החרדים, ידוע כבר מזמן, פועלים כמעין תרבות "מובלעת" שמנותקת מהחברה הסובבת אותה, ודווקא משום כך, הגידול שנרשם בהיקף הגלישה ברשת האינטרנט ברחבי המגזר החרדי בזמן הקורונה חורג מהמשמעות המיידית שלו. "מדובר בשינוי הדרגתי ועמוק, שקיבל האצה בתקופת המשבר ועודנו מתפתח", מסביר ד"ר גלעד מלאך, ראש התוכנית לחרדים בישראל במכון הישראלי לדמוקרטיה.
"גם ללא היתר רשמי, חרדים רבים הבינו שרמת הניתוק שלהם מן החדשות והחברה הכללית גבוהה מדי והחלו לגלוש באינטרנט. חרדים רבים מעוניינים בחוויית ממשק הדוקה יותר עם העולם, ובייחוד כתוצאה מן הקורונה". המשמעות היא שהמאבק של הרבנים נגד האינטרנט, לפחות כרגע, נוחל כישלון.
עוד בפרויקט "יהדות בצל קורונה":
- הקהילה היהודית בברזיל: "לומדים מישראל איך להתמודד עם המגפה"
- הפרשן מנתח: האם החרדים צדקו בהתנהלותם נגד הקורונה?
מלאך מדגיש: "מי שהחל לגלוש – לא ינתק בקלות מן הרשת, ולא ילך אחורה. המשמעות היא קפיצת מדרגה של המגזר החרדי להוויית החברה הישראלית והחוויה הישראלית, שיש לה גם השלכות סוציולוגיות ובהן תוספת כלים להשתלבות בשוק התעסוקה, בין היתר באמצעות למידה מרחוק, הכשרה מקצועית ועוד. "בנוסף לחלוקות הסוציולוגיות המוכרות ניתן לחלק כיום את החברה החרדית בין גולשים באינטרנט לאלו שלא, כשמשקלם היחסי של הראשונים גדול יותר. הגלישה ברשת עשויה לעצב מחדש את גבולות המובלעת ולכן השינוי כה משמעותי".
במקביל למגמה זו ולאור הדינמיקה התזזיתית בשנה החולפת, חווינו בה בעת גם מתח גובר, לפרקים, בין הקהילה החרדית לבין האוכלוסייה הכללית בישראל. התחושה החרדית הינה של חקיקה ותקנות שאינם מתחשבים בהם ושל אכיפה בררנית ואלימות מצד משטרת ישראל. מנגד, רבים בציבור הכללי חווה בקורונה תחושות הפוכות, למשל של השפעת יתר של הפוליטיקאים החרדים על החקיקה והימנעות מסגר ביישובים החרדיים, כמו גם היעדר אכיפה ביחס לפתיחת מוסדות החינוך במגזר החרדי.
בהקשר זה ראויים לציון אתרי האינטרנט החרדיים שהציגו מחד את הקורונה במלוא חומרתה כמו גם את הוראות המדינה והתקנות אך מצד שני הזדהו וקידמו את נרטיב הרדיפה החרדי. כתוצאה מכך, גם חרדים שנחשפים לאינטרנט מקבלים חיזוק לזהות החרדית הנבדלת ולצורך בשמירה על המובלעת. מלאך מסכם. "ניכר מהלך של יתר חשיפה של החרדים לסובב אותם בייחוד באמצעות השימוש הגובר באינטרנט. עם זאת, תפיסת המובלעת, מאפיין כה מרכזי של החברה החרדית ממשיכה להתקיים, בצורה רכה יותר, גם באמצעות אתרי האינטרנט החרדיים שזוכים לחשיפה גדולה מתמיד".
הרב האורתודוקסי אלחנן פופקו, מחנך בבי"ס פארק איסט במנהטן, מבקש להפנות את המבט לתקשורת הבין אישית/הקהילתית שבין הקהילה החרדית בארה"ב לקרוביה בישראל. "הרבה פעמים בעבר רווחה מעין תחושת התנשאות בקרב חלק מהציבור החסידי בארה"ב בהתייחסותה לישראל כמדינת עולם שני. זה היה מתאים לנראטיב הנפוץ על הדוד המבוסס מארה"ב, שהוא סיפור הצלחה ומחלק דולרים לקרוביו בישראל".
כביטוי קיצוני לכך מתאר פופקו את ביקור האדמו"ר מסאטמר בישראל בנובמבר האחרון, שבו חילק כספים לשורת חסידויות ומוסדות שמתנגדים לציונות. "זה לא יקרה עוד. מאזן הכוחות השתנה וחבל מאוד שבנסיבות שכאלה אבל כעת, המגפה שחטפה כאן הקהילה מכל הבחינות היא שיעור גדול בצניעות. הדוד מבני ברק או מירושלים מסתכל עכשיו למטה כדי להבחין בבן דוד שלו מניו יורק. חומות ההתנשאות ירדו. הדוד מאמריקה זה כבר לא 'א גרויסע גליק' (לא מזל/הצלחה מרובים) וישראל בעיניו נמצאת כעת במצב גבוה הרבה יותר".
הרב פופקו שחבר בהסתדרות הרבנים של ארה"ב ומשמש כנשיא ארגון אית"ן (רשת יהודית לישראלים באמריקה) מעיד על השוני הנדרש מהחרדי הישראלי שמביט על רעהו בארה"ב. "המנטליות של נתמכי הדוד מאמריקה הייתה כזו, שמזינה פאסיביות. הכל חיכו לשמוע ממנו. אבל הזמן מסמן שיש כעת אחריות מחודשת של אנשים בישראל לשמוע מהצד השני ולהביע בו עניין אמיתי. שדות התעופה אולי לא ישובו לסדרן מבחינת היקף הפעילות בין ארה"ב לישראל, ולכן הדגש צריך להיות על חיזוק הקשר ופיתוח היחסים. זו אולי גם הזדמנות של ממש לשינוי במחויבות החברה הכלל - ישראלית לאחיהן שמחוץ לישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו