91% מהסטודנטים היהודיים בצרפת מעידים כי חוו אנטישמיות בקמפוס - זה הנתון המדאיג שפורסם הבוקר (חמישי), על ידי מכון המחקר הצרפתי Ifop בסקר שהוזמן על ידי התאחדות הסטודנטים היהודיים בצרפת.

על רקע גל האנטישמיות, בשבוע הבא צפויה לצאת משלחת ישראלים בפעם השלישית לצרפת. מטרת המשלחת, שיוצאת מטעם ארגון דיפלואקט, היא לפעול נגד האנטישמיות והאנטי ציונות בקמפוסים ברחבי המדינה.

בקרב חברי המשלחת נמצאים לא מעט צרפתים שעלו לארץ על רקע חוויות אנטישמיות - וכעת חוזרים למקום מולדתם בשביל להילחם במגמה, שכאמור, מחמירה בחלוף הזמן. אחת מהן היא לורה בן חמו (26), בין היוזמות והפעילות של דיפלואקט צרפת ומנהלת הסושיאל של הפרויקט.

אנטישמיות חדשה

בן חמו היא סטודנטית לממשל באוניברסיטת רייכמן ועלתה לארץ לבדה בגיל 18. "בתיכון נתקלתי הרבה יותר מפעם אחת באנטישמיות ובשקרים על ישראל, היה לי ברור שצריך לעשות עם זה משהו", היא אומרת.

אילו אירועי אנטישמיות חווית?

"צעקו לי 'יא יהודיה' ברחובות בצרפת, כשהייתי בבית ספר ילדים אמרו לי 'ליהודים יש כסף, בטח את עשירה', וכשהייתי בת 12 המורה אמרה לנו ש'תנ"ך זה סיפורי ילדים, אין שם אמת, הכל מיתוסים'. כשעליתי לתיכון סיפרו סביבי בדיחות שואה בלי סוף ואפילו ציירו צלב קרס על השולחן. איש זר במטרו צעק לעברי 'יהודיות הן זונות'.

"בהמשך, חוויתי גם אנטישמיות מהסוג החדש", מספרת בן חמו, "זה הגיע מכל עבר: מתלמידים בתיכון, מחברים של חברים שפגשתי בפריז, ממורה להיסטוריה שבכיתה י"ב לימדה אותנו שישראל הורגת ילדים פלשתינאים, שיהודים גונבים מדינות ושטחים ויש להיזהר מהם, שהם עושים אפרטהייד, שצה"ל מחבלים".

למה בחרת לעלות לישראל?

"עליתי מתוך תחושה של שייכות לארץ ומתוך הבנה שכיהודיה אין לי מדינה אחרת. בצרפת הרגשתי קודם יהודיה או ציונית, ורק אז צרפתיה".

אז למה את רוצה לחזור למקום ממנו בחרת ללכת?

"אני לא רוצה לחזור לגור בצרפת, אבל כן חשוב לי להשפיע על המצב שם - בשביל כל יהודי התפוצות, המשפחה שלי שעדיין שם, החברים שממשיכים לחוות את זה ביום יום. המצב הולך ומדרדר. בחרתי לעזוב את צרפת, אבל אני לא עוזבת אותם", מספרת בן חמו בכאב.

"חשוב לי לפתח את השיח סביב האנטישמיות והאנטי ציונות, לתת לקהילות היהודיות כלים כדי לענות לשאלות הקשות לגבי ישראל, לחזק אותם כדי שלא יפחדו לדבר על המסורות שלנו, על ההיסטוריה שלנו.

"העיתונות בצרפת בעיתית במיוחד, מהללים מחבלים וארגוני טרור, מדברים על 'ילדים' כשאנחנו בישראל מנטרלים אנשי חמאס. הם גורמים לאנטישמיות להגיע למצב אליו הגענו היום. צריך לטפל בכל המידע השקרי שמתפרסם".

רק במאי האחרון, מחקו בן חמו ופעילי הארגון כתובת נאצה על קיר באוניברסיטת "סן דני" בצרפת, עליה נכתב: "45-39 החזרה, תהיו מוכנים", כשסביב כתובת זו נרשמו כתובות רבות של free palestine.

