זה היה אמור להיות עוד סיפור על דייר שנכנס מאוחר לבית "האח הגדול" ומחפש זמן מסך. במקום זה קיבלנו פרק של "מראה שחורה" בלי הפסקות פרסומות. מושיקו עג'מי, 22, מדבר ב"סויסה + 1" על שלקה ("נכנסתי להכיר, לא למכור רומן"), על הסרטון ("האמון הוא הסיפור"), על ההורים ("אבא חיבק, אמא נעלמה שלושה חודשים"), על ההייט והאלימות ("יש רוע טהור"), ועל מי שהוא היום ("סטרייט. תהיתי - לא טעיתי"). צפו בריאיון המלא.
"נכנסתי בשביל עצמי": שלקה, המשבצת והחלום
למה נכנסת לבית האח הגדול?
"נכנסתי עם כוונות הכי טובות ובלב נקי. זה חלום חיים. אמרתי לעצמי: החיים שלי הולכים להשתנות מקצה לקצה. הייתי מוכן להכל".
ומה באמת קרה שם?
"היה לי שם טוב. נהניתי. התחברתי להמון אנשים. ואז פתאום שמו אותי על המשבצת של 'הוא נכנס בשביל שלקה'. אמרתי לעצמי: לא, נכנסתי בשביל עצמי, לא בשביל אף אחד".
אז שלי סנדרוב-אלמקיס (שלָקה), כן או לא?
"אמרתי שאני רוצה להכיר את שלקה קודם כל כבן אדם. לא בזוגיות, לא מאוהב. אני לא שולל שום דבר, באתי בראש פתוח".
ובכל זאת כולם שאלו עליכם.
"בכל ריאיון שאלו אם יהיה בינינו משהו, ואמרתי, אני לא נביא. באתי להכיר בן אדם, לא לכתוב סצנה".
איך זה התקבל אצל הצופים?
"בבית הייתה כימיה. בחוץ עשו ממני 'שקרן'. כל מילה שלי נהפכה למשחק. אי אפשר להעביר כימיה במסך".
מה באמת קרה ביניכם?
"היא דחתה אותי כמה פעמים וזה שבר לי את האנרגיה. נתתי לה תור למקלחת, לא אמרה אפילו תודה. אמרה לי 'לא בא לי להגיד לך בוקר טוב'. בסוף עשינו שיחת סולחה, זה לא שודר".
ההדחה והגילוי: "יש סרטון, ההורים שלך ראו"
מה קרה כשיצאת מהבית?
"לקחו אותי לחדר. ישבו מולי עו״ס ופסיכולוגית. ניסו להנגיש לי את זה בעדינות. אין דרך עדינה לדבר על דבר כזה".
מה הם אמרו?
"אמרו לי: 'יש סרטון, ההורים שלך ראו'. אני מקבל כאפה של החיים שלי. הפנים שלי ריקות. אני בן אדם שלא יודע להיות בלי חיוך, ופתאום אין חיוך".
מה עבר לך בראש?
"אמרתי לעצמי: אין לי משפחה לחזור אליה. הם מחקו אותי. אני תלוי בהם, גר בבית, רגע אחרי צבא. לא ידעתי למי אני יוצא".
ומתי הבנת שזה ויראלי?
"בהתחלה זה היה קטן. אחרי שבוע זה התפוצץ. פתחתי טיקטוק וראיתי תגובות. סגרתי חשבון. כל עוקב חדש זה עוד בן אדם שראה. זה היה סיוט".
התביישת?
"לא מעצם המעשה. מההפצה. מזה שאנשים קרובים אליי ראו. שזרים ראו. לא ראיתי את הסרטון עד היום ולא אראה. לא בא לי לחזור לזה".
בגידה, הורים והחדר הסגור
מי צילם את הסרטון?
"צילם מישהו אחר. לא מהטלפון שלי. אני סומך יותר מדי על אנשים. תמים. התבדיתי".
בן כמה היית?
"בן 17. זה לא היה מתוך רצון לחוות. לא ניסוי. שקלתי 130 קילו, לא היה לי ביטחון, לא ניסיון. מצאתי את עצמי שם, ואין לי מושג למה".
איך הגיבו ההורים?
