איזבל עיני: “התנצלתי מהלב”

איזבל עיני, שבלטה העונה ב"חתונה ממבט ראשון", הגיעה לאולפן של "סויסה + 1" כדי לשים דברים על השולחן. והיה לה הרבה להגיד – החל מהכותרת שנתנה לה ההפקה ("הנסיכה הדנית"), דרך רגעי המשבר בירח הדבש בתאילנד ועד השיח האכזרי שספגה ברשתות החברתיות. צפו בראיון המלא.

"איך שראיתי את הפרומו אמרתי לעצמי, 'אוי ואבוי איזה אסון'", מספרת עיני בתחילת השיחה. "היה לי מאוד ברור שיש פה הרמה להנחתה. ממש ככה. זה הלחיץ אותי מאוד. החששות שלי היו במקום, כי בסוף הפרומו הזה יצר איזה שהיא ציפייה לראות דמות מסוימת על המסך וזו לא היתה המציאות. אני רחוקה מלהיות נסיכה. מעולם לא קראתי לעצמי ככה, אני בטח לא מתהלכת בעולם בתחושה שאני נסיכה ואני גרה בבית צנוע, לא באיזה ארמון".

כשאומרים "נסיכה" מצפים לראות מישהי מאוד מאופקת, מתנשאת באיזשהו אופן, כאילו הרבה קונוטציות כאלה שהן שליליות.

"כן, מאופקת ואסופה לא הייתי. באמת היה לי קשה, אבל גם הפער הזה שנוצר בין מה שציפו לראות למה שבאמת היה על המסך, גם הוסיף שמן למדורה".

אני רוצה להאמין שרצו להרים לך, אבל אני מבין את מה את אומרת. זו קצת הרמה להנחתה.

"כן. זה הרגיש ככה. לי זה היה מאוד ברור מהרגע הראשון. ברגע שכזה ששלחו לי את פרומו 'הנסיכה הדנית' אמרתי 'אוי ואבוי'. כי אני יודעת שאני לא נסיכה. ידעתי כמה קשה היה לי בירח הדבש, היה לי ברור שהולך להיות דיסוננס מאוד גדול בין דמות הנסיכה הדנית לבין מה שהיה במציאות".

ההלם בחופה: "הבנתי שהולך להיות קשה"

בואי נלך לפרק החתונה. את נכנסת לחופה ואת רואה אותו, מה הדבר הראשון שעובר לך בראש?

"קודם כל צריך להבין שעד הרגע הזה של החופה, נבנים המון מתח וציפייה, והכל כזה מתנקז לרגע אחד. הכל נבנה עד לשנייה הזאת שאני עוברת את הקיר ונעמדת מול החתן. זה רגע כל כך מורט עצבים, ואני חושבת שברגע נפל לי איזשהו כזה אסימון. הבנתי שהמסע שלי הולך להיות מאתגר. זאת הבנה שהיתה לי ברגע אחד, שאמרתי 'אוקיי, קל לא הולך להיות לי'".

זה רגע שאמור להיות וואו, ואת מתבאסת על השנייה הראשונה.

"זו ההבנה שזה הולך להיות לא פשוט. זו גם תחושה קשה, אבל גם באותו רגע אין לך זמן באמת לעכל בכלל את מה שאתה מרגיש. צריך להמשיך ולהתגלגל בתוך איזה סיטואציה שהיא מאוד לא טבעית. די הדחקתי. אני חושבת שגם בחתונה רואים שהייתי מאוד מאופקת, הייתי כל כך בשוק בכלל מכל מה שקורה, שהייתי כזה קצת על אוטומט. היה לא פשוט".

החיצוניות זה קצת משהו שפחות התאים לך?

"זה לא עניין של מראה. זה עניין של כימיה ושל אנרגיה. משהו בווייבים. אין לי דרך להסביר. זה לא תווים פיזיים, זה לא העניין. בסוף משהו באנרגיות שלנו או בכימיה בינינו פשוט לא קרה".

