נטלי פורטמן רותחת: "רגע הרסני בהיסטוריה"

בריאיון מצולם לקראת בכורת הסרט "The Gallerist",נטלי פורטמןתקפה בחריפות את סוכנות אכיפת המכס וההגירה של ארצות הברית (ICE), קראה לעצור מייד את האלימות המיוחסת לה, ובמקביל הצביעה על האקדמיה לקולנוע ועל האופן שבו סרטים של במאיות נדחקים החוצה מעונת הפרסים.

פורטמן עוצרת את המוזיקה

פורטמן הגיעה לסאנדנס כדי לקדם את סרטה החדשה, אבל כבר מהרגע הראשון היה ברור שהשיח לא ייעצר בעלילה או בלוקיישנים. היא הופיעה עם סיכות שעליהן נכתב ICE Out ו-Be Good, וסימנה שהבמה שניתנה לה לא נועדה רק לשיווק סרטים. בתוך חגיגת קולנוע אמריקאית, היא בחרה לשבור את הטון החגיגי ולהכניס את החדשות הרעות בדלת הראשית.

בריאיון באולפן וראייטי היא תיארה את הדיסוננס במילים שקשה לפספס: "זו קהילה כל כך שמחה שחוגגת כאן קולנוע ואנחנו כל כך מתרגשים להציג את The Gallerist, אבל אנחנו גם ברגע בהיסטוריה של המדינה שלנו שהוא די הרסני". מכאן היא המשיכה ישירות לליבה של האשמה, בלי ניסוחים מרוככים ובלי מעקפים.

לדבריה, "ממש בלתי אפשרי לא לדבר על מה שקורה עכשיו ועל הברוטליות של ICE ואיך שזה חייב להיעצר מייד". יחד עם הזעם, היא התעקשה לצייר גם תמונה אחרת, והוסיפה כי "יש גם קהילה יפה שאמריקאים מראים עכשיו. הם מופיעים אחד בשביל השני, מגינים אחד על השני ונלחמים על החופש שלהם", רגע שהיא הגדירה כ"מר ומתוק".

שתי סיכות, סיפור אחד כבד

הסיכות לא נענדו סתם כך. לפי הדיווחים, Be Good מתייחסת לרנה גוד, שנהרגה במיניאפוליס בתחילת החודש במהלך אירוע שיוחס ל-ICE. ההופעה הפומבית של פורטמן הגיעה שעות ספורות לאחר מקרה ירי נוסף בעיר, שבו נהרג אדם בעימות עם סוכנים פדרליים, והעיתוי רק חיזק את המסר.

כמו לא מעט סלבס שמצהירים שהם משתמשים בפלטפורמה שלהם, פורטמן עשתה זאת בלי נאומים מתייפייפים. היא חיברה בין שמחה תרבותית לכאב אזרחי, ובחרה להציב את האלימות המיוחסת לסוכנות ממשלתית בלב אחד הפסטיבלים הנוצצים ביותר של התעשייה. כך, סבב יחסי הציבור הפך לרגע פוליטי חד, כזה שלא משאיר הרבה מקום לפרשנות. לא קריצה, לא רמיזה, אלא דרישה ברורה לעצירה מיידית, עם מצלמות פועלות וקהל שלא תמיד מצפה לשמוע את זה.

מאוסקר ועד מחסומים

אחרי הביקורת על ICE, פורטמן עברה לנושא שמוכר לה היטב, עונת הפרסים. ימים ספורים לאחר פרסום מועמדויות האוסקר, היא הצביעה על מה שתיארה כמחסומים מערכתיים בפני סרטים שבוימו בידי נשים, גם כשמדובר בסרטים שזוכים לאהדה ולשבחים.

"כל כך הרבה מהסרטים הכי טובים שראיתי השנה נעשו על ידי נשים", אמרה, והוסיפה כי "רואים את המחסומים בכל רמה, כי כל כך הרבה לא הוכרו בזמן הפרסים". היא נקבה בשמות ספציפיים, בהם "סליחה, מותק", "ילדה שמאלית", "הדה" ו"צוואתה של אן לי", והבהירה שמדובר ביצירות ש"הרבה אנשים נהנים מהן ואוהבים אותן, אבל הן לא מקבלות את השבחים שמגיעים להן".

באותה נשימה צוין ש"המנט" של קלואי ז'או כן קטף שמונה מועמדויות, אבל מבחינת פורטמן זו לא סיבה לטפוח לעצמנו על השכם. מבחינתה, גם כאן, כמו בסוגיית ICE, הבעיה רחבה יותר, והיא לא מתכוונת לתת לה לעבור בשקט.