רגע לפני ליל הסדר התיישבה גרושתו ואם שבעת ילדיו של חנן בן ארי, הסופרת הדסה בן ארי, לכתוב פוסט חשוף ואישי שבו שיתפה בהתרגשות על הרצון להתחדש בעניין קטן אך סמלי ומשמעותי, והביעה מוכנות לשינוי כשתיארה קווים לדמותו של הגבר הבא שייכנס לחייה.
"אולי פוסט חשוף מדי", הרהרה הדסה בינה לבין עצמה בתחילת דבריה. "ביום חמישי יצאתי עם הילדים לקניון. באחת החנויות ראיתי תמונה עם עבודת אריגה יפה, וחשבתי לעצמי שאולי הגיע הזמן לקנות תמונה לשים על הבורג היתום ההוא שתקוע בקיר מעל ראש המיטה שלי. אחרי שעתיים קיבלתי הודעה משירה ובן, חברים שאני אוהבת מאוד", סיפרה בן ארי והוסיפה כי השניים הציעו לה ציור שחשבה לרכוש לפני תקופה לא מבוטלת.
"לא זכרתי את הציור הזה", הודתה הדסה. "אבל כשראיתי אותו בכיתי. אני רואה איש שטומן את הידיים שלו בכל הבלגן הזה. אולי מנסה לאסוף את השברים. נראה שיש לו מדים של אסיר, אבל אם מסתכלים טוב טוב רואים דווקא חופש. אדם מניח תפילין והוא עטוף בטלית. הוא מבין משהו על ברית עם אלוהים, על ברית בכלל. ונראה לי שהתורה לא כיבתה אותו ושהוא גם לא כיבה אותה. הוא שקט בתוך הסערה. והוא אפילו רוקד. אני רואה אותו רוקד. ריקוד של אדם חי שלמד לחיות עם השברים והסדקים שלו. אני חושבת שבכיתי כי זה האיש שאני מבקשת לעצמי. אני חושבת שבכיתי כי זאת הבקשה שלי גם מעצמי".
בהמשך כתבה על הצורך בשינוי. "אתם יודעים למה הטקסט הכי מזוהה עם ליל הסדר הוא השיר 'מה נשתנה?' לא באמת מטריד אותנו אם חמץ או מצה, מרור או שאר ירקות. זה הכל אודות עצמנו. מה שהשתנה בלילה הזה חייב להיות אנחנו בעצמנו. כי חייב אדם לראות את עצמו כאילו יצא ממצרים, אחרת הוא עבר על ההגדה אבל היא לא עברה בו. כשאני משתנה אפילו במילימטר אחד - זאת גאולה ששווה לחיות בשביל לראות אותה. גאולה זאת ההסכמה לראות את עצמי חופשייה ובעלת בחירה, גם כשאני בחתיכת מיצר".