משהו בקו העלילה שלכם העלה את השאלה על פערים במראה החיצוני, נושא שלא תמיד נעים להתעסק בו. את מכירה את השיח הזה?

"מכירה, וזה נורא חרה לי. לא אהבתי את זה בכלל. מראה הוא בכלל לא העניין פה, ואנשים ישר קפצו למסקנות. אמא שלי חינכה אותי באמת מגיל צעיר שמראה זה סובייקטיבי לגמרי. אין לזה שום משמעות ביחס שלי כלפי אנשים. אני רואה בני אדם, אני לא מסתכלת על איך הם נראים, זה כל כך שולי בעיניי. כשאמרתי שאין משיכה, זה לא שלא נמשכתי לאיך שנועם נראה, זה משהו פיזיולוגי. לא יודעת איך לקרוא לזה. לא קרה".

"הייתי באפס שליטה": התמוטטות בתאילנד

לצפות בכם בירח הדבש בתיאלנד היה קשוח.

"כן, זה היה קשוח לצפייה, וגם היה לי קשוח במציאות. הייתי מוצפת רגשית, כבר לא היה לי מקום להכיל, הייתי במצוקה נפשית מאוד גדולה, וזה יצא ממני. לא הצלחתי לשלוט על הרגשות שלי ועל התגובות שלי, הייתי באפס שליטה. לא מבינים כמה הדבר הזה אינטנסיבי. מאותו רגע היינו רק אני ונועם - זורקים אותנו באיזה סוויטה, אני עם גבר זר שאני לא מכירה, לא פרקתי בכלל את מה שאני מרגישה, ויום אחרי אנחנו כבר בתאילנד יחד. שוב, לא היה זמן לעכל".

את צופה בזה מהבית ומה את חושבת?

"אין ספק שאני מתבאסת על עצמי. בסוף, יצאו ממני דברים שלא היה לי נעים לי לראות. אני לא חושבת שיש מישהו שנעים לו לראות את עצמו בכזה קושי. הלוואי והייתי יכולה לשמור על יותר פאסון, או להיות יותר מתחשבת, אבל אני גם יודעת שהיה לי כל כך קשה שם, שאני מבינה את עצמי. אני יכולה להתבאס על זה, אבל אף אחד לא היה בנעליים שלי. מאוד קל לשפוט מהצד. היה לי מאוד קשה, אבל אני באמת מצטערת על הרגעים הפחות נעימים. כאב לי לראות את נועם בסיטואציה הזו".

"התנצלתי בפני נועם – ציפיתי שגם הוא יבדוק מה קורה איתי"

התנצלת בפניו?

"כן, דיברנו בטלפון. אני חושבת שאחרי הפרק הראשון, היה לי חשוב לדבר איתו, כשהיה את השיח הזה על המראה. רציתי כאילו לבדוק שהוא בסדר, ושהוא לא לוקח את זה קשה. הוא היה כמו שהוא, מאוד סבבה והכול טוב, הכול עובר לידו, ושמחתי לשמוע שזה ככה. גם התנצלתי בפניו קצת יותר מאוחר. אחרי שידור הפרקים האלו של הירח דבש, חטפתי הרבה והיתה לי איזושהי ציפייה שאולי נועם יבדוק גם מה קורה איתי".

והוא בדק?

"לא. באיזשהו מקום, גם הבנתי אותו. אבל כן, היתה לי איזושהי ציפייה כזו. בסופו של דבר, רואים את כל הקטעים הקשים שהיו בירח הדבש, אבל היינו שבוע אחד בתאילנד. כן גם היו לנו רגעים כיפיים שנהנינו וצחקנו ביחד. אז היתה לי איזו תקווה שהוא ייזכר ברגעים הטובים".

את צופה ברגעים הקשים, שזה כשלעצמו קשה מאוד, וגם עם ישראל צופה בזה. חטפת ממש על ההתחלה.

"העניין של הטוקבקים תפס אותי לא מוכנה. לא ידעתי גם שיש סביב התוכנית הזאת כזה שיח. אז כן, הייתי קצת בהלם מהכמות של התגובות. זה היה נורא. מהר מאוד הבנתי, שבשביל לשמור על הנפש שלי אני חייבת להתנתק מהתגובות, ולא נכנסתי לאינטרנט שבועיים, רק מהפחד שיקפוץ לי איזה משהו בנושא. חשבתי שזה ימוטט אותי. אבל עדיין ידעתי מה השיח, סיפרו לי מהסביבה, אפילו שלא רציתי לדעת. היתה תחושה מאוד קשה של שנאה כלפיי. יכולתי להבין את הביקורות השליליות, אבל מפה ועד לדברים הנוראיים שנאמרו עליי, זה איבד פרופורציה לגמרי".

את קוראת את התגובות ומה את עושה? מתחילה לבכות?

"ברור. שבוע שלם בכיתי ממש. אלו תחושות שאני לא מכירה. אני לא בן אדם שנוא. מעולם לא הרגשתי שנואה בשום מקום, אני מתחברת דווקא די מהר לאנשים, אף פעם לא היתה לי סיטואציה כזאת. זו הרגשה שלא חוויתי אף פעם, וזה היה לי מאוד קשה להכיל. גם לא הבנתי למה כל השנאה הזו. נכון, אז הייתי קשה ולא נעימה, אבל שנייה, חברים, גם לי היה קשה. אחר כך הבנתי שבסוף, לאנשים תמיד יש מה להגיד. אני רואה את זה גם כלפי החברים שלי לתוכנית. כשמעירים על כל הבנות, אני מבינה שלאנשים תמיד יהיה מה להגיד ושתמיד יגידו רפש. מה שקורה ברשת זה מה שקורה ברשת. זו לא המציאות שלי, אני חיה את החיים שלי".

מצד שני, צריך להגיד שככל שהעונה התקדמה זה קצת התאזן. ראינו דמות יותר מורכבת, את הצדדים היותר חמודים, את הרגעים שלכם יחד. זה לא קו שהמשיך עד הסוף, כלומר לא היית ביץ' מהגיהנום.

"זה היה הסיפור. בירח דבש יצאו ממני הצדדים הלא יפים. זו באמת גם היתה הנקודה הכי קשה שלי, אבל כשהגענו חזרה לארץ, היה לי רגע לנשום, לעכל את מה שעברנו, ושניה לדבר עם חברות שלי, להתעטף בחום ואהבה, ואז חזרתי לעצמי. בסוף, איזבל בירח דבש, זו היתה איזבל במצב קיצון. עם הזמן אז נהיה הרבה יותר נעים כי באמת היה יותר נעים".

מה אמרת לנועם בהתנצלות?

"שאני מצטערת אם הוא נפגע ממני, התנצלות מהלב. הוא ענה שהוא מבין שהייתי בקושי, גם צריך שתהיה איזושהי חמלה. נראה לי שהוא יודע שבסוף אני לא בן אדם רע, ושזה לא נעשה מרוע, ושהיה לי קשה. הוא קיבל את ההתנצלות".

את עוברת את התהליך מול המצלמות, שזה קשה כשלעצמו. אחר כך את צופה בתהליך שוב, הפעם ביחד עם כל עם ישראל. איך זה משפיע עלייך לעבור את התהליך הזה מחדש?

"אני חושבת, שאם למדתי משהו מלראות את עצמי על המסך, זה קודם כל שאני באמת שקופה, ושאולי אני צריכה רגע להיות יותר מאופקת כשאני במצבים מאתגרים. אבל אני גם חושבת שנכנסתי ל'חתונמי' כשאני כבר יודעת מי אני. שום דבר ממה שראיתי על המסך בעצמי לא הפתיע אותי. אני חושבת שאם למדתי משהו, זה באמת שדברים יכולים לקרות עם הזמן.  ספציפית עם נועם זה לא התפתח למשהו רומנטי, אבל דברים יכולים לקרות, וכן, הלב יכול להתרכך ויכולה להיות איזו שינוי בדינמיקה, אז אולי לתת יותר צ'אנס".

אחת הביקורות שחזרו על עצמן כלפייך היא שהיה לך ברור שזה לא יקרה ושנשארת מסיבות אחרות.

"קודם כל, אפשר להגיד את זה על כל אחד, לא רק עליי. אבל אני חושבת שזו סיטואציה כזאת שלא משנה מה תעשה, אתה תצא לא בסדר. אם הייתי חותכת באותו רגע, אז יגידו 'היא לא נותנת צ'אנס'. נשארתי, אז יגידו 'למה היא נשארת'. מתי הייתי אמורה לעזוב, בנקודה הכי קשה? אין בזה שום היגיון. היה לי ברור בירח דבש שזה מקרה קיצון, ושזה ישתפר. לא יכולתי לעזוב שם. דווקא כשהכי רציתי רגע לתת לזה הזדמנות, שיהיה טוב בינינו. בסוף שנינו עברנו תהליך, הגענו עם כוונות טובות, ובאמת היו ציפיות גדולות ותקוות גדולות. אני חושבת שלוותר מהר מאוד זה לא פייר, לא כלפיי ולא כלפי נועם".

הייתם בקשר בתקופה בה הפרקים שודרו?

"בקטנה, מדי פעם הודעות של 'איך את' או 'איך אתה' וגם לא אחרי כל פרק".

רומן עם שקד? לא, אבל התחלות יש

איפה הדברים ביניכם עומדים היום?

"אנחנו בסבבה לגמרי. יש בינינו רק אהבה, ואנחנו ממש בטוב, אבל אנחנו לא החברים הכי טובים. אבל היה שווה להמשיך את התהליך רק כדי להגיע לנקודה הזו".

הוא סיפר לך שיש לו בת זוג?

"כן. שאלתי אותו איך הוא, והוא סיפר לי שהוא בזוגיות. שמחתי מאוד. ברור".

ומה איתך?

"אני עוד לא. יצאתי לדייטים, אבל הכל היה ברגוע. לא באמת יכולתי. גם לספר איפה אני ומה קורה איתי ובאיזה מקום אני. אבל עכשיו הפרק של 'חתונמי' נגמר, וניתן גז".

מתחילים איתך גברים?

"כן".

ואת עונה להם?

"עכשיו אני אתחיל".

יש שמועה שאת ומשתתף אחר מהעונה של "חתונמי", שקד, ביחד. את מכירה את השמועה?

"כן, זה הגיע לאוזניי. זה לא נכון. רוני, ששודכה לשקד, היא חברה שלי. אז ממש לא - ככה או ככה".

"לא התחרטתי – אבל כן אמרתי 'מה עשיתי לעצמי'"

היו רגעים שהתחרטת שבאת ל"חתונמי" ואמרת 'למה עשיתי את זה לעצמי'?

"בטח. בשבועיים שחטפתי את כל השנאה הזאת, ברור. לא לזה נרשמתי, באתי למצוא אהבה. באמת באתי עם כוונות טהורות ושמתי את כל הלב שלי על השולחן. לא רציתי כאילו את כל תשומת הלב הזאת. אז ברור שאמרתי 'מה עשיתי לעצמי', אבל אני מסתכלת על כל הדבר הזה כמכלול. כשאני מסתכלת על זה מהתחלה ועד הסוף, אני לא מתחרטת. אני ונועם באמת התחלנו בנקודה מאוד צורמת, ואפילו הפרידה שלנו היתה לי עצובה. היה לי ממש קשה להיפרד מנועם. בסוף נקשרו חיינו יחד באותו בית חודש. עובדה שככה נקשרתי לנועם, ושהיה לי כל כך עצוב להיפרד ממנו. זה אומר הרבה".

איך היה לפגוש אותו בפרק אחר כך?

"אף פעם לא מוזר לי לפגוש את נועם, זה תמיד כאילו באווירה מאוד טובה, זה מאוד חברי. אני חושבת שרואים את זה, שאני והוא באמת בטוב".

תלכי לחתונה שלו?

"ברור. מה השאלה? אם יזמינו, אני אלך".