השבר הסורי-אפריקאי מתאחה

הרעש שנשמע בינואר 1837 בצפון הארץ פגע בכל יישובי הגליל, ובמיוחד בערים צפת, בית שאן וטבריה. עד היום, 186 שנה אחרי, ניתן לעקוב אחר הנזק שגרמה אותה רעידת האדמה לחומות העיר.

קרוב לוודאי שכבר שכחנו אבל רק לפני כחודשיים נרשם אירוע חריג במזרח התיכון, בטורקיה וסוריה, כשרעידת אדמה קטלנית גרמה למותם של למעלה מ-50,000 הרוגים, מאות אלפי פצועים ומיליוני בני אדם שאיבדו את ביתם.

מלבד הסיכון הבטיחותי, מדינת ישראל נמצאת בפני איום ביטחוני בלתי פוסק כאשר בחודשיים האחרונים התמודדה ישראל מול איומי טילים בדרום ובצפון, חלקם הגיעו עד תל אביב, כשבפועל מרבית אוכלוסיית ישראל עדיין אינה ממוגנת.

התוכנית להתחדשות עירונית מציעה סל כולל של פתרונות למקרים של פגעי טבע ורעידות אדמה, איומים ביטחוניים ולמשבר הדיור, במרכז ובפריפריה. אף שמדו"ח מבקר המדינה עולה כי בקושי 7% מהמבנים באזורים המועדים חוזקו, משהו בכל זאת קורה מתחת לפני השטח מבלי שנרגיש: יותר ויותר תוכניות התחדשות עירונית יוצאות לפועל בפריפריה, במקומות שעד לא מכבר היו חסרי כדאיות כלכלית, כשיזמים עם חוש ריח בריא מבינים כי כאן טמון העתיד.

רק לפני שנה סיכם רו"ח דן אטיאס, שותף וראש אשכול נדל"ן ב-BDO, את סקירתו כי ״אין כדאיות כלכלית להתחדשות עירונית בפריפריה ובאזורים הרגישים לרעידות אדמה״. נכון להיום הכל משתנה ונרשמת עלייה בהתחלות הבנייה בהתחדשות עירונית במרחבים (פריפריה) - במחוז צפון חל גידול של 49% ובמחוז דרום גידול של 27%.

עם זאת, מסתבר כי לצד הפרויקטים להתחדשות שיוצאים לפועל במרחבים, מספר יחידות הדיור שעתידות להיהרס הוא מועט. במחוז צפון, לדוגמא, החלו להיבנות השנה 1,300 יחידות דיור בהתחדשות עירונית, אבל סך הדירות הישנות שנהרסו עומד על 117 בלבד, כך שמספר הדירות שיחוזקו בפועל הוא מזערי. ניר שמול , מנכ"ל החברה לפיתוח התחדשות עירונית אומר כי, "העלייה מבורכת אבל מספר התחלות הבנייה עדיין מזערי ביחס למספר הדירות אותן יש לחזק״.

רק החודש פורסם דו"ח מבקר המדינה בעניין היערכות ערי קו השבר הסורי אפריקאי, כצפת, טבריה, קריית שמונה, חצור הגלילית ובית שאן למקרה של רעידת אדמה. הדו"ח קבע כי 93% מהמבנים שיש לחזק בערים אלה לא חוזקו.

בדיון שהתקיים לפני כחודש בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת אמר יו״ר הוועדה ח"כ יעקב אשר, כי אין בתיקונים להתחדשות עירונית בחוק ההסדרים המוצע פתרונות ליישובים הממוקמים על קו השבר הסורי אפריקאי, וקרא להידרש לכך.

"לא הממשלה הקודמת ולא הנוכחית הגיעו עם בשורה".
אז האם כלכלי לבצע התחדשות עירונית בפריפריה המרוחקת לאורך השבר הסורי אפריקאי?
התשובה נמצאת אצל הרשויות המחזיקות ב-93% מערך הקרקע.
ינקי קוינט, ראש רשות מקרקעי ישראל, אומר: "מה שהמדינה צריכה לעשות בפריפריה זה להימנע מפתרונות טקטיים של פינוי-בינוי של 3-4 בניינים, בלוק פה ובלוק שם, אלא לפעול במתכונת שעשינו ב'רמת אליהו' בראשון לציון - בינוי-פינוי-בינוי. כלומר, לבנות שכונות חדשות ולתת לדיירים דירות בשכונות האלה, להרוס את מרכזי הערים ולבנות הכול חדש״.

