריטניה, מגלה כי שנת 2021 הייתה השנה הקשה ביותר מבחינת תקיפות והטרדות של יהודי הממלכה המאוחדת מאז שהארגון החל לתעד מידע בנושא.
מבחינה מספרית, נרשמו 2,255 אירועי הטרדה שכללו צעקות ונאצות לעבר אזרחים יהודים, מעבר של רכבים והטרדות בתוך השכונות היהודיות. נוסף על כך, נרשמו 173 מקרים של תקיפות אלימות ממש של יהודים. הנתונים האלו מהווים עלייה של 34% ביחס לשנת 2020, אז דווחו בכל בריטניה 1,684 אירועים מסוג זה, אולם לא מדובר רק בעלייה ביחס לשנת 2020 אלא לחצייה של השיא הקודם שנרשם בשנת 2019.
עיקרו של הגל האנטישמי ב-2021 התחולל לאחר הירי של ארגון חמאס על הצועדים ביום ירושלים בחודש מאי של אותה השנה, כאשר לאחריו פרץ עימות בין ישראל לארגון חמאס והתחוללו מהומות בערים המעורבות בישראל. במהלכו של הגל התרחשו כמחצית מהאירועים הקשים שהופנו נגד יהודים באותה שנה.
אנטישמיות בערב יום השואה הבינלאומי: שני חרדים הוכו בלונדון// צילום: ארגון "השומרים" בלונדון
דוגמה לכך ניתן לראות בערים מנצ'סטר ולונדון, שבהן היו 155 אירועי אנטישמיות בכל שנה שעברה, ומחצית מהאירועים האלו היו בחודשים מאי ויוני. מציאות דומה נרשמה גם בקמפוסים האקדמיים השונים, ובהם מחצית מהאירועים היו סביב הלחימה בעזה והמהומות של ערביי ישראל. ה-CST ציין כי שליש מהאירועים בשנה שעברה כללו גם ביטויים אנטי-ציוניים ולצד קריאות אנטישמיות, והושמעו בהם גם קריאות נגד מדינת ישראל.
היועץ המיוחד של ממשלת בריטניה נגד אנטישמיות, חבר בית הלורדים הלורד ג'ון מאן, אמר בהקשר זה כי "הממשלה צריכה לשקול מחדש את המאמצים שהיא עושה נגד אנטישמיות. רמות השיא האלו של ביטויי גזענות שדווחו על ידי המשטרה ועל ידי CST מראות עד כמה השנה שעברה הייתה קשה ליהודים במדינה שלנו".
מארק גרדנר, מנכ"ל CST הוסיף כי "השנאה נגד יהודים נמצאת בנקודת רתיחה, ואנשים מנצלים את העימותים במזרח התיכון כתירוץ לבטא את השנאה הזו בפומבי". גם שרת הפנים הבריטית, פריטי פאטל ציינה כי הנתונים האלו "מזעזעים".
תקרית אנטישמית ברכבת בלונדון
השרה הוסיפה כי "בשנה שעברה הקהילה היהודית שלנו הייתה נתונה לשנאה מחרידה. בנוסף לתמיכה שלי בעבודת ה-CST, אני ממשיכה לתמוך בפעילות המשטרה, וזאת כדי להבטיח שיש לה המשאבים להתמודד עם התקריות הנתעבות האלו, כך שמבצעי הפשיעה ייענשו בחומרה".
אחת הסיבות הנוספות להתפרצות הגדולה בחודשים מאי ויוני, קשורה לעובדה שבמקביל לעימות של ישראל עם חמאס, הוסרו בבריטניה הגבלות קורונה רבות והציבור יכול היה לצאת שוב לחנויות ולרחובות. התרת הרסן הזו, במקביל לעימות בישראל, היוותה לדעת גורמים בריטיים שונים ככל הנראה טריגר לגל גדול של ביטויים ומעשי אנטישמיות.
אשמים גם בקורונה
מעבר לביטויי שנאה בעקבות לחימת ישראל, מתברר שתיאוריות קונספירציה שונות הקושרות את היהודים לנגיף הקורונה אחראיות גם הן לאירועים אנטישמיים בבריטניה. עלונים שחולקו באזור יורקשייר קראו לציבור לא לסמוך על "החיסון היהודי", כשהכוונה היא לעובדה שבראש חברת החיסונים פייזר עומד אלברט בורלא היהודי.
בסך הכל דווחו 78 אירועים אנטישמיים הקשורים לנגיף בשנה שעברה, והם כללו טענה שהיהודים מדביקים אחרים בנגיף בכוונה, שהם המציאו את הנגיף וכן קריאות ליהודים למות ממנו.
שיטה נוספת להפצת חומר אנטישמי ולהטרדת יהודים שהפכה לנפוצה ב-2021, הייתה חטיפת מפגשי זום וועידות וידאו. 16 אירועים מסוג זה דווחו, ובהם גורמים אנטישמיים חטפו מפגשים גדולים של יהודים או ארגונים אחרים ומילאו אותן בתוכן אנטישמי.
הבשורה הטובה היחידה ביחס לאנטישמיות בבריטניה מגיעה מהאינטרנט. ברשתות החברתיות הייתה ירידה בביטויים נגד יהודים, ככל הנראה עקב העובדה שמפלגת הלייבור פעלה להשלמה עם הציבור היהודי, והמתח ששרר בתקופת ג'רמי קורביין בין היהודים למפלגה השמאל התפוגג.
רחלי ברץ ריקס, ראשת המחלקה למאבק באנטישמיות ולחוסן קהילתי בהסתדרות הציונית העולמית הגיבה: "החל מהדיון על בעלות הבתים בשכונת שמעון הצדיק (שייח' ג'ראח) בירושלים ועד מבצע "שומר החומות", העלו בצורה דרמטית את מספר האירועים האנטישמיים, לא רק בבריטניה אלא בכל העולם. פרסום דו"ח זה מאשש את מה שמצאנו בדו"ח של ההסתדרות הציונית העולמית, ומבטא מגמה עולמית קשה".
היא הוסיפה כי "אפשר לתת הרבה סיבות לעלייה באנטישמיות, אבל צריך לזכור שהאויבים שלנו לא צריכים סיבה לכך. אנטישמיות היא לא מונח חדש, היא הייתה ולצערנו היא מתחדשת כל העת. הקהילות היהודיות ברחבי העולם מתמודדות יום-יום מול אתגרי האנטישמיות המשתנים, וחוסנם של היהודים נמדד בעמידותם ובאיתנותם יחד כקהילה מול אתגרים אלו. מדינת ישראל תמשיך לתת מענה ולהיות עוגן לכל קהילה יהודית בעולם שתרצה ותזדקק לכך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו