למה מעריצים מתעצבנים כשהכוכבים האהובים עליהם משתנים? בזמן שבארץ אנחנו במרחבים המוגנים, בהוליווד עסוקים בימים האחרונים בטימותי שאלאמה שסופג ביקורת, אחרי שאמר בראיון שהוא לא רוצה לעבוד בבלט או באופרה ושזה פשוט לא מעניין אף אחד יותר. האמירה הזאת מגיעה ימים ספורים לפני טקס האוסקר, שבו שאלאמה מועמד לשחקן השנה על הסרט "מרטי סופרים" ויש מי שטוענים שההתבטאות הזו אפילו עלולה לערער את הסיכויים שלו לזכות.
המעריצים, שבדרך כלל מאוד מגנים עליו, דווקא די מאוכזבים. בעיקר בגלל שטימותי מגיע מעולם התיאטרון, והרבה מהתפקידים שבחר בעבר היו קשורים מאוד לאסתטיקה של בלט ואופרה
מעבר לזה גם המשפחה שלו מגיעה מהעולם הזה. אמא שלו וסבתא שלו עסקו בבלט, ולכן אף אחד לא ציפה לזלזול כזה דווקא מ"אחד משלנו".
יש מי שטוענים שטימותי שכח מאיפה הגיע ויש כאלה שאפילו מאשימים את בת הזוג שלו בשלוש השנים האחרונות, קיילי ג׳נר, בשינוי הדרסטי באופי שלו.
זה מגיע אחרי מסע קידום די שנוי במחלוקת של הסרט שכלל שיתוף פעולה עם ראפר, ראיונות לפלטפורמות לא צפויות ומרצ'נדייז אקסקלוסיבי. בקיצור, יש מי שטוענים שטימי פשוט השתנה.
הסיפור הזה הזכיר לי כמה מקרים בהם מפורסמים הצליחו בגדול ואז המעריצים פתאום החליטו להתהפך עליהם כי הם כבר לא מי שהיו פעם.
למשל דוג'ה קאט: בתקופה שבה היא שינתה לגמרי את הדימוי שלה והתמקדה בתדמית הרבה יותר אפלה, היא גם ירדה על המעריצים שלה לא מעט. היא אמרה שהמוזיקה הישנה שלה הייתה רק בשביל כסף ושמי שאוהב אותה מביך, ושמה שהיא עושה עכשיו זו האמנות האמיתית. התוצאה הייתה שהרבה מעריצים פשוט הפסיקו לאהוב אותה, ועד היום אפשר לראות את ההשלכות כולל סיבוב הופעות שמתקשה למכור כרטיסים.
בארץ התופעה לפעמים אפילו יותר קיצונית. קחו למשל את טונה, שרק עשה קמפיין למותג קפה. אבל המעריצים התעצבנו, כי במשך שנים הוא אמר שלא יתמסחר, והמוזיקה שלו העבירה מסר שהוא "אחד מהחברה". למרות שהוא לא אמר שום דבר מעליב או בעייתי, הרבה הרגישו שהוא "איבד את עצמו" והוא ספג כל כך הרבה ביקורת.
בסופו של דבר זה מגיע ממקום מאוד אנושי. אנחנו לא אוהבים שאנשים משתנים ובמיוחד לא מפורסמים שאנחנו מעריצים. ברגע שאנחנו מתחברים לאמן, נוצרת לנו דמות בראש למי שאנחנו חושבים שהוא ואנחנו כבר מרגישים שאנחנו "מכירים" אותו. זה לפעמים מרגיש כמו סוג של "בגידה", אבל בתכלס הוא לא חבר שלנו. לרוב זה בכלל לא באמת קשור אליהם זה פשוט כי לנו הרבה יותר נוח כשהדברים נשארים כמו שאנחנו רגילים אליהם ואנחנו אוהבים יציבות וכשמישהו שאנחנו מעריצים משתנה זה קצת מערער גם אותנו.