"לא הולכים פה ברחוב עם כיפה"

"השילוב הזה בין האנטי ציונות לאנטישמיות והקו המטשטש ביניהם זה אחד הדברים המרכזיים שאנחנו נלחמים בו", מספרת עדן-טל חדד (26) שיזמה ומובילה את פרויקט דיפלואקט צרפת. חדד עצמה עלתה יחד עם משפחתה לארץ כשהיתה בת 10. היא סיימה את שירותה הצבאי בדרגת סרן, לאחר ששירתה 5 שנים במערך דובר צה"ל בגזרות מבצעיות ובתפקידים שונים.

הסיפור של חדד מתחיל, כמו בן חמו, מאירועי יומיום של יהודים בצרפת: "כשביקרתי דודים בגיל 15, הלכתי עם בן דוד שלי לקנות מים. כשהוא יצא מהאוטו למאפייה הוא הוריד את הכיפה מהראש. שאלתי אותו למה, והוא צחק עליי: 'לא הולכים פה ברחוב עם כיפה'.

"זה היה נראה לי הזוי, לכן המשפט הזה נשאר חקוק אצלי. כמעט 10 שנים אחרי המקרה הזה, כשהצטרפתי לדיפלואקט, לא הבנתי למה אין פעילות גם בצרפת, זו הקהילה היהודית השלישית בגודלה בעולם. כל פעם שיש כאן מבצע צבאי או כל דבר אחר - הם חוטפים. הם צריכים אותנו, ואני רואה את זה כחובה שלנו".

מה המשלחת מנסה להשיג בעצם?

"המטרה שלנו היא להגיע לקמפוסים, לפגוש את הסטודנטים, לספר את הסיפור הישראלי שלנו, להאיר את המורכבות מזווית אחרת. אנחנו לא באים לשכנע, אנחנו באים להגיד: 'אני ישראלית וציונית, עשיתי צבא, תשאל אותי שאלות', הכל במפגש פנים מול פנים. המפגשים האלו מולידים שיחות מרתקות, חלקן קצת מפחידות, יש הרבה קללות ואנשים שלא מוכנים לדבר אבל יש גם הרבה התעניינות, שאלות, הבנה", ענתה חדד.

למה אתם מתמקדים דווקא בקמפוסים?

"שתי סיבות מרכזיות: הראשונה היא שאנחנו בעצמנו סטודנטים, ואנחנו מאמינים שלמפגש הזה בין אנשים שבסופו של דבר היומיום שלהם דומה יש פוטנציאל מאוד גדול. זה מגדיל את היכולת להקשיב. הסיבה השנייה היא שהקמפוסים היום ברחבי העולם, בדגש על ארה"ב וצרפת, הם לצערנו מוקדים משמעותיים של גילויי אנטישמיות. יש שם המון שיח על ישראל שחלקו הגדול פשוט שקרי".

במקביל למפגשים הבלתי אמצעיים עם הסטודנטים הצרפתים, הם נפגשים מידי ערב עם עשרות סטודנטים יהודיים במטרה לתת להם כלים שלא בהכרח נמצאים בידיהם להתמודדות עם מקרי היומיום בהם הם נתקלים.

על המפגשים עם הסטודנטים היהודיים אומרת בן חמו: "במשלחת האחרונה שאלתי אולם של 80 סטודנטים יהודיים מי מגדיר את עצמו ציוני - ורק כמה ידיים בודדות הורמו. אחרי שסיימנו את ההרצאה והסברנו מה זה בכלל ציוני, כולם ניגשו אליי. הם צריכים את החיזוק הזה".

נתונים נוספים מהסקר

91% מהסטודנטים היהודיים בצרפת מעידים כי חוו מעשה אנטישמי - החל מבדיחה מזדמנת ועד לאלימות של ממש; 77% מהסטודנטים היהודיים מעריכים שהאנטישמיות היא תופעת השנאה הכי נפוצה בקמפוסים; 63% ממעשי האנטישמיות מגיעים מהימין הקיצוני, ואילו 83% מהשמאל הקיצוני.