סקירה: זינוק במספר פגיעות ברכב חונה ללא השארת פרטים

פוגעים ברכב חונה - ובורחים: עלייה מדאיגה במספר תאונות הדרכים, שהובילו לנזק לרכב חונה ללא שהושארו פרטי יצירת קשר עם הפוגע.

מסקירה השוואתית שבוצעה באמצעות עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין, עולה כי בשנים 2021-2016 זינק מספר הפגיעות האלה ב־25.9%.

"הזינוק ביחס לשנים עברו אינו מקרי", אומר עו"ד ורשה, "להערכתי, תחושת ההפקרות שהביאה הקורונה, לצד מיקוד הקשב של המשטרה באכיפת תקנות המגיפה על חשבון אכיפה של חוקים אחרים, בהחלט תרמו להתעבות התופעה. בחישוב כולל, אפשר להעריך כי מדובר במאות מיליוני שקלים שמשלם הציבור מדי שנה לצורך תיקון הרכב על חשבונו או בשל תשלום השתתפות עצמית בתאונות פגע וברח".

לדברי עו"ד ורשה, מבחינת דחיפות הטיפול המשטרתי, עבירה זו מדורגת נמוך, לבטח כאשר בסופו של דבר מי שנושא בעיקר ההשלכות הכלכליות של תופעה זו הן חברות הביטוח. אולם הנחה זו אינה מדויקת בלשון המעטה, שכן הנזק הכספי שנגרם למבוטח גדול הרבה יותר מההשתתפות העצמית שאותה ישלם במקרה של דיווח על נזק. "הפעלת הפוליסה והגשת תביעה לחברת הביטוח גוררות אובדן של הנחת היעדר התביעות, שיכולה במקרים מסוימים להגיע גם להפסד של אלפי שקלים בשנה".

חובה להשאיר פרטים

תקנה 145 לתקנות התעבורה קובעת כי אם הרכב שניזוק עומד ללא השגחה, או שבעל הרכוש או הממונה עליו לא היה במקום, ישאיר נוהג הרכב המעורב בתאונה או בפגיעה הודעה בכתב על גבי הרכב שניזוק במקום בולט לעין, ובה יפרט את המידע הרלוונטי. כמו כן, סעיף 2 לתקנה קובע כי מחובת הנוהג ברכב להודיע בתוך 24 שעות ממועד קרות התאונה לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה או הפגיעה על האירוע ולפרט את שמו ומענו, זולת אם מסר את הפרטים לשוטר שנזדמן במקום ושמו או מספרו של השוטר ידועים לו.