במילים אחרות: גם אם זה לא כלכלי, המדינה יכולה לממן זאת דרך הקרקע וזה ייתן פתרון לבעיות חברתיות, בטיחותיות וביטחוניות. זה ידרוש תיקוני חקיקה ושימוש בתמורות מהקרקע, אך זו הדרך הנכונה. "אנחנו מציעים לשווק את מגרשי ההשלמה ואז להשתמש בתקורות לטובת שיפור הכדאיות הכלכלית של הפרויקטים, כדי לסייע לכמה שיותר פרויקטים", מוסיף קוינט.

גם בחלופת השרה לשעבר איילת שקד שנכנסה לאחרונה לתוקף - החוק כולל סעיף ייחודי, שמטרתו קידום פרויקטים להתחדשות עירונית בדגש על אזורי הפריפריה בהם שווי הקרקע נמוך, כאשר החידוש הוא בכך ששר הפנים יוכל לקבוע בצו אזורים בהם יהיה ניתן לקבוע את תוספת הזכויות עד לסך של 550% לטובת פרויקט הריסה ובנייה מחדש.

גם כאן, מידת הרצון של הרשויות המקומיות לקדם ולדחוף היא זו שתהווה מחולל שינוי ביכולת לעודד יזמים לקדם פרויקטים בתחומה, כיוון שלחלק מהערים בפריפריה יש יכולת ספיגה מוגבלת.

קריית ביאליק לדוגמא, היא עיר שלפני 4 שנים רשמה התחלת בנייה מאסיבית, בין היתר בשל פרוייקטי "מחיר למשתכן". כיום, לעומת זאת, קשה יותר למכור דירות בקריית ביאליק - היצע הדירות גדול מדי והעיר עדיין נמצאת בתהליך פיתוח תשתיות וקליטת דיירים חדשים. זה נכון שמרכז הכובד נוטה היום לעבר הפריפריה, אך עדיין לערים במרחבים יש יכולת ספיגה מוגבלת.

ההנחה היא כי עד שלהי 2024 נראה יותר ויותר כדאיות לפעילות התחדשות בערי הפריפריה במקומות שעד היום רגל יזם לא דרכה בהם.

יצאנו לבדוק מקרוב מקרי פיילוט מרוחקים באזור הססמי של המדינה.

צפון קריית שמונה
4 מבני מגורים, 180 דירות,

מסחר, תעסוקה ומבני ציבור
העיר קריית שמונה פרצה דרך חדשה בתחום ההתחדשות העירונית בפריפריה, עם הפקדה של תוכנית מפורטת להתחדשות במתחם יעקב מלול. התוכנית הינה יוזמה של הרשות להתחדשות עירונית, ומוגשת בשיתוף עם עירית קריית שמונה ומהווה פיילוט לקידום התחדשות עירונית בפריפריה.
התוכנית מסתמכת על מימון ממשלתי, שיגשר על הפער בין העלויות הצפויות לרווח היזמי הנדרש לצורך הוצאת התוכנית לפועל, כאשר התכנון נעשה עפ"י מכפיל נמוך מהמקובל (1:2.5) בקיבולת יח"ד. הוועדה המחוזית צפון סברה כי התכנון המוצע מייצר מתחם מגורים ייחודי ואיכותי המאפשר חיים עירוניים קהילתיים, בסביבה המשלבת שטחים ירוקים, וקרבה למוסדות ציבור.

המתחם ממוקם בצפון העיר קריית שמונה, בין הרחובות יעקב מלול, אדם יקותיאל והלבנון, וסמוך למעונות הסטודנטים של מכללת תל חי, בקרבת צומת מצודות. התוכנית משתרעת על שטח של כ-41 דונם בו קיימים 5 מבני מגורים הכוללים סה"כ 60 יח"ד, שטח למבני ציבור (כ-27 דונם) הכולל את בי"ס "עוזיאל" וגן ילדים "בית דינה", וכן שטח מסחרי ותחנה לבריאות המשפחה.

