יעל מול סשה: הקרב עולה שלב
"יעל בצהוב, סשה באדום: שני צבעים חמים, דומיננטיים, מושכי תשומת לב, אבל כל אחד עובד פסיכולוגית אחרת ומשדרים משהו אחר לגמרי":
דרבי זה טירוף, במיוחד דרבי של אקסיות. למי שלא בטוח מה זה דרבי - זו יריבות מקומית חזקה. לדוגמה מכבי והפועל. יעל בצהוב, סשה באדום: שני צבעים חמים, דומיננטיים, מושכי תשומת לב, אבל כל אחד עובד פסיכולוגית אחרת ומשדרים משהו אחר לגמרי.
שניהם יוצרים נוכחות שקשה להתעלם ממנה. יעל שהגיעה בשמלה צהובה בגוון בהיר ומאוד טרנדי - גוון כזה של צהוב שלא צועק “תסתכלו עליי” אלא "אני בטוב - בלי להתאמץ" ולפי הפסיכולוגיה של צבעים משדר: רכות, שלווה. פתיחות, חיות וביטחון מסוג יותר קליל ונגיש. השמלה של יעל לא מאיימת ולא דומיננטית לעומת השמלה האדומה של סשה.
לפי הפסיכולוגיה של צבעים אדום משדר, נוכחות, עוצמה וכח, תשוקה ומשיכה. שמלה אדומה זו אמרה של נשיות וביטחון, דרמה ודומיננטיות
אז לסיכום הדרבי: שתי נשים, לבושות מעולה (בשונה מהגברים באירוע), לבושות בשני צבעים חמים, שתי אנרגיות שונות לגמרי שמספרות את הסיפור. אחת לבושה בצבע שמרגיש כמו אור שנכנס לחדר והשנייה בצבע שמרגיש שמשתלט על החדר, באופן חיובי. תוצאת סיום של הדרבי - תיקו.
