ליר עוז משתפת: "לא מסוגלת לצאת מהבית"

משתתפת "אהבה חדשה" ליר עוז פרסמה אמש (שלישי) בערב יום הזיכרון סדרת סטוריז שבהם ביקשה להנציח את חברה הטוב סמ"ר עמית בן יגאל ז"ל, בנו של ברוך בן יגאל, שנהרג לפני חמש שנים מפגיעת אבן בראשו בעת פעילות מבצעית בצפון השומרון. עוז שיתפה בהודעה מרגשת וארוכה שכתב לה עמית כשאביה נפטר, וגם חלקה בתחושות המורכבות ביום הטעון והכואב.

"כל יום של ערב יום הזיכרון אני פשוט לא מסוגלת לצאת מהבית. מהבוקר הלב כבר מתחיל להתכווץ", כתבה עוז. מאוחר יותר פרסמה פרטים על טקס לכבודו של עמית ז"ל, וגם הודעה פרטית ארוכה, מרגשת ומנחמת, שכתב לה כשאביה נפטר. "חיים שלי, לירו שלי, לא באמת יצא לנו לשבת ולדבר, ושאולי תפרקי קצת ותספרי קצת, וזה עוד יקרה, אני מבטיח", כתב עמית לעוז. "אני אעשה הכל כדי שנוכל לדבר בכל ערב, לפחות לדעת שהכל בסדר ושאנשים באים ושיש סביבך תמיד אנשים שמחבקים אותך ונמצאים סביבך 24/7, נשבע לך שאם הייתי יכול גם לישון היה אופציה. הדבר שמחזק אותי לקראת השבוע הזה, הוא החיוך הזה שלך, שלא יורד ולא יירד בחיים. כל עוד אני בחיים ועל הרגליים, החיוך הזה גם לא יירד, הוא רק יגדל. תמיד אהיה שם בשבילך, גם בטוב וגם ברע. בסופ"ש הבא כשאחזור, אני ישר אבוא אלייך, עם המדים והסרח של הצבא ומשם נלך לנו לאיזה קופי ומאפה. אוהב ים, שתדעי את זה!", חתם.

על גבי ההודעה המרגשת כתבה ליר: "כשאבא שלי נפטר, עמית החזיק אותי, חיבק אותי, והבטיח שכל עוד הוא 'בחיים ועל הרגליים יציב', החיוך שלי לא יירד לעולם. אז אני מבטיחה לך, עמית, שגם כשאתה לא פה יותר, אני אמשיך לחייך אותו לנצח".

ליר המשיכה ושיתפה בתחושות. "יום הזיכרון אף פעם לא היה קל. אבל כבר חמש שנים שהוא הפך בשבילי למשהו אחר, מאז שאתה לא כאן", כתבה לעמית לצד תמונה משותפת שלהם. "הוא לא רק עצוב, הוא אישי. הוא צרוב בתוך כל חלק בי. לא סתם יום של דגלים ופרחים. יום שבו הנשימה נעתקת, והלב מרגיש את החסר בכל מקום. אני מתגעגעת אליך, עמית. כל יום. לא רק היום. היום כולם עומדים דומם. כולם זוכרים. אבל אני? אני זוכרת אותך כל יום. וכשנשמע את הצפירה, וכשנשמע את השירים, אני אזכור אותך ואת כל מה שלימדת אותי".

"השנה הכל כואב אפילו יותר. התקופה הזאת מלמדת אותנו כמה החיים שבריריים, כמה אהבה וחברות הן לא מובנות מאליהן. וכמה אתה חסר. יום הזיכרון ויום העצמאות. חיים של כאב ושמחה שמתרחשים יחד, בדיוק כמו החיים עצמם. עמית, תישאר החבר הכי טוב שלי, ואתה תמיד איתי. תמיד, גולנצ'יק שלי".