בנוסף קיימים מקלטים לשימוש המגורים וביה"ס.
התוכנית מציעה תכנון להתחדשות המגורים ושטחי הציבור ע"י בשלביות המאפשרת "בינוי-פינוי-בינוי", כאשר יוקצה שטח של 14 דונם לבניית 4 מבני מגורים, הכוללים 180 יח"ד, בצפיפות נטו של 12.6 יח"ד לדונם. בקומת הקרקע של מבני המגורים מוצעים כ-1,000 מ"ר (עיקרי), עבור שטחים ציבוריים 300 מ"ר מסחר, ו-400 מ"ר תעסוקה. גובה הבינוי המוצע למגורים הוא 7-8 קומות ועד 31 מ'.

בשטח הציבורי המיועד לביה"ס מוצע בינוי של כ-4,500 מ"ר עבור המבנים הקיימים (שאינם מיועדים להריסה) ובניית מבנה חדש. בלב המתחם מוצע שטח ציבורי פתוח בגודל כ-4 דונם, ובצמוד אליו מגרש ביעוד שטחים פתוחים, מבנים ומוסדות ציבור לשימוש הקהילה.

בפרויקט מוצעת חניה עילית לפי תקן של חניה אחת לדירה בשטח של עד 75 מ"ר, 1.3 חניה לדירה של עד 120 מ"ר ו-1.5 חניה לדירה שמעל 120 מ"ר.
לדברי יובל אזולאי, מנכ״ל סינרגיה ארגון וליווי דיירים בהתחדשות עירונית בקריית שמונה: "כבר לפני שבע שנים השגתי רוב של 80% בהסכם עקרוני עבור יזם ממרכז הארץ במתחם גדול ברחוב הרצל בעיר. התשובה הייתה אז מהעירייה חד משמעית מהעירייה: ׳לא יקרה, ולא ניתן פה לבנות לגובה׳.

בפגישה אקראית עם ראש העיר אביחי שטרן לפני כשנה שוחחנו על פינוי בניינים ברחובות שפרינצק וסמטת המלכים ועל החשש הכבד לקריסת מבנים בעיר. באותו חודש באחת הפגישות עם היזם "מרום התחדשות עירונית" הוא ביקש ש'אביא לו איזה פרויקט', כי הם "רוצים להעשיר את העניים", לדבריו. התחברתי מחדש לקבוצות הוואטסאפ עם דיירי הרצל בעיר ובינואר 2022 בישרתי להם את הבשורה.

ביולי 2022, לאחר שבחרו נציגות ועו"ד מייצג, חתמו בכנס הראשון 40% מבעלי הדירות על הסכם פינוי בינוי. לפני כחודש עברנו את הרוב הדרוש והגענו ל80% חתימות מלאות״.

נוף הגליל
פינוי 120 דירות ובניית 778 יח"ד

העיר נוף הגליל פרצה דרך חדשה בתחום ההתחדשות העירונית בפריפריה, עם החלטתה של הוועדה המחוזית צפון מדצמבר 2021 להפקיד בתנאים את התוכנית במתחם הרחובות תירוש וחרוב. קידום התכנון בפרק זמן מהיר ביותר התאפשר הודות לתמיכה משמעותית של ראש עיריית נוף הגליל, רונן פלוט וסגן ראש העיר אלכס גדלקין, וכן צוות הוועדה המחוזית ולשכת התכנון.
״נוף הגליל עושה היסטוריה בהיותה חלוצה ופורצת דרך להתחדשות עירונית בסדר גודל שהיה עד כה נחלתם של ערים גדולות במרכז", עומר ראש העיר רונן פלוט. "אין לי ספק כי השכונה החדשה תהפוך את פניו של הרחוב המרכזי מקצה לקצה, ועם הקמת הרכבת הקלה שעוברת בסמוך לבנייני המגורים המתוכננים, השכונה תהפוך להיות פנינת העיר".

במסגרת הפרויקט תקים חברת ׳בראל הנדסה׳ ו׳תירוש׳, 778 יחידות דירות במקום 120 יחידות דיור קיימות שיפונו. לצד תוספת המגורים המשמעותית, יבנו גם מבנה משרדים בשטח של כ-3600 מ"ר, שטחי מסחר בהיקפים של כ-5,000 מ"ר, מבני ציבור, ושטחים ירוקים משמעותיים.

התוכנית אשר תוכננה על-ידי האדריכלים עודד רוזנקיאר, שחר לולב, ניר טאוב ואיריס מרקין ממשרד אס. או אדריכלים - קושרת בין פארק יגאל אלון המרכזי, ומתחם המגורים החדש, באמצעות שטח ציבורי ירוק משמעותי, המשתרע לכל אורך הפרויקט.

הבינוי המתוכנן כולל מגוון יחידות דיור, שמתוכן כ-25% יחידות דיור קטנות ומבנים בגבהים שונים. בקרבת פארק יגאל אלון יוקמו שני מגדלי מגורים בני 17-25 קומות, ובקרבת רחוב תירוש, יבנו מבנים מדורגים בגבהים של 14-15 קומות. הבינוי המתוכנן ייצור דופן מסחרי רציף על רחוב תירוש, ונפחי בנייה מדורגים, שישוו לרחוב מראה עירוני נעים ומוטה הולכי הרגל. לאורך רחוב תירוש, תוכננו כיכרות מוצלות, ומתחמי מסחר שכונתיים, שיאפשרו עירוב שימושים ושירותים שכונתיים בקרבת המגורים.

התכנון האדריכלי משתמש עוד בטופוגרפיה על מנת להצניע את מתחמי החניות שיבנו במקום. כך תיווצר תשתית קרקע נוחה לשתילת עצים רבים, השהיית מי נגר, והקמת ריאה ירוקה משמעותית לרווחת כלל הציבור.

הקמת הפרויקט יוצרת היתכנות כלכלית לשיפור וקידום משמעותי של תשתיות עירוניות ומבני ציבור שיבנו על-ידי היזמים. במסגרת זו יוקמו מעונות יום וגני ילדים, בית כנסת, מבנה רב תכליתי, מבנה ספורט, מגרשי ספורט מתקני משחק ושטחים ירוקים. כמו-כן יפותחו כבישים, מדרכות ותשתיות עירוניות בהיקף הפרויקט לרווחת כלל דיירי השכונה.

דקלה עדי פרץ, מתכננת מחוז צפון במינהל התכנון: "ערי מחוז הצפון זקוקות להתחדשות עירונית בהיותן נתונות תחת איומים בוערים בהיבטים הסוציו-אקונומיים והסיסמיים (רעידות אדמה). הן אלו הסובלות ממירב החסמים להתחדשות עירונית והן אלו אשר צו השעה מורה לנו לטפל בהן בדחיפות יתרה. התחדשות עירונית הינה כלי לשיקום פיסי, עירוני וחברתי-כלכלי כאחד, ועל כן אנו בלשכת התכנון צפון עושים מאמצים רבים לקידום תוכניות להתחדשות עירונית במחוז.

התחדשות עירונית בפריפריה זה ללא ספק אחד האתגרים התכנונים המשמעותיים שעומדים בפני המדינה, כאשר הפערים הולכים וגדלים בין מרכז הארץ לפריפריה. זהו אינטרס לאומי שאינו ניתן לדחיה".

טבריה
במקום 84 יח"ד - 672 יח"ד

ההתחדשות העירונית מגיעה לעיר טבריה. חברת 'אאורה' תקים ברחוב בר כוכבא בעיר – שכונה עם 7 מגדלים יוקרתיים בני 15 קומות שיכילו 672 יחידות דיור בנות 3-5 חדרים. מדובר בהשקעה של מאות מיליונים בשכונה כולה ובה יבנה גם מתחם מסחרי תומך מגורים, מבנה חינוך גדול ומבנה לטובת הציבור. השכונה תוקף בפיתוח סביבתי שיכלול גינות ושטחים ירוקים נרחבים.

מדובר בתוכנית ההתחדשות עירונית הראשונה אי־פעם שמאושרת בעיר טבריה, לאחר שעיריית טבריה אישרה לפני מספר חודשים את התוכנית העירונית להתחדשות עירונית, במטרה, בין היתר, להפוך את מרכז העיר טבריה למרכז עסקים ראשי, אינטנסיבי, פעיל ונגיש עם איכות חיים בטיחותית וטובה לתושבים.

