גאיה שאקי נזכרת בדקירה: "קמתי בצרחות" (וידאו)

הזמרתגאיה שאקי, בוגרת "הכוכב הבא לאירוויזיון 2020", הגיעה לאולפן "סויסה + 1" וסיפרה לערן סויסהעל הלילה הקשה בחייה: הלילה שבו, במרץ 2023, אמה דקרה אותה, דקרה את עצמה - ובהמשך נקבע מותה בבית החולים.צפו בריאיון המלא בראש העמוד.

"קמתי מדקירה בצוואר"

שאקי חזרה בריאיון לרגע שבו התעוררה לתוך רגע שאף אחד לא אמור להכיר מקרוב. "קמתי מדקירה בצוואר", סיפרה בפשטות מצמררת. "פשוט ככה. אני פשוט קמתי והתחלתי לצרוח שאמא שלי דקרה אותי ודקרה את עצמה וברחתי לבחוץ".

לדבריה, גם בתוך ההלם היא הצליחה לפעול. "לקחתי משהו ושמתי לעצמי על הצוואר, התקשרתי למד"א. פעלתי את כל האירוע תוך כדי שאת מדממת וכל הסצנה".

כשסויסה שאל אם אפשר לראות את הצלקות, שאקי הסבירה שהפגיעה לא הסתכמה בצוואר. "יש עוד אחת בראש ועוד שתיים פה בגב", אמרה. "קמתי רק מהדקירה האחרונה, בצוואר. לא הרגשתי את השאר. רק אחרי זה הבנתי את זה".

"שמעתי את המוניטור"

משם האירוע עבר לבית החולים. שאקי סיפרה כי אמה פונתה גם היא, ושם היו לדבריה קרובות זו לזו בחדר ההלם. "עשו לה החייאה שם, ואחרי זה אני חושבת שעה, שעה וחצי, הביאו אותה ממש וילון לידי בחדר הלם. ושם כבר קבעו מוות".

שמעת את זה?

"את הצפצוף. איך קוראים לזה, מוניטור?", ענתה. "הבנתי. היה וילון כזה בחדר הלם, זה לא חדרים מסודרים. ממש ראיתי אותה. בקצה כזה של הווילון שהיה פתוח ראיתי בדיוק את הפרצוף שלה".

"אני לא יודעת מה איחלתי לעצמי. באותם רגעים הייתי לבד", המשיכה שאקי. "קראתי תהילים למקרה שהיא תחיה. אבל אני לא יודעת אם רציתי באמת שהיא תחיה. אהבתי אותה מאוד. אבל אני לא יודעת".

"הקשר שלי עם אמא שלי היה מאוד מורכב"

שאקי תיארה גם את הקשר המורכב עם אמה. "הקשר שלי עם אמא שלי היה מאוד מורכב", אמרה. "הייתי נערה מאוד מאוד בעייתית, ועשיתי מלא דברים. אמא שלי זכרונה לברכה מאוד נלחמה על זה.

רק בדיעבד, היא אומרת, היא התחילה להבין דברים אחרת. "היום אני מבינה שהאינטואיציה שלי לא מטעה אותי אף פעם. מאז שזה התחיל בשנה האחרונה שלה ראיתי את זה, אבל לא יכולתי באמת להגיד את זה".

"גם מתאבלת עליה וגם על עצמך"

היא ניסתה להרוג אותך והתאבדה. את גם מתאבלת עליה וגם על עצמך.

"נכון. זה מורכב, כי מאז קודם כל הדחקתי כל מה שקשור אליה. לא ראיתי בה לא את הדברים הטובים ולא את הדברים הרעים. פשוט הדחקתי כל זיכרון וכל קשר, כי מאוד היה לי קשה להתמודד עם זה".

לדבריה, רק עכשיו, עם חלוף הזמן, משהו מתחיל לזוז. "אני חושבת שרק היום, אחרי שלוש שנים וקצת, אני קצת מתחילה לעכל את הדבר הזה. ממש קצת.

היא סיפרה שגם מעברים רגילים בחיים מחזירים את החוסר. "עכשיו אני עוברת דירה, אני פה, אני שם. אני חווה כל מיני דברים בחיים שאני רגילה שאיתה הייתי שם, ופתאום זה לא קורה".

"געגועים", אמרה שאקי. "זה קושי ממש קשה. בטירוף. להרגיש הכי לבד בעולם. כי גם כשבן אדם אוהב אותך אהבה אובססיבית כל כך, את מקום ראשון, לא משנה אם זה בריא או לא. להיות מקום ראשון זה קשה שפתאום אין את זה".