אלאיה הוף: "רציתי להעלים את הגוף שלי"

הצופים שלהאח הגדולקיבלו אתמול רגע של אינטימיות נדירה:תרצה כהןפונה לאלאיה הוף, ושואלת, בלי פילטרים: "היית תמיד נשית? ומתי שינית את זה ככה?". אלאיה עונה, ולא עוצרת.

"בתיכון", משיבה אלאיה, "תמיד ידעתי על עצמי, וכשהגעתי לגיל 13 אז כאילו כבר התחיל להיות לי ממש קשה".

תרצה: "עשית בר מצווה?".

אלאיה: "זה יותר מורכב. הייתי מאוד מאוד שונה בנוף. מתאפרת בבית, כבר הייתי אוספת בגדים כזה ומחביאה אותם מתחת למיטה והרבה אנשים בבית ספר שלי כאילו לא התחברו אליי".

"רציתי להעלים את הגוף שלי"

כדי לשרוד, היא נצמדה לאסתטיקה של שוליים. "הדרך היחידה שלי להתמודד עם זה הייתה לקחת את זה למקום של כזה... את יודעת מה זה אמו? כל הפריקים האלה.

"זה לא באמת עניין אותי, פשוט רציתי לגיטימציה להאריך שיער ויותר כאלה. וכאילו התחיל ממש להיות לי רע עם הגוף שלי, הייתי יכולה ממש לא לאכול, להרעיב את עצמי ולהקיא, אבל לא הייתה לי בעיה של משקל. זה לא היה הפרעת אכילה — זה היה ממקום של 'אני לא אהבתי, רציתי להעלים את הגוף שלי'. היה לי מאוד מאוד קשה, היו הרבה שנים שלא רציתי לחיות. הכול היה כבד, הכול היה אומלל, הכול היה רע".

"זה מה שאלוהים ייעד לי"

תרצה מכניסה את אלוהים לדיון. "הכעיס אותי לחשוב שאלוהים נתן לך את זה, אז מי אתה שתשנה?", היא שואלת.

אלאיה משיבה בשקט: "אני מרגישה שזה בכוונה. זה בשביל שאני אדע לעבור את הדרך. אני חושבת שזו הדרך שהייתי צריכה לעשות. זה מה שאלוהים ייעד לי, ושבאמת אני אמצא שקט. גם בתורה רשום שאסור לבן אדם להיות בייסורים נפשיים, אסור לפגוע בעצמו".

כהן מסכימה: "מגיע לך לחיות כמו שלכל אחד מגיע לחיות", והוף מסכמת: "אלוהים לא רוצה שאדם יחיה בצער נפשי".

"קמתי מהניתוח וידעתי שזה נגמר"

מה קורה ביום של הניתוח לשינוי מין? "אני זוכרת שלפני, העירו אותי ממש מוקדם בבוקר. זה ניתוח מאוד מורכב. לא היה לי טיפה של פחד, אני רק חיכיתי להיות אחרי זה", נזכרת אלאיה.

"ודבר ראשון שאמרתי, זהו, זה נגמר. את קמה בכאבי תופת, זה לא שאת קמה ונעים לך בגב. הכול כואב לך. אבל זה לא עניין אותי, לא היה לי אכפת, כי זה היה כל מה שרציתי. דבר ראשון שאמרתי, זהו, סוף סוף זה נגמר. סוף סוף זה מאחוריי".