אנה ארונוב פרסמה הבוקר (שישי) פוסט כואב ועצוב במלאת ארבע שנים למותו של אביה ארקדי. בלב שבור היא כתבה על תחושת ההחמצה על כך שלא הספיק להכיר את בנה הבכור אדם, ועל תחושת ההחמצה, הכאב והגעגוע שהיא לא באמת מצליחה להתגבר עליהם עם השנים שעוברות.
"ארבע שנים", ציינה ארונוב בתחילת הפוסט. "תמיד היית נעלב שאני מתקשרת לאימא לספר דברים בידיעה שהיא כבר תספר לך. וכבר ארבע שנים שבא לי להתקשר אליך לפחות פעם ביומיים. לספר לך על אדמוס (הכינוי לאדם בנה הבכור), לשלוח תמונות, לתת לך עוד מלא סיבות לגאווה ונחת. בא לי להגיע לארוחת שישי באוטו ולהגיד לך שכבר נגמר לי הנהג החדש. הרי מגיל 18 שאלת אותי כל שבוע מתי יהיה לי רישיון. אבא, יש לי רישיון כבר מלא זמן וכרגיל, צדקת. בא לי לדבר איתך על פוליטיקה. אתה כל כך אהבת לראות חדשות ולדעת הכל. תשמע אבא, כמות החדשות היא לא הגיונית, בטח היינו מדברים על הכל שעות, וגם לא מסכימים הרבה פעמים".
בהמשך סיפרה לאביה על בנה, והוסיפה לתאר חוויות משפחתיות שישארו לנצח לא ממומשות. "אתה יודע אבא, אדם כזה ילד מהמם! היית אוהב אותו יותר מכל דבר אחר בחיים. איך, איך לא הספקת להכיר אותו והוא אותך?! תמיד רצית שיהיה לך בן ואני יצאתי בת, וגם לאחותי יצאו רק בנות. אדם הוא הבן הראשון, במשפחה, ועוד איזה בן. בטוח היית דמות משמעותית בחייו. היית לוקח אותו למלא חוויות, היית מתעקש שהוא ידע רוסית, והיית גם מפנק אותו מוגזם. כי כל מה שקשור למשפחה תמיד היה ערך עליון עבורך. אדם בטח היה מאוהב בך, כי אי אפשר שלא. היית מגיע להצעה הראשונה של 'שיקגו' עם זר ענק של פרחים, מספר לכולם שאני הבת שלך, ומתפוצץ מגאווה".
לפני שחתמה את דבריה, ארונוב הדגישה כי הכאב אינו הופך עם השנים לקל יותר. "הזמן לא באמת עושה משהו, אבא. אתה תמיד חסר באותה עוצמה. פשוט יש חלל בלב שתמיד מתגעגע. עצוב ומאוד כואב. זה לא נעלם, לא נחלש, זה שם תמיד. כבר ארבע שנים. אתה כל כך חסר לי, לאדם, לכולנו. אני אוהבת אותך, אבא שלי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו