"למה הזוגיות של עדן פינס ואושר כהן מפריעה לאנשים?"

אי פעם עצרתם לחשוב למה הזוגיות של עדן פינס ואושר כהן כל כך מפריעה לאנשים? מאז שהשניים הכריזו על הזוגיות – הקהל התפצל. חלק מפרגנים, וחלק שטוענים ש"הם לא מתאימים". אבל האם הם באמת לא מתאימים או שפשוט קשה לנו לראות זוג שלא עומד בתבנית ההוליוודית המושלמת?

במשך עשורים לימדו אותנו איך “זוגיות נכונה” אמורה להיראות, במיוחד בסרטים כשהדמויות הראשיות הן הגבר המושלם, האישה המושלמת עם הסוף המושלם. בעוד שדמות המשנה, הפחות יפה, הפחות מעניינת, לא תמיד מקבלת את הסוף הטוב שלה.

קחו למשל את הזוג המאורס את סלינה גומז ובני בלנקו. מהרגע שהם הפכו לזוג, הרשת געשה: "מה היא עושה איתו?", "הוא לא שווה אותה", "היא יכולה להשיג גבר חתיך יותר" ועכשיו בעקבות מסע הקידום של האלבום המשותף שלהם, אנשים פתאום נחשפו לצד שלו שלא הכירו, הבינו שהוא בן אדם טוב שאוהב את סלינה ותומך בה ופתאום הקהל התהפך ומבין מדוע גומז איתו, אחרי חודשים של עוקצנות ברשת.

למה זה קורה? כי אנחנו רגילים לשפוט זוגיות לפי מראה לא לפי מה שבאמת חשוב. בישראל? זה אפילו יותר קיצוני, אין פה טקט בלקסיקון. פה אומרים לך בפנים: "את יכולה להשיג יותר".

אבל לא תמיד צריך להאשים את הקהל הישראלי, עדן פינס הרגילה אותנו שהיא יוצאת רק עם דוגמנים וכדורגלנים בינלאומיים שנראים יותר כמו בובת קן. כשהיא פתאום יוצאת עם מישהו שלכאורה לא ״בסטנדרט״ שלה, זה אולי נראה שונה לקהל. אבל בנינו, הוא עוקף את כולם ואפילו פינס עצמה אמרה שהיא רואה את עצמה מקימה בית עם כהן.

אבל מתי נבין שמראה חיצוני זה לא הכל? נשים כשהן מגיעות לגיל מסויים הן מבינות שלא כל הנוצץ זהב, הן לומדות שמערכת יחסים טובה נמדדת באופי, בביטחון, בתמיכה, מראה הוא לא פקטור ועם יופי לא הולכים למכולת. אגב שימו לב, בסרטים זה תמיד גבר "רגיל" עם אישה מהממת. אבל מתי ראיתם סרט שבו אישה "רגילה" יוצאת עם גבר חתיך? לא קיים. אז אולי בגלל זה, במציאות, רק נשים "מתפשרות", אבל גברים? כמעט אף פעם לא.