יעקב אטרקצ'י, בעלים ומנכ"ל אאורה: "ההבדלים בין המרכז לפריפריה גדולים ובמובנים רבים רק הולכים ומעמיקים. בשנים האחרונות אאורה ביססה את מעמדה כחברת ההתחדשות העירונית המובילה בעיקר באזורי הביקוש במרכז הארץ וכעת מרחיבה את פעילותה גם בפריפריה. טבריה היא עיר שיושבת על השבר הסורי אפריקאי, נבנתה לפני עשרות שנים ואנחנו נרגשים להיות הראשונים שיובילו את ההתחדשות העירונית בעיר. נביא איכויות תכנוניות וביצועיות מתקדמות, ונראה שאפשר גם לאשר תכנון ולבצע במהירות.

האסטרטגיה שלנו היא להוביל ולחדש את ישראל גם בפריפריה בנוסף לאזורי הביקוש במרכז הארץ. השכונה החדשה תשנה לחלוטין את פניה של העיר ותשפר את איכות הדיירים והתושבים כולם".יו"ר הוועדה הממונה וראש עיריית טבריה בפועל בועז יוסף: "התחדשות עירונית היא דבר שמתבקש, במיוחד בעיר כמו טבריה הממוקמת על קו השבר הסורי אפריקאי ובה עשרות רבות של מבנים שנבנו לפי תקן רעידות האדמה. מצב שכזה הוא סכנה ממשית לחיי אדם, בעת רעידת אדמה. אנו מעודדים תהליך של התחדשות עירונית גם מהפן של רעידות האדמה וגם כדי לחדש את פניה של העיר בבניינים מודרניים. אנחנו שמחים שהדיירים התאחדו והלכו יחד לתהליך חשוב של התחדשות עירונית - הם ייהנו מכך וכמובן שגם העיר טבריה. עיריית טבריה תסייע לתושביה ולכל חברה שתיכנס לעיר כדי לבצע בה תהליך של התחדשות עירונית ותזרז כל הליך הנוגע אליה, על מנת להבטיח טיפול מהיר, יעיל ומקצועי. אנו מקווים שפרויקטים נוספים של התחדשות עירונית יתבצעו ביתר השכונות הישנות בעיר".

חצור הגלילית
התחדשות בכל הישוב

במהלך החודשים האחרונים נעשית חשיבה מעמיקה גם במועצה המקומית חצור הגלילית בנוגע לשכונות והבניינים הוותיקים. היישוב כולל בניינים ותיקים שנבנו בשנות ה-50-60, ויש צורך לחזקם לבניית אסון באירוע של רעידת אדמה משמעותית.

ההתחדשות העירונית בחצור הגלילית ממשיכה להעמיק בשכונות הוותיקות ברחבי הישוב, במקביל לתנופת הבנייה בשכונות החדשות.

לחצור הגלילית ביקוש עצום וכיום גם יזמים מבינים כי במקום פוטנציאל עצום וביקוש גבוה. במהלך השנה האחרונה עברה שכונת שלמה בן יוסף מתיחת פנים של ממש כשבמוקד חיזוק מפני רעידות אדמה, עם חידוש בניינים ותיקים וטיפוח סביבתי.
כעת ביוזמת ראש המועצה יימשך פרויקט התחדשות עירונית, כך שהשכונות הוותיקות בחצור הגלילית ייהנו, בין השאר, מחידוש תשתיות, כבישים, שבילים, חנויות, ניקוז, מעליות, הגדלת בתים וחיזוקם לרעידת אדמה. מדובר בפרויקט רחב היקף שיגיע לכלל המבנים הוותיקים בישוב שנבנו בשנות ה-50, כפי שנעשה לאחרונה בשכונת שלמה בן יוסף. כשהמטרה היא לחדש את כל המבנים הוותיקים במהלך העשור הקרוב.

במקביל מוקם היום במועצה פרויקט 'דירה להשכיר' לבניית 144 יחידות דיור חדשות כשמחצית מהם בשכירות ארוכת טווח.