"אבא שלי בא, חיבק אותי. לא נתתי לו חיבוק כזה מעולם. הוא אמר: 'אתה הבן שלי ותישאר הבן שלי, לא משנה מה'. אבא שלי בא מבית ערבי, 12 אחים, שמרני עד העצם. חשבתי שיהרוג אותי. במקום זה הגן עליי ברחוב".
ואמא?
"אמא לא רצתה לבוא. לא דיברה איתי שלושה חודשים. גרנו באותו בית. הייתי קם בבוקר ולא מקבל חיבוק. לא מסתכלת לי בעיניים. ראיתי שהיא מתביישת. לא ממני, מהסיטואציה".
מה זה עשה לך?
"נכנסתי לחדר ולא יצאתי ארבעה ימים. ראיתי את ההייט, לא יכולתי להסתכל לאנשים בעיניים. פעם ראשונה עברו לי מחשבות לעשות לעצמי משהו. התקשרתי לחברה שלי ואמרתי 'לא בא לי יותר'. הדבר היחיד שרציתי, חיבוק מאמא. היא לא באה. אבא בא. אני לא שופט אותה. אני מבין אותה".
"צועקים לי מושב אחורי": ההייט, הפחד והאלימות
מה קורה ברחוב?
"הלכתי עם ראש ברצפה. אנשים מפשיטים אותי במבט. צועקים 'מושב אחורי'. אני לא מסתובב לבד. אין לי אומץ".
והתגובות בטיקטוק?
"אני מעלה סרטון תמים, רוקד, ומישהו עוצר לכתוב 'מאחורה'. למה לשבת ולייצר רוע בשביל לייקים?".
היו גם איומים ממשיים.
"בן אדם בא הביתה עם בקבוקי זכוכית, צעק 'מושיקו, תצא מהארון'. צילם את הדלת, העלה לרשת. אמא שלי קיבלה התקף חרדה, אחותי רעדה. המשטרה תפסה אותו, שחררו אחרי יומיים".
וזה לא הסתיים שם.
"שבוע אחרי, יצאתי עם אחותי לקנות ג'חנון. 30-40 אנשים עמדו בכיכר, צעקו 'יא הומו', 'מושב אחורי'. זרקו בקבוקים על האוטו. עמדתי מולם וצעקתי 'מי הגבר שזרק?'. אף אחד לא ענה. קראתי למשטרה, לא עשו כלום".
איך אתה חי עם זה היום?
"עד היום אני לא הולך לבד. יש פחד. יש רוע טהור. פעם אמרתי שאין אנשים רעים, יש אנשים שרע להם. טעיתי. יש אנשים שפשוט רעים".
המשטרה, הזהות והמסר לצופים
למה החלטת להגיש תלונה?
"התלבטתי. אם אני מגיש, זה כאילו אני מודה. אבל אמרתי לעצמי: אנחנו מדינת חוק. רציתי שיעצרו את ההפצה. באתי לתחנה, ריק. שני שוטרים. אמרו שיעבירו לסייבר בבוקר. טו לייט. לפחות ניסיתי".
ומה עם מי שהפיץ?
"אני יודע מי זה. זה בטיפול משטרתי. הוא ניסה ליצור קשר עם המשפחה שלי, לא ענינו. אני לא נקמן. אני כועס, אבל לא נוקם. מזל שבחרתי בדרך הישרה".
איך אתה מגדיר את עצמך היום?
"אני סטרייט. הייתי בן 17. תהיתי, לא טעיתי. דווקא בזכות זה אני שלם יותר עם עצמי. אני יודע מה אני אוהב ומה לא. לא מתבייש".
ומה אתה אומר לציבור ששופט?
"ב-2025 כולם מתנסים וטועים, אז למה הלינץ'? עשו ממני מפלצת. לא פגעתי בזבוב. אני לא מאמין בשנאת חינם. גם לא באלה שהפיצו".
ולמי שמחפש את הסרטון?
"אל תעשו את זה. זו עבירה פלילית. זה הורס חיים. לא רק שלי, של המשפחה שלי. אמא שלי, אבא שלי, האחיות שלי נפגעים כל יום מחדש. תשחררו. גם אני רוצה לשכוח".
מה הלאה?
"אני רוצה זוגיות בריאה, בית, ילדים. מישהי שתאהב ותכיל אותי. אולי יום אחד אחזור לאח הגדול לסגור מעגל, אבל לא אמכור את עצמי. נתתי שם 100 אחוז, ולא ראו".
