ללא שינוי בסדרי העדיפויות - המשק יתקשה להתאושש

עובדה מצערת היא שגם אחרי 100 ימים של מלחמה קשה, הממשלה עדיין מקבלת החלטות כלכליות על פי הקונספציה מלפני המלחמה.

תחת קונספציה זו, עיקר העיסוק של מקבלי ההחלטות הוא בחלוקת "העוגה הלאומית", במטרה להבטיח את ההישרדות הפוליטית של הגופים בשלטון, ולא בהגדלת "העוגה הלאומית" תוך עידוד ההשקעות, החדשנות והצמיחה.

בדומה לקונספציה הביטחונית, גם הקונספציה הכלכלית חייבת להשתנות לאור המציאות החדשה.

מרכיב בולט של המציאות החדשה הוא הגידול הרב־שנתי המשמעותי שיידרש בהוצאות הביטחון ובהוצאות השיקום של היישובים והתשתיות שנפגעו. מבחינת המדיניות הכלכלית, האתגר הכלכלי המרכזי הוא כיצד לתמוך בצורכי הביטחון החדשים תוך ניהול מדיניות תקציבית אחראית, שתומכת בהתאוששות הפעילות המשקית ובחזרה לצמיחה, בלי לערער את היציבות הכלכלית והפיננסית.

כדי לעמוד באתגר הזה נדרש שינוי בקונספציה הכלכלית, שעיקרו שינוי מהותי בסדרי העדיפויות הלאומיים. בהקשר של תקציב המדינה ל־2024 ולשנים הבאות, כדי לעמוד בגידול בהוצאות הביטחון נדרשות התאמות בסעיפים אחרים. זאת, כדי שהגרעון התקציבי יישאר בגודל סביר, וכזה שלא יעיב על היציבות ועל החוסן כלכלי של ישראל.

ההתאמות האלה, הן בצד ההוצאות והן בהכנסות הממשלה, עלולות להיות כואבות ואף לפגוע ברמת החיים של הציבור. לכן חשוב במיוחד שהצעדים שיינקטו יכללו את הצורך לתמוך בשיקום ובהתאוששות של המשק, תוך העדפה של סעיפי תקציב התומכים בצמיחה.

ביום שלאחר המלחמה ייווצרו הזדמנויות כלכליות חדשות, וכבר כיום גורמים רבים במגזר העסקי עוסקים בנושא. מדובר, בין היתר, בגידול בביקוש לבנייה ושיקום, לתשתיות, להייטק, לתעשיות הביטחוניות ולמקורות מימון פיננסיים. אני מאמין שביום אחרי המלחמה, עם חזרת האמון של האזרחים בעוצמות הביטחוניות של ישראל, המגזר העסקי יהיה שם כדי למצות הזדמנויות אלה ולתמוך בחזרה לצמיחה ולפריחה כלכלית.

הכותב הוא היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים