יום אחד בלבד אחרי שהוכרזה כעיר המארחת של אירוויזיון 2026, פרצו פעילים פרו-פלסטיניים למטה תאגיד השידור ונתנו לחגיגת הפופ בעיר פתיחה דרמטית במיוחד.
אוסטריה זכתה שוב בכבוד לארח את תחרות האירוויזיון, והפעם במהדורתו ה-70. אבל במקום להרים כוסית שמפניה ולחגוג עם עוגת שטרודל, האווירה בווינה נצבעה בצבעים אחרים לגמרי: שלטים, סיסמאות, וכתובות דם על מדרכות.
יממה לאחר שהוכרזה המארחת, בניין תאגיד השידור האוסטרי ORF הפך לזירת התגוששות פוליטית. קבוצת פעילים פרו-פלסטיניים חדרה פנימה, השתרעה על הרצפה, והשאירה אחריה כתובת ענקית: "ORF מבצע רצח עם". המשטרה נאלצה להתערב במהירות, ופינתה את המוחים באקט שזכה לתיאור הלקוני אך המדויק של דובר ORF: "קצר, אך סוער".
האירוע הזה לא עבר בשקט. ב-ORF ניסו לשדר קור רוח, והוציאו הצהרה רשמית: "בכל שלב, לא נשקפה סכנה לשידורי החדשות או לעובדי הרשת". עוד הוסיפו כי "ה-ORF מחויב לעיתונאות אובייקטיבית ומאוזנת, דוחה כל האשמה של פרופגנדה, וינקוט בכל צעד משפטי נגד אלימות".
מי באמת שולט באירוויזיון?
באופן אירוני, בזמן שהמוחים הובלו החוצה על ידי המשטרה, באירופה כבר שאלו שאלה אחרת: האם ישראל תודח מהתחרות? מרטין גרין, מפקח האירוויזיון מטעם ה-EBU, ניסה לשמור על פרופיל דיפלומטי: "נכון לעכשיו, כל מדינה ב-EBU שמבקשת להשתתף בתחרות, זכאית לכך. יחד עם זאת, הנושא על ישראל יישאר על סדר היום לאורך השנה וייבחן בהתאם להתפתחויות. כולנו מקווים לראות סוף לסכסוך, ונראה כיצד הדבר ישפיע על השתתפות ישראל בחודשים הקרובים".
התבטאותו משקפת את המחלוקת סביב השאלה האם האירוויזיון הוא באמת אירוע נטול פוליטיקה. בשנה שעברה זה בא לידי ביטוי במחאות סוערות: מאות דגלי פלסטין נופפו במהלך אירוע הפתיחה של שבוע התחרות, ומפגין אחד אף איים ישירות על נציגת ישראל, יובל רפאל. עכשיו, כשמדינות שונות מגבירות את הלחץ להדחת ישראל בעקבות הלחימה בעזה, וינה מוצאת עצמה בתפקיד לא פשוט ומנסה להרים מופע נוצץ כשברקע מתנהל ויכוח מדיני בוער.
פוליטיקה על הבמה ומחוצה לה
לא כולם הסתפקו בהצהרות רגועות. כריסטיאן הפנקר, מזכ"ל מפלגת הימין האוסטרית FPÖ, השתמש במילים חריפות: "זהו שערוריית ביטחונית מדרגה ראשונה! העובדה שפעולה כזו, שפורסמה בגלוי ברשתות, הצליחה להגיע עד לערוצי החדשות, היא מחדל. יש חשד שחלקים מתוך ה-ORF עצמו שיתפו פעולה עם הפעילים".
וינה מתכוננת, העולם בוחן
באופן רשמי, וינה מתקדמת בהכנות. התאריכים נקבעו, האולם המרכזי נבחר, והעיר מתכוננת לקבל אלפי מבקרים, עיתונאים ונציגי המדינות. אך אי אפשר להתעלם מהצל הכבד: הפגנות, איומים, וספקות לגבי השתתפות ישראל. האירוע שאמור להיות חגיגה צבעונית הופך אט-אט לשדה קרב של מסרים פוליטיים.
בכל זאת, העיר מנסה לשמור על תדמית בוהקת. מסיבות מקדימות כבר מתוכננות, בתי המלון ממהרים להעלות מחירים, ומועדוני הלילה של וינה נערכים לגל של תיירי פופ. "אנחנו רוצים להראות את הפנים האמיתיות של וינה, עיר של תרבות, מוזיקה ופתיחות" אמר גורם בעירייה, אבל בשיחות מסדרון אפשר לשמוע טון אחר: האם האירוויזיון הזה ייזכר בזכות הופעות נוצצות, או דווקא בזכות מחאות הסוערות?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו