המנכ"לים של רשת "גוד פארם": "המחירים בשוק המזון בישראל מופקעים - והפערים הזויים"

"השוק בישראל סופר־ריכוזי. יש פה קטגוריות כל כך גדולות, ש־100% נתח שוק מתחלק בין 3-2 ספקים", כך אומר אדם פרידלר, בראיון משותף עם אוהד סנדלר, שניהם המייסדים, הבעלים ומנכ"לים משותפים של רשת "גוד פארם", אשר בשליטת רמי לוי.

"אין לזה אח ורע בעולם", מוסיף פרידלר, "יש פה בערך 10 חברות שמחזיקות את כל האירוע הזה, והתלות שנוצרת באותם ספקים היא גדולה ומאזן הכוחות לא שווה. כשאתה מנהל משא ומתן מול ספק כזה, הוא מבין את המצב ואת הדינמיקה, שאתה לא באמת יכול לחסום אותו או להוריד אותו". את הדברים אמר פרידלר על רקע יוקר המחיה בישראל ועליות המחירים הרבות.

לדבריו "בשוק המזון, המחירים בישראל מופקעים והפערים הזויים. היינו בפולין לפני כשבועיים והפערים לא יעלו על הדעת. לא יכול להיות שליטר חלב עולה שם 3 שקלים ובישראל יותר מפי שניים, שקילו דבש עולה שם 9 שקלים לעומת יותר מ־40 שקלים בישראל. זה מגיע ממקום נטו של מכסים מיותרים.

"בדבש יש בישראל 255% מכס. על מי אנחנו שומרים? תנו לפתוח את השוק.

"אז אומרים שמדובר בחקלאים ואני איתם, אבל כמה חקלאים יש בישראל? יש תשעה מיליון אזרחים שסובלים וקורסים תחת הנטל. אנחנו משרתים 35,000 קונים מדי יום ואני פוגש לא מעט מהם. בפעם הראשונה אני מודאג, כי האנשים שסובלים עכשיו הם כבר לא רק מהשכבות הנמוכות. אנשים עם משכורות של עשרות אלפי שקלים בישראל לא קל להם, וזה הזוי".

להוריד מכסים

פרידלר מדגיש את האחריות של המדינה לטיפול ביוקר המחיה. לדבריו "ליוקר בישראל יש הרבה סיבות, ואם צריך להתמקד בשתיים, סיבה אחת זו המדינה עצמה. היא הרוב של הסיפור הזה וזה אומר מסים, מכסים, ארנונה, חשמל, דלק ואפילו הסיפור של הקרקעות, שמשפיע על יוקר המחיה ועל השכירות גם של עסקים. בסוף זו רשות מקרקעי ישראל, והמדינה מרוויחה מזה.

"נוסף על כך, מגל עליות המחירים הזה הנהנית הכי גדולה זו המדינה. יש לה 17% מכל עליית המחירים במשק. המדינה צריכה לנסות להבין איך היא מתערבת ועוזרת להקל את יוקר המחיה. הדבר השני זו ריכוזיות היתר בקרב הספקים".

מה צריך לדעתכם לעשות?

פרידלר: "צריך להוריד את המכסים, אין מה לשמור על קבוצות אוכלוסייה כאלה או אחרות. כואב לי על מגדלי הדבש בישראל, על הכמה משפחות שמתעסקות בתחום הזה, אבל שידאגו להן וישחררו תשעה מיליון אנשים. זה כסף קטן לעומת תשעה מיליון אנשים שחיים במדינת ישראל וצריכים לשלם 45 שקלים לקילו דבש. זה לא פרופורציונלי.

"הייתי עושה מע"מ דיפרנציאלי על קטגוריות שהן מאסט. במצב שהגענו אליו, על מזון לתינוקות הייתי עושה אפס מע"מ. מבחינת רגולציה, לא צריך להחליף רגולציה אחת באחרת, אלא להקל את הרגולציה הקיימת. ברקוד שנמכר באירופה, במדינות כמו גרמניה וצרפת וטוב לאוכלוסייה שם, טוב לישראל. פתרון נוסף שחייבים לעשות אותו אתמול זה סיפור מדבקת המחיר, אשר מייקר את המוצר. הסתובבתי עם משנה למנכ"ל של רשת מחמש הגדולות באירופה. הוא שאל אותי מה הם עושים, מדביקים אחד אחד? כמה זה עולה לכם?

"חוץ מישראל וונצואלה לדעתי, אין את החוק הזה באף מקום בעולם. זה משהו מיושן שטוחן כמות שעות אדירה של עובדים. אנחנו ב־2023, מה, אי אפשר לשים צג מחיר וזהו?".

סנדלר: "אנחנו מגייסים היום ישר מלשכות התעסוקה ואנחנו מבקשים כל עובד שיודע להזיז ידיים ורגליים וגם הם לא מצליחים למצוא. בקלות אנחנו צריכים 200-150 עובדים".

איך אתם מסבירים את זה?

פרידלר: "יש את תופעת וולט. ההערכות דיברו על זה שהם מעסיקים 15,000 עובדים. זה הרבה מאד משוק העבודה".

"בקושי העלינו מחירים"

מה קרה למכירות בעקבות עליות המחירים?

פרידלר: "אנשים מחפשים את האלטרנטיבה הזולה יותר בקטגוריה. גם הסל הממוצע קטן, בשיעור חד־ספרתי. יש לנו מזל שאנחנו נהנים מגידול רב בכמות הלקוחות. אז הפדיון עצמו גדל".

סנדלר: "אנשים מוותרים על מותרות, למשל על שוקולדים. הם קונים מה שהם חייבים. אנחנו כל הזמן מרחיבים את המותג הפרטי והוא כל הזמן בגידול".

בכמה התייקרו המוצרים שלכם?

פרידלר: "לא היו שינויים גדולים במחירים. יש דברים שהעלינו בעקבות העליות בשיעורים נמוכים. יש כאלה שלא העלינו בכלל ויש כאלה שמצאנו אלטרנטיבות בחו"ל".

מדוע העליות עוברות כעת חלק?

פרידלר: הציבור כרגע עסוק ברפורמה המשפטית ועכשיו הם זוכים מההפקר. המדינה לא מתערבת, הציבור לא מתערב. אני חושב שטוב יעשה הציבור, ועוד יותר תעשה הממשלה אם היא תתערב בסיפור הזה".

הממשלה החליטה על ועדת יוקר המחיה. מה אתם חושבים על זה?

סנדלר: "משרד הכלכלה מאד דוחף, אבל זה לא יעזור שהם מעורבים. אם משרד הבריאות מחליט משהו ומשרד הכלכלה מחליט משהו ואין משהו שמחבר את זה, זה לא עוזר".

פרידלר: "אני פוחד שיקרה מה שקרה ברפורמת התמרוקים, שהוועדה תהיה מורכבת מאנשים שזה לא המקצוע שלהם. אני לא מאשים אותם, הם פוליטיקאים ולא אנשי מקצוע. ברפורמת התמרוקים, היה חבר כנסת שעלה ברגע ההחלטה ושאל 'אני יכול לשאול מה זה יבוא מקביל?'".

נגד קרן הארנונה

באשר לקרן הארנונה אומר פרידלר כי "קרן הארנונה זה סיפור מטורף. עיר שראויה לזה ומגיע לה, אז מגיע לה. מה עכשיו להתחיל לחלק את זה בין האנשים?

"זה הזוי בכלל שדבר כזה עולה. ערים שמשקיעות בתשתיות ועוזרות, מגיע להן שיהיה להן ומי שלא - לא. מה לתת? למי שלא עושה כלום? אני קורא לממשלה להוריד את הארנונה לעסקים. זה פוגע בצרכן בסוף".

מה קורה עם היבוא המקביל אצלכם?

פרידלר: "כרגע היבוא המקביל נעצר בגלל עליית שערי המטבע. אין היתכנות כלכלית יותר. בענף הזה אלה הפערים. הבירוקרטיה שהייתה לי עם ייבוא חיתולים לפני חודשיים, הוציאה את הרוח מהמפרשים.

אז אני אקנה קצת יותר יקר. יש הרבה דברים שכבר אין לך כוח להתעסק איתם, אתה אומר אם זה כזה מאמץ וכזה אבוג'רס בשביל כמה אחוזים, האם זה שווה? נכון שזה מתורגם לצרכן. המדינה צריכה לעזור שלפחות את הכמה אחוזים האלה, יצליחו להוריד".

קרפור הגיעו וספאר בדרך עם שופרסל. כמה אתם חוששים מהתחרות?

פרידלר: "הקמענואים מרוויחים 2%- 3% מהמחזור,  שם זו לא הבעיה. זה לא שקרפור, לדעתי, תחולל שינוי ובטח לא תוריד את המחירים בארץ. הם כן יעשו שירות לציבור ולכל הענף אם הם יחנכו את הצרכן לקנות מוצרים שהם לא ממותגים.

סנדלר: "הבעיה עם הישראלים שהם צרכנים של מותגים".

פרידלר: "להם בגב רשת בינלאומית גדולה, שיש לה כוח קנייה יותר גדול משלנו. לכמה זה יהיה מתורגם?הפער במחיר קנייה בינינו הוא לא שליש מההבדל במטה בינינו . פייט במחירים אני לא מאמין שיצליחו לתת לנו, כל עוד משווים תפוחים לתפוחים. בנוסף, יש פה את סיפור הכשרות, שמייקר. אם זה יפתור את יוקר המחיה במדינת ישראל, אני בספק, כל עוד הם ימשיכו לקנות מפה.

כשהם רוצים להזמין קוטג למי הם מתקשרים? לתנובה. אני בטח לא צריך ללמד את יינות ביתן. הם שכחו את מה שאני לא למדתי. הם מנוסים ויודעים מצוין שאין טעם להביא חצי מהמוצרים האלה מחו"ל".

אתם מתכוונים להיכנס לעוד תחומים?

פרידלר: "כן, אנחנו בוחנים. רכשנו את איתי ברנדס ועל אף שלא רואים את הסינרגיה עם שר פיטנס. תמיד נהיה פתוחים להזדמנויות בתחומים שיש לנו סינרגיה גבוהה אליהן, אבל אנחנו רוצים להישאר בפוקוס".

מדוע החלטתם לרכוש את שר פיטנס, בעוד שהיו שם התנהלויות לא נכונות, הכוללות צבירת חובות כבדים?

פרילדר: "שר פיטנס זה עסק שנקלע לקשיים, כמו הרבה מאד עסקים. בתקופת הקורונה התחום של מכוני הכושר נפגע הכי הרבה. ההתנהלות באמת