אם היה נדמה לנו שהשיח על דימוי גוף חלף מן העולם – "האח הגדול" ושלאקה במיוחד הוכיחו לנו שממש לא. זה התחיל כשאנשים העירו על הכמויות שהיא אוכלת, והמשיך לרגע ההתפוצצות שלה כשהחליטה להעמיד את כל הדיירים במקומם ורגע השיא בפרק האחרון בו שודרה סצנה טעונה בינה לבין יוסי בובליל.
לפני הכל, ודאי כאשה, אני יכולה להבין את המורכבות והרגישות של הנושא ואני לא מצדיקה את השיח סביב דימוי הגוף והמשקל שלה. אבל חייבת להגיד שההתנהלות שלה מעוררת תהיות.
אי אפשר מצד אחד לדרוש מאנשים שלא יכנסו לך לצלחת, ומצד שני להטיל ספק במשקל של דייר אחר ועוד מול כולם. השיפוטיות לגוף של האחר לא נעצרת במילה "שמן". לפעמים היא מתבטאת בטון, במבט, בספק הלא מוצהר. וזה מה ששלאקה עשתה ליוסי – שפטה ופגעה בו. נאה דורש נאה מקיים ומה ששנוא עליך אל תעשה לדייר אחר בבית..
מצד אחד היא צוחקת על הכרס ועל הגוף שלה בסיטואציות מסוימות, מאפשרת לזה לקרות עם דיירים מסוימים בבית, אבל מנגד עם דיירים אחרים משתמשת בזה כקלף הקורבן. נסכים שהומור על חשבון משקל הוא לא הומור סוגה עילית, אבל איך אפשר באמת להבחין איפה עובר הגבול בשיח איתה, למי מהדיירים מותר, למי אסור ומתי מדובר בעלבון.
כצפוי, מאז הפרק אתמול הרשתות געשו וכל צד התייצב מאחורי המועמד שלו: יש את אלה שמגינים על שלאקה שנפגעה מהמילה "שמנה", ויש את אלה שמבינים את יוסי – שנפגע לא פחות, גם אם הפגיעה הגיעה בעקיפין.
הרי בסוף, שיפוטיות היא שיפוטיות בין אם היא באה במילה מפורשת ובין אם ברמיזה חדה. בדיוק כמו שעשתה ליוסי
