יעל בר זוהר נקרעת: "הבנו שזהו, זה הסוף"

אמש (שני) חלפו בדיוק שנה וחצי מהיום שבו השמיים נפלו ומתקפת חמאס על יישובי הדרום יצאה אל הפועל. יעל בר זוהר, שחוותה את טבח 7 באוקטבור מקרוב כשאחיינו של בעלה גיא זו ארץ, עילי ברעם ז"ל, נרצח כשבילה במסיבת ה"נובה" בסמוך לקיבוץ רעים, שחזרה את היום השחור עד לרגע שבו הבינה שהנורא מכל קרה. 

"היום 7 באפריל 2025", ציינה בר זוהר. "שנה וחצי שאתה לא פה, ואני עדיין לא מאמינה שזה קרה", כתבה לעילי. "המשפחה שלנו כבר לעולם לא תהיה אותה משפחה. הזמן שיחלוף לא עוזר ולא מקל על הגעגוע ועל הלב שקרוע. עילי שלי, פרחת, מצאת את עצמך והשיא שלך והטוב היה עוד לפניך, ולעולם כבר לא תחווה אותו".

בהמשך שחזרה את רגעי האימה מ-7 באוקטובר. "לעולם לא אשכח את הרגע שבו גיליתי שאתה נעדר. איפה עמדתי. העולם עצר מלכת. מאמצי על לנסות לאתר אותך, ואז עוד הייתה תקווה שזה עוד לא הסוף, ושאפשר יהיה להציל אותך. ואז, תמונה אחת שהגיעה אלינו בחצות, שהפכה לנו את הבטן וקרעה את הלב לגזרים, הבנו שזהו, זה הסוף".

"רק שתדע שאתה נוכח בחיים שלנו כל יום. התמונה שלך מתנוססת בשומר המסך של הילדים, אני מגשימה את הריטריט שלנו שרצית לעשות. אימא עדיטל (אימו של עילי, ואחותו של גיא) ממש גיבורה, ומציירת כדי להרגיע את עצמה, אבל לרגע לא מפסיקה להתגעגע אליך. כולנו".

בר זוהר ניסתה לדמיין מה היה קורה אם ברעם היה שורד את הטבח. "אם היית ניצל, והיית חי פה ויודע שעדיין יש ילדים במנהרות הגיהינום של החמאס, מורעבים, ועוברים התעללויות היית בטח כואב את כאבם וזועק את זעקתם. כי כזה היית, נפש עדינה ורגישה וגם לוחם בנחל. בטוח היית מתגייס ונלחם למענם. עילי, אני אוהבת אותך. החגים כבר לא אותם חגים. הארוחות המשפחתיות לעולם לא יהיו אותו הדבר בלעדיך. שנה וחצי שהעולם שלנו התהפך, והחיים שלך על פני האדמה נגמרו. הלוואי שאתה עכשיו שם למעלה מאושר ומחייך כמו שהיית. זה לא הוגן. זה לא היה צריך לקרות".