ברבי אאוט, בראץ אין? בזמן שברבי חזרה בענק עם סרט, אוסקר, שמלות קוטור וחרדת קיום ורודה, בראץ ישבו וסידרו את הצללית למתקפה. ילדות שנות האלפיים זוכרות את ההלם לקבל בובה עם שפתיים מוגזמות, צללית סגולה ובגדים קטנטנים והגיעה זמן שלהן לחזור.
בשנות האלפיים המוקדמות, לבראץ הייתה קריירת פופ מפתיעה עם להיטים כמו "So Good" שזכו לא רק לאהבת הילדות אלא גם להשמעות בתחנות רדיו. עכשיו, הן משיקות קאמבק מוזיקלי עם סינגל חדש בשם "Think About It" שהוא כל מה שדור ה-Z אוהב: טיקטוקי, אסתטי, שמזכיר לכולם שבראץ זה לא רק לוק – זה אטיטיוד.
המוזיקה הפכה להיות כלי שיווק עיקרי בעולם של טיקטוק: קטע סאונד נכון יכול להחזיר בובה לחיים ולייצר המון כסף, אנחנו גם ככה מתרגלים לצרוך תוכן מדמויות דיגיטליות ולא אנושיות והחיבור פה מתבקש. הקאמבק הזה הוא נוסטלגיה למבוגרים וגם הצעה מבריקה לדור הצעיר שגדל עם הרשתות החברתיות ולא מפחד להיות נוצץ, מוגזם, וצבעוני.
אבל מתחת לכל זה, יש כאן סיפור הרבה יותר עמוק ושל המון כסף. היצרנית של ברבי, חברת הצעצועים "מאטל", תבעה את חברת "MGA", היצרנית של בראץ, בתביעה מתוקשרת בטענה להפרת זכויות יוצרים. התביעה נמשכה שנים, עברה הפיכות משפטיות ובסופה ברבי הפסידה. מאז? מתח מתחת לפני השטח בין מותגים שמנסים לשלוט על דימוי הנערה האולטימטיבית.
כאן בדיוק הפער המעניין. ברבי משווקת את עצמה דרך סרטים הוליוודיים, נאומים פמיניסטיים ודמויות שמנסות לייצג כל אחת ואחד. בראץ לעומת זאת? הולכות הפוך: מדגישות את הגיוון האתני, האובר-דרמטיות, הגלאם והמורכבות של להיות "איט גירל" מבלי להתנצל. אחת אומרת “את יכולה להיות כל דבר”, השנייה אומרת "תעזי להיות עצמך".