״מפחדת מאלימות״: בר כהן מודה


בר כהן פתחה מוצאש של שאלות תשובות בסטוריז באינסטגרם, וקיבלה שתי שאלות טעונות. אחת על איך ממשיכים אחרי הפלה, והשנייה על מתי מכניסים תינוק למסגרת.

"זה קשה"

השאלה הראשונה נכתבה על ידי עוקבת שסיפרה על הפלה בהריון ראשון, בסוף חודש רביעי, ועל בכי יומיומי. כהן ענתה מחבק, אבל גם חד. "זה קשה מאוד ואני שולחת חיבוק אבל אגיד את זה הכי ישיר וחד ככה לי אמרו לי זה עזר." אחר כך היא ניסתה לשים את הכאב בתוך הקשר רחב יותר, והדגישה שהיא לא מבטלת את מה שהעוקבת מרגישה.

"יש נשים שיולדות בחודש תשיעי תינוק מת אז לרגע לא אומרת שזה אמור להוריד מהכאב שלך אבל כשמבינים את המשמעות של לידה שקטה בחודשים מתקדמים נכנסים לפרופורציה מסויימת." בתשובה שלה היא לקחה את זה לכיוון אמוני, עם מסר על משמעות ותיקון, וניסוח אישי שמציג את העוקבת כמי שנבחרה לתפקיד.

"אם העובר הזה הגיע לעולם לתיקון שלו דרך עד חודש רביעי דעי שאת היית הצינור שלו לעבור את התיקון הזה את, הכי מיוחדת נבחרת." ואז היא ציטטה: "ה' נתן, ה' לקח, יהי שם ה' מבורך" בסוף היא חזרה לעידוד ותקווה להריון הבא. "תרימי את הראש ותקבלי חשבונות שמיים זה קשה אני יודעת אבל ככל שהזמן עובר הכאב עובר איתו." "ובעזרת השם תתבשרי בקרוב באחותו, הריון קל תקין משעמם ובידיים מלאות."

"מפחדת מאלימות"

השאלה השנייה ביקשה תשובה חד משמעית, כהן ענתה בכנות על הפחד, בלי לנסות לייפות. "אם לא הייתי מפחדת מאלימות כבר בגיל חצי שנה הייתי מכניסה מאמינה במסגרות מאוד בטוח כנכדה לסבתא שטיפלה במסירות נפש בתינוקות 30 שנה וראיתי איזה כיף היה להם ואיזה פינוק קיבלו!"

אבל אחרי כל זה, היא חזרה לסיבה שבגללה היא לא שם כרגע. "אבל אני מאוד מפחדת לצערי אז נראה אין לי תשובה מתי בדיוק." בינתיים היא מתכננת להתחיל ממטפלת. "אתחיל עם מטפלת ונראה מקווה למצוא משהו טוב." ולסיום, משפט אחד שמסמן שהיא יודעת שזה לא מובן מאליו. "מודה לאל שיש לי אפשרות באמת."