בספרה "Nobody's Girl: A Memoir of Surviving Abuse and Fighting for Justice" שפורסם לאחר מותה, ג'ופרה מתארת את מסע הסבל שעברה מאז ילדותה ועד לרגע בו הצליחה לחשוף את רשת ההתעללות של אפשטיין ומקסוול. היא כותבת: "אני מקווה שעולמנו ינוע אפילו סנטימטר אחד לעבר מציאות שבה פדופילים ייענשו בחומרה".
ילדות גנובה
ג'ופרה מתארת ילדות הרוסה בבית שסבלה בו מאלימות מינית מצד אביה, סקיי רוברטס, ומצד חברו: "כילדה חוויתי כמעט כל סוג של התעללות: גילוי עריות, הזנחה, ענישה גופנית קשה, אונס" כתבה. אביה הכחיש את המעשים, אך תיאוריה של ג'ופרה על "אהבה מיוחדת" מצד אביה נחרטים בזיכרון הקורא. היא מתארת תחושת אשמה מתמשכת שנולדה עוד בילדות.
בהמשך, ג'ופרה מתארת כיצד נלקחה תחת חסותם של אפשטיין ומקסוול לאחר שפגשה את מקסוול במתחם מאר-א-לאגו, שם עבדה כנערה: "היא נראתה כמו גרסה אמיתית של מרי פופינס, רק בלי הקסם", כתבה, מבלי לדעת שהמפגש התמים יהפוך את חייה לסיוט מתמשך.
בעולם של פדופילים
בגיל 17 ג'ופרה הפכה לחלק ממעגל הנשים שנוצלו על ידי אפשטיין ומקסוול. היא נשלחה, לדבריה, ל"גברים עשירים וחזקים". "הושאלתי למיליונרים ולנסיכים", כתבה. בספרה היא מתארת מסיבות שבהן היו נוכחים גברים רמי דרג, בהם הנסיך אנדרו, וחשפה כי ראתה גם את ביל קלינטון ודונלד טראמפ בקרבתו של אפשטיין, אם כי לא טענה שהם פגעו בה ישירות.
ג'ופרה מתארת כיצד מקסוול עצמה התפארה בקשרים אינטימיים עם ידוענים: "גיליין אהבה לספר שנתנה לג'ורג' קלוני מין אוראלי באירוע כלשהו", כתבה ג'ופרה, "האם זה היה נכון? לעולם לא נדע".
הנסיך והנערה
אחת החשיפות הקשות בספר עוסקת בנסיך אנדרו, שאיתו לדבריה קיימה יחסי מין שלוש פעמים בהוראת אפשטיין ומקסוול: "הוא ניחש את גילי נכון, 17, ואמר: 'הבנות שלי רק קצת צעירות ממך'". ג'ופרה כתבה כי באחת הפעמים היה מדובר ב"אורגיה" עם שמונה נערות נוספות: "אפשטיין צחק ואמר שהן לא מדברות אנגלית, אז קל להסתדר איתן".
בהמשך היא מספרת כיצד הנסיך ניסה לחמוק מקבלת כתב התביעה שהגישה כנגדו. לדבריה, הוא הסתתר באחוזת בלמורל של המלכה אליזבת: "הוא ברח לשם והתחבא מאחורי השערים השמורים היטב". לאחר פרסום הריאיון שלו ב-BBC בשנת 2019, היא כתבה: "הריאיון הזה היה כמו שפיכת דלק למדורה עבור הצוות המשפטי שלי".
שתיקה במעלה החברה
לצד אנדרו, ג'ופרה מצביעה גם על מעגל רחב של שותפים לשתיקה. לדבריה, "כל מי שבילה זמן משמעותי עם אפשטיין ראה אותו נוגע בבנות באופן שלא הייתם רוצים שאדם מבוגר יעשה לבנותכם. הם יכולים לומר שלא ידעו שהוא אנס ילדים, אבל הם לא היו עיוורים". היא רומזת על שמות נוספים שנשארו מחוץ לעמודים, אך מבהירה שמדובר באנשי עסקים, שחקנים ופוליטיקאים בכירים.
אפילו הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, שג'ופרה עבדה באחוזתו, מקבל אזכור: "הוא לא היה חבר של אפשטיין, אבל הוא בהחלט ידע מי הוא. שמעתי שהוא גירש אותו מהמקום כשניסה להתחיל עם נערה צעירה".
מאבק ללא מנוחה
הפרק האחרון בספר מלווה בעצב עמוק. ג'ופרה כותבת כי חשה מותשת מהמאבק הציבורי: "נמאס לי מהסיוטים, מהגברים שזיהיתי ולא אשכח לעולם, מהשמות שכולם מתעלמים מהם". היא מתארת ניסיונות התאבדות ותחושת חוסר תקווה: "המוח שלי שיקר לי ואמר שכולם יהיו במצב טוב יותר בלעדיי והאמנתי לו".
היא שרדה ניסיון התאבדות אחד, אך לא את השני. מותה באוסטרליה באפריל האחרון סימל סוף טראגי לסיפור חייה. ספרה, שנחתם במשפט: "אם הסיפור הזה יעזור אפילו לאדם אחד,ק השגתי את מטרתי", הפך למסמך עדות היסטורי על כוח, ניצול, ושתיקה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