ראש המועצה שמעון סויסה: "חצור הגלילית ושכנותיה נמצאות על השבר הסורי אפריקאי ואזור זה הינו בעל סכנה גבוהה מאוד מפני רעידות אדמה משמעותיות. מדינת ישראל חייבת להקצות תקציבים במיידי לחיזוק הבניינים הוותיקים. לנגד עיניי עומד הצורך להעניק איכות חיים וביטחון לתושבי השכונות הוותיקות וליצור תפנית. חצור הגלילית הינה מבוקשת בגליל אך המהפך האמיתי יגיע מפרויקטים להתחדשות עירונית שיאפשרו מוכנות של הבניינים הוותיקים לאירועי רעידות אדמה ואף ישדרגו את הנראות ואיכות חייהם התושבים. זוהי אבן יסוד משמעותית בהמשך התפתחות המועצה ובתהליכי התכנון לשנים הבאות לצד בנייה חדשה והתרחבות הישוב".

"אפליה מתקנת בנגב ובגליל"
מה חושבות חברות הנדל"ן על התחדשות הפריפריה?

ערי הפריפריה זקוקות לחידוש המרקמים הוותיקים של השכונות הקיימות לצד מיגון מבנים מפני רעידות אדמה וטילים. במקומות אלו, מתגוררת בקירוב 60% מאוכלוסיית ישראל והממשלה חייבת ליישם אחת ולתמיד מדיניות של ״העדפה מתקנת״ - להקצות משאבים ייחודיים ולתמרץ יזמים להיכנס ולבצע פרויקטים של התחדשות עירונית בפריפריה.

זה עדיין לא קורה. אבל השינוי כבר כאן. כפי שאפשר להבין ממשאל קצר שערכנו בקרב החברות המובילות בהתחדשות עירונית.

חיים פייגלין, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ:

"לנו היזמים והקבלנים יש מוטיבציה רבה לפעול במקומות אלו ומדינת ישראל יכולה וצריכה לחולל תנופת התחדשות עירונית גם בגליל ובנגב. כדי לדאוג שתהיה היתכנות לפרויקטים, ממשלת ישראל חייבת ליישם את המלצות הוועדה הבין-משרדית שהיא עצמה הקימה ושהמליצה במצטבר גם על תמריץ כספי ישיר לכל דירה שנבנית, גם זיכוי במס (tax credit) לטובת פעילות בפריפריה, וגם הצמדת קרקע משלימה לפרויקטים אלו. פתרון הTax Credit עליו המליצה הוועדה, עובד בהצלחה במקומות נוספים בעולם״.

רונית אשד לוי, מנכ"לית אפריקה התחדשות עירונית, הבונה בנוף גליל ובאר שבע:

"מנקודת מבט של יזם, המושגים "פריפריה" ו"מרכז" הינם נחלת העבר. הפיתוח המואץ של מערכות התחבורה במדינתו הקומפקטית ועליית מחירי הדיור במרכז הארץ, העלו את הביקוש בקרב הציבור לדיור בכל קצוות המדינה, לאורך השנים ובאלו האחרונות בפרט. חברת אפריקה התחדשות עירונית מבית אפריקה ישראל מגורים, לוקחת חלק משמעותי במשיכת קהל צעיר ואיכותי לערי הפריפריה הגיאוגרפית".

גיל גולדשטיין, מנכ"ל אבני דרך התחדשות עירונית:

"נכון לשנת 2022 נהרסו 3,412 יח"ד בלבד, כאשר בישראל כחצי מיליון יח"ד הזקוקות לעבור תהליך התחדשות. זו טיפה בים ובקצב הנוכחי יקח למדינה עשרות שנים להשלים את הפערים״.

גל קסטל, סמנכ"ל התחדשות עירונית מקבוצת אורון אחזקות והשקעות:
״קידום נכון ומיטבי של התחדשות עירונית בפריפריה תלוי בשני היבטים: מצד אחד, על הרשויות לפעול יחד באופן שיאפשר התחדשות עירונית תואמת תשתיות, שמביאה להתחדשות כללית של האזור ומצד שני- מוטלת האחריות גם על היזם, להקים פרויקט שיוכל להכיל בנוחות מקסימלית את הדיירים הקיימים שזוכים לדירות חדשות, ולצידם גם את הרוכשים החדשים שמגיעים לעיתים משכונות או ערים אחרות”.

