גל ההתייקרויות: הממשלה דורשת מהמשק - אך לא מעצמה

גל האומיקרון אולי עבר את השיא, אבל שיא גל ההתייקרויות כנראה עדיין לפנינו. חברות מזון רבות הודיעו בשבועות האחרונים לרשתות המזון כי יעלו בשיעורים ניכרים את מחירי המוצרים שהן מייבאות או מייצרות. אם לא די בכך, תעריף החשמל מזנק בשיעור לא מבוטל של 5.7%, וגם הדלק עלה הלילה לשיא של שבע שנים.

עליית מחירי החשמל צפויה להתגלגל למחירי מוצרים עתירי אנרגיה, כתוצאה מהתייקרות התשומות. בין היתר, הדבר עלול להוביל לעליית מחירי המים (בשל עליית עלויות ההתפלה), עלויות החזקת החנויות בקניונים יעלו, עלויות הייצור במפעלים ועוד. כל אלה עלולים ליצור אפקט של כדור שלג ולגרום לכך שגל ההתייקרויות לא ייעצר כאן.

ומה עושה הממשלה כדי להקל על אזרחיה? אמש כתבו שרי האוצר והכלכלה, האמונים על הטיפול ביוקר המחיה בישראל, מכתב לספקיות המזון בבקשה לשקול מחדש את העלאות המחירים שעליהן הכריזו לאחרונה. מדובר בצעד מבורך וחריג מאוד שנקטו השניים, שכן מדובר בחברות פרטיות שרשאיות לקבוע את המחירים של המוצרים המיובאים. עם זאת, הצעד הכמעט נואש זה אינו מספיק, וספק רב אם תהיה לו השפעה אמיתית על החברות.

הממשלה נתנה לגיטימציה לחברות המזון כי גם בעת הזו הכל מותר, בכך שבשיאו של משבר הקורונה הוחלט על העלאות המסים, מוצדקות ככל שיהיו (מס על השתייה הממותקת ומס על החד־פעמי).

אף שממשלת השינוי חרטה על דגלה להילחם ביוקר המחיה, הטיפול בכך לא נעשה בצורה מספיק נחרצת, ולמעשה נכשל. כעת, לנוכח הכותרות בעיתונים, הממשלה מתחננת בפני ספקי המזון להיכנס מתחת לאלונקה ולבטל את ההעלאות. זאת, בעוד במקומות שבהם היא כן יכולה להתערב ולהקל את נטל הכלכלה, זה לא נעשה.

מה כן אפשר לעשות? קחו, למשל, את מחיר הדלק. קרוב לשני שלישים ממחירו הם מסים שגובה הממשלה. ב־2012, כאשר מחיר הדלק בישראל הגיע ליותר מ־8 שקלים לליטר, ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו הוריד את מס הבלו פעמיים, ובכך הוריד את המחיר.

ומה לגבי תעריף החשמל? הוא נקבע על ידי רשות החשמל, גוף ממשלתי השייך למשרד האנרגיה. האם כאן זה לא המקום של הממשלה להתערב ולמתן את התייקרות החשמל בשיא החורף ובאמצע גל ההתייקרויות של מוצרי צריכה בסיסיים?

לא מעט מקבלי ההחלטות מתייחסים לגל ההתייקרויות כגזירה משמיים, משהו שקורה בכל העולם ואין הרבה מה לעשות נגדו. לאחרונה אף נפוץ מושג חדש: "האינפלציה המיובאת". נכון, מחירי המזון, מוצרי הצריכה, החשמל והדלק עולים בכל העולם, ואף בשיעורים גבוהים יותר מאשר בישראל. ומה תפקידה של הממשלה בכל זה?

שר האוצר ליברמן אמר אתמול כי "צריך להבין שעליית מחירים בישראל היא הכי מתונה בעולם. התייקרות החשמל בישראל היא 5.7%, בבריטניה זה 34% ובשבדיה 35%". ליברמן רק שכח לציין כי גם שכר המינימום בשבדיה ובבריטניה לא דומה למה שנהוג בישראל - כך באנגליה שכר המינימום נושק ל־6,000 שקלים בחודש לשבוע של 40 שעות, בעוד בישראל השכר המינימלי יעלה ל־5,400 שקלים רק באפריל, ורק בעוד כשנתיים וחצי ל־6,000 שקלים. קרוב למיליון וחצי אזרחי ישראל משתכרים שכר מינימום, והם מכניסים הביתה נטו כ־4,500 שקלים בחודש - עבורם עליות מחירים "הכי מתונות בעולם" כואבות מאוד בכיס.

אז המדינה אולי לא יכולה להגיד לרמי לוי באיזה מחיר למכור חיתולים או פסטה, אבל יש בהחלט לא מעט מקומות שבהם היא יכולה להתערב. למרבה הצער, היא בינתיים לא עושה מספיק.