דמי מור חושפת: "עיניתי את הגוף שלי"

אחרי ארבעה עשורים של תהילה, כוכבת, אם, אייקון ודמות מתפקדת מדי. בגיל 62, דמי מור שוברת שתיקה ומספרת בראיון בלעדי למגזין People על הילדות הכואבת, הפרעות הדימוי, ההשלמה עם עצמה וגם על הבחירה להשאיר את השיער ארוך, בניגוד לכל כללי החברה.

בראיון הנדיר, מור מודה שהקריירה ההוליוודית לא הגיעה בלי תג מחיר כואב. "פעם הייתי מאוד ביקורתית כלפי עצמי. הרגשתי כאילו הגוף שלי בוגד בי", היא משתפת. "עשיתי דברים מטורפים כמו לרכוב על אופניים 42 קילומטרים ביום, רק כדי להרגיש שמגיע לי משהו".לדבריה, היום היא כבר לא נלחמת בגוף היא לומדת להקשיב לו. "אם הגוף רעב, אני מאכילה אותו. אם הוא צמא, אני שותה. היום אנחנו באותו צד".

בלי אוסקר עם פיוס

הקאמבק הקולנועי של מור הגיע השנה בדמות הסרט The Substance, שבו היא מגלמת כוכבת כושר מזדקנת. הסרט זכה לשבחים ומור גרפה לראשונה בקריירה את פרס גלובוס הזהב ופרס SAG. האוסקר אמנם חמק, אבל ההכרה הגיעה, באיחור אופייני. "לא היה לי מושג מה יקרה עם הסרט הזה", הודתה. "מישהו אמר לי שזו הייתה שנה של היריון מלא עם הכול. ובסוף קיבלתי מתנה גדולה".

ילדות מול מראה מעוותת

מור מספרת שהמאבק בדימוי העצמי התחיל הרבה לפני התהילה כבר בניתוח שעברה לעין עצלה בגיל חמש. "בגיל 11–12 נראיתי מזעזע תספורת נוראית, ג'קט ג'ינס עם סרט. פשוט מראה לא מוצלח", היא משחזרת. "הייתי במלחמה תמידית עם עצמי. ראיתי רק מה שצריך לתקן. זה הרסני".

אמא לא מתפקדת, ילדה מתפקדת מדי

הכאב לא נעצר במראה החיצוני: מור גדלה בבית עם אמא מכורה לאלכוהול, והפכה לדמות ההורית כבר בילדותה. במשך שנים נמנעה מלבכות ליד ילדיה, כדי שלא להיראות חלשה. היום, היא מבינה כמה חשוב להראות גם כאב. "עברתי תהליך של חמלה כלפי אמא שלי", הודתה. "היא לא ידעה איך לתפקד אחרת".

ברוס, הבנות והמשפחה שבמרכז

מור מדברת בחום על שלוש בנותיה רומר (36), סקוט (33) וטלולה (31) מנישואיה עם ברוס ויליס (70). "מהרגע שילדתי אותן הבנתי שאני צריכה להיות חזקה, גם כשכואב". על הקשר עם ויליס אמרה: "לא משנה מה, שמרנו על התא המשפחתי. הילדים היו תמיד המרכז".

אחרי כל מה שעברה, דמי מור לא מתכוונת להתחיל להתיישר לפי כללי החברה. "כשאת מתבגרת  את צריכה שיער קצר? מי קבע? זה שטויות". היא שומרת על שגרת חיים בריאה, אבל גם לא שוכחת ליהנות: "אני לא מושלמת, אבל אני מרגישה טוב עם עצמי. וזה הכי חשוב".