גד גרשון, סמנכ"ל התחדשות עירונית בשפיר מגורים:
"התחדשות עירונית, יותר משהיא חשובה למאבק במחירי הדירות במרכז הארץ, היא עוד יותר קריטית באזורי הפריפריה. אנחנו בשפיר רואים את זה במעל 15 פרויקטים שאנחנו מנהלים בימים אלה. המציאות הביטחונית והגיאוגרפית במדינת ישראל מחייבת אותנו לקדם פרויקטים מסוג התחדשות עירונית, לא עכשיו, אלא לפני עשור. רק בסבב האחרון בעזה ראינו את החשיבות של ממ"ד בכל בית.

לצערי, הבירוקרטיה הישראלית לא מאפשרת לקדם ביעילות פרויקטים מהסוג הזה. ישנם ראשי רשויות שלא מבינים את הבהילות של הנושא וממשיכים להתעסק בפוליטיקה קטנה".

איל טישל, סמנכ"ל התחדשות עירונית באזורים:
"אני לא חושב שהמהפך יושלם לקראת 2024 כי מדובר בתהליכים שלוקחים זמן.

אין ספק כי יש התעניינות הולכת וגדלה בפרוייקטי התחדשות עירונית בפריפריה, אך על מנת לקדם פרויקט כזה צריך רצון של הרשות המקומית לצד יכולת וניסיון שלה לקדם פרויקטים כאלה. היום רואים שבמרכז הארץ, בערים שיש בהן כבר ניסיון, יודעים לקדם התחדשות עירונית בצורה מהירה ויעילה, לעומת ערים בהן טרם נצבר ניסיון, שם יש סוגיות שעדיין לא יודעים להתמודד איתם כמו שילוב ותכנון נכון של מבני ציבור והסכמי פיתוח.

נוי דותן, סמנכ"לית פיתוח עסקי והתחדשות עירונית באלמוגים:
"אם המדינה רוצה לקדם התחדשות עירונית ככלי מרכזי להגדלת היצע הדירות, היא צריכה להתערב ולהבטיח כדאיות כלכלית ליזמים באמצעות פתרונות "מחוץ לקופסא" תרתי משמע, כגון מתן "קרקע משלימה". נכון להיום היישום של המהלך עודנו נמוך ביותר אם לא אפסי. כמו כן, ניתן לאפשר ליזמים בנייה בשלבים בפרויקטים בהם המכפיל גבוה ומספר יחידות הדיור הוא עצום".

איתי סמדר, מנכ"ל רוטשטיין התחדשות עירונית:
"התחדשות עירונית מהווה אפיק מרכזי להגדלת היצע הדיור בערים, ואנו צופים שמספר התחלות הבנייה במסגרתה רק ילך ויגבר, גם בפריפריה.

לאחרונה קיבלה החברה אישור מהרשות הממשלתית להתחדשות עירונית עבור פרויקט פינוי בינוי במתחם שלמה המלך בלוד, למענק סבסוד בסך של למעלה מ-40 מיליון שקל בהתאם לתנאי המכרז, כדי לאפשר לפרויקט להיות רווחי.

סבסוד מצד המדינה מאפשר התקדמות של פרוייקטי התחדשות עירונית גם באזורים בהם אין היתכנות כלכלית. על המדינה לסייע לקדם התחדשות עירונית בפריפריה, באמצאות תמריצים שונים, כגון מתן זכויות בניה, קרקע משלימה, הטבות מיסוי ועוד".

קרן זילברשטיין,
אדריכלית חברת 'גשם החזקות':
"הכניסה של יזמים להתחדשות עירונית בפריפריה אינה מובנת מאליה, בגלל ערכי קרקע נמוכים המקשים על היזמים להיכנס לפרויקטים כאלה.

כאשר אנחנו בוחרים להיכנס לפרויקטים של פינוי בינוי בכלל, ובפריפריה בפרט, אנו דואגים שיהיה תיווך ראוי של התכנון לדיירים. אנו מאמינים כי חייבת להיות הבנה מהותית של הדיירים לטובת קידום הפרויקט והצלחתו. היועצים החברתיים הם היועצים הראשונים שמצטרפים לצוות המתכננים. בימים אלה מקדמת חברת "גשם" שני פרויקטים משמעותיים של פינוי בינוי בנהריה ובנוף הגליל".