עתירה לעליון: "עובדים סינים מועסקים בתנאי עבדות"

העובדים הסינים נגד מדינת ישראל: עתירה הוגשה לאחרונה לבית המשפט העליון ע"י "קו לעובד" והמוקד לפליטים ומהגרים כנגד כל מוסדות המדינה הכוללים את ממשלת ישראל, היועמ"ש, שרת הפנים, שר הבינוי והשיכון, שרת הכלכלה, רשות ההגירה והאוכלוסין חברות המעסיקות עובדים זרים.

מדובר בעתירה למתן צו על תנאי, המלווה עדויות רבות של עובדים זרים המועסקים בישראל בענף הבניין, ומפרטת בתנאי העסקה קשים וחמורים של אותם עובדים. 

הדרישה בעתירה הינה לבטל את החלטת הממשלה בדבר העסקת עובדים לא ישראליים בעבודות בנייה למגורים ותשתיות המאפשרת את המצב שחברות בניה זרות הפועלות בישראל בענף הבניין מגייסות ומעסיקות בעצמן מהגרי עבודה ברישיון ("עובדים זרים"), זאת במקום גיוס והעסקה באמצעות תאגידי כוח אדם ישראליים, ככל קבלן ישראלי.

ערובה בגובה משכורת תלת שנתית 

העתירה הארוכה עוסקת כאמור בתנאים המזכירים תנאי עבדות וכוללת לעדויות מזעזעות של העסקת עובדים מסין שהגיעו לישראל בטווח של ארבע השנים האחרונות. 

בעתירה נכתב: "למרות הנגישות המוגבלת, חרף מגבלות השפה, ואף בתקופה של מגיפה עולמית, בשנתיים החולפות פנו אל העותרות עשרות עובדים מסין ארבע חברות שונות. העובדים תיארו העסקה הקרובה להחזקה בתנאי עבדות; כולם שילמו לחברות טרם ההגעה לישראל 'ערובה' בהעברה בנקאית שנעה, בהתאם לחברה, בין 70 אלף יואן ל-140 אלף יואן (35 עד 70 אלף שקלים). באמצעות אותה ערובה בסכום עתק – סכום השווה לשכר עבודה של כשלוש שנים בסין – העובדים מאולצים להתחייב לכך שלא יעברו לכל חברה אחרת. אם יעברו – הסכום הזה לא יוחזר להם. גם אם לא יעברו, אך יעזו לגרום "נזק" כלשהו לחברה, הסכום לא יוחזר. חלק מהעובדים מפרשים "נזק" גם כהגשת תלונה או דיווח-אמת לרשויות האכיפה בישראל.

בנוסף לסכום-עתק זה, חלק מהעובדים דיווחו ומסרו ראיות גם לגביית "דמי רישום", שהם למעשה דמי תיווך בלתי חוקיים, בסכומים שנעים בין 10,000 יואן ל-25,000 יואן. כך למשל סיפר ד', שגויס בינואר 2020 ומסר תצהירו המצוטט באוקטובר 2021: "גיוסים בסין לעבודה בישראל היה כרוך בחתימה על חוזה...לא בטוח שאני מסוגל להבין הכול, למדתי בבית ספר רק עד סוף חטיבה. זה מנוסח בשפה שאני לא ממש מכיר. בכל מקרה גם אם הייתי קורא חופשי ומבין הכל - נתנו לנו לחתום על חוזה זה רק באותו יום בו טסנו לישראל. במסגרת הגיוס לישראל נדרשתי לשלם סכומים כפי שדרשה החברה, ולמיטב הבנתי גבייתם מעוגנת בחוזה שעליו חתמתי. הסכום שנדרשתי 76,000 יואן – כ-38 אלף שקלים". 

"על ההכרח לשלם את הסכום הזה נאמר לי בסמוך מאוד לפני הטיסה, ברמה של שבוע קודם לכן... בשלב זה נאמר לי שאם לא אשלם – לא אטוס לישראל. על מנת לטוס ולממש את התוכניות, השתמשתי בחסכונות של כל משפחתי." 

סכומי עתק ופקדונות שלא הוחזרו 

צ', שגויס בשנת 2018 לעבודה בישראל, מסר תצהירו בספטמבר 2020: "במסגרת הגיוס לחברה הוסבר לי שעליי לשלם ולהעביר כספים בסכומי עתק לחברה, שבעצם חולקו לפי הסברים שניתנו לי לשלושה רכיבים: א - דמי "רישום" עבור אשרה – 30 אלף יואן; ב-"פיקדון" – 100 אלף יואן. סה"כ שילמתי סכום של 130 אלף יואן, כ-65 אלף שקלים, עוד בטרם הגעתי לישראל".

"הסכומים [בין העובדים] לא היו אחידים. זה התברר לנו אח"כ. ה'פיקדון' היה סכום זהה לכולנו אבל הדמי רישום וכולי, אם מכירים מישהו עושים לך 'הנחה'.... את רוב הכספים שנדרשתי לגייס, הלוויתי מחברים וקרובי משפחה. חלק מהכספים גויסו מחסכונות שהיו לי".

"מהות הסכום שהוגדר בידי החברה כ'פיקדון' לא הוסברה לי, בטח לא בכתב. אני הבנתי שאם אני לא אעזוב את החברה במשך שנתיים מההפקדה של הפיקדון, אני אקבל את הכסף הזה. כעת אני חשבתי שאני אמור לקבל את הכסף כי חלפו שנתיים מאז הפקדתי אותו לחשבון החברה. וכעת בגלל שהם לא מחזירים לי את הכסף אני דואג. בעיקר ששמעתי על עוד אנשים שביקשו את הכסף ולא קיבלו. לא ברור לי מה קורה".

צ"פ, עובד בחברה שלישית, שהגיע לישראל בנובמבר 2019 ומסר תצהיר במאי 2020, סיפר:
"את הכסף עבור הרישום והפיקדון [במסגרת הליכי הגיוס בסין] ...לוויתי מחברים ובני משפחה, שכן לא היו לי סכומים כאלה במזומן. אני משלם ריבית על ההלוואה. עד כה בתקופת עבודתי הקצרה בישראל לא הצלחתי להחזיר אפילו שקל מההלוואה שנטלתי. עודני חייב את הסכום [הקרן] כולו". 

המדינה יודעת ושותקת? 

בעתירה צוין כי לרשויות האכיפה, בהן הרשות לאוכלוסין והגירה, הועברת ע"י העותרים מידע ומסמכים מבעוד מועד, אולם שם הנושא החמור שעולה כביכול מהעתירה לא טופל. בין המסמכים הועברו:  אישורי העברות בנקאיות של תשלומי ה"פיקדון", קבלות על תשלומים לחברות כוח אדם בסין במסגרת הגיוס, חוזה בסינית ובו מצוינת אותה ערובה וסכומה, הודעת גיוס לעבודה בחברות אלה בישראל ובה נאמר מפורשות כי העובדים שיתקבל ויידרשו לערובה זו ועוד

מערכת "נדל"ן היום" פנתה לרשות האוכלוסין וההגירה בבקשה לתגובה, אולם זו טרם התקבלה.