מה משותף לאלירן, גל, עומר, וקורן? כולם דיירים שהגיעו לשביעייה האחרונה של האח הגדול, שבוע לפני הגמר שבסופו ייצא הדייר האחרון מהבית כמנצח. אבל המשותף היותר מעניין הוא שבתחילת העונה תסריט כזה שבו ארבעתם מגיעים לישורת האחרונה היה ריאלי כמו לדמיין ישיבת תקציב בסיסי בלי מריבות.
רשימת האימה
למי שלא זוכר, שבועיים לאחר שהחלה העונה, אי שם בחודש מרץ, האח הגדול שבר את הכללים של עצמו במסגרת משימה, וחשף לדיירים את תוצאות האמת של הצבעות הקהל אחרי ההדחה הראשונה. הדיירים (ואנחנו הצופים) קיבלנו 2 רשימות מידרג.
רשימת הדיירים שדורגו בזמנו גבוה כללה משתתפים שרובם יצאו כבר מהבית, חלקם כל כך "מזמן" (במונחי ריאליטי), שכמעט הספקנו לשכוח שהם היו שם. אור כהן, בן אוז'לבו, דניאל משה, גאיה קלדרון, הודיה כהן, זוהר אייזיק זקן וטל טיטו כבר סיימו את תפקידם בבית, למרות שבתחילת העונה מרבית הצבעות הצופים היו איתם. רק שניים נותרו עד כה בבית מהרשימה הזאת שכולם רצו להיות בה: נעם טקלה ושלי סרבריאניקוב.
רשימת הדיירים שקיבלו את מספר ההצבעות הנמוך יותר כללה את הילה חיטכס, נדב ברנס, פאינה לזובסקי ופטל אסף, שאכן יצאו מהבית. אבל גם את – והנה אנחנו חוזרים אל הארבעה שהזכרנו בהתחלה – אלירן דוד ביטון, גל רובין, עומר ציפורי וקורן חתוכה. למרות התחזית שלא ניבאה להם טובות, הארבעה שרדו מריבות, משימות, אתגרים והדחות ונמצאים ברשימת שבעת הדיירים האחרונים בבית.
*אגב, באותו שבוע תמיר גולן היה חסין מהדחה, ולכן לא קיבל הצבעות ולא ניתן היה למקם אותו באחת הרשימות.
ארבעה מי יודע
אז נשאלת השאלה, איך בעצם קרה שארבעה דיירים שהיו "אמורים" להיות מזמן בבית עקפו רשימה ארוכה ומבטיחה, והפכו להיות השורדים האחרונים? התשובה מן הסתם מתחלקת לשתיים. אישית וכללית. נתחיל בהתייחסות האישית.
גל המשיכה להיות מה שהיתה מהרגע שבו צעדה במורד המדרגות יומיים אחרי כולם - דיירת דומיננטית שמושכת אליה הרבה אש, ובהתאמה גם סוחפת קהל מעורב במיוחד מבחוץ, שחי את החוויות שלה מהבית בטוטאליות גבוהה.
עומר הוא הדייר שקיבל העונה את הטייטל של "תעודת הזהות הכי מטעה". מטווס שמאוהב בעצמו בת.ז הוא הפך למנהיג שמתנהל בביטחון שקט, כולל סיפור אהבה עם שלי שנמשך לאורך כל העונה, שרוב הזמן הקהל נהנה לצפות בו.
קורן נחשב לדייר השקט שלא מאוד בלט. יש שיאמרו ששרד בגלל המזג הנעים שלו, בטח לעומת אחרים שבלטו בויכוחים, ויש שיגידו שעזר לו להיות ממוקם מתחת לרדאר ומחוץ לטווח הסכנה המיידית של מישהו אחר שזוכה לתשומת לב שלילית.
אלירן הוא מי שהמשימה כמעט פירקה אותו. הוא היה המום מהדירוג הנמוך, לא הצליח לשאת את התוצאות, ואפילו תהה אם בכלל שווה לו להמשיך ולא לפרוש. כשנכנס לבית הוא שיתף את הבלבול שקיים אצלו והשאלות, והקהל לא ממש אהב את זה והצביע בהתאם. אבל משם הוא עבר מסלול שכלל הרבה פירוקים והרכבות, ותובנות חדשות שאיתן הוא יוצא לשני האנשים הקרובים אליו בעולם, אשתו ואביו.
פאזל של 2,000 חלקים
המשימה ההיא אי שם בתחילת העונה בעצם סיפקה לנו הצופים תמונה מרתקת, שמביאה איתה שיעור מאלף. הריאליטי שמתפרש על פני כמה חודשים מאפשר לתמונה הראשונית להשתנות בדינאמיקה משלה, ולהבין שהגורל לא נחרץ מהר מדי, לא בשבועיים הראשונים, ובטח לא בערב ההשקה.
הגמר יתקיים בעוד שבוע, ושתי הדחות עוד לפניו. עוד לא ברור מי יזכה, אבל קיים סיכוי שזה יהיה דייר שלפני 3 חודשים התאכזב לגלות שהוא לא ממש בטופ. הקלפים שנטרפו מאז בצורה כל כך פראית מעידים שהרושם הראשוני ממש לא קובע, ושיש רשימה ארוכה של פרמטרים שנכנסים למשוואה: מערכות היחסים, השתלשלות העלילה, הנרטיבים השולטים, התנועה שבחוץ, העריכה, ועוד. כל אחד מהם הוא פיסה מתוך פאזל ענק שנבנה לאט לאט במשך יותר משלושה חודשים, מתנקז לערב הגמר ולספירת קולות ההצבעות, ויוצר תמונה שמורכבת מלירון ויצמן, גיא זו-ארץ, ידיים מורמות למעלה, קונפטי, וזוכה מאושר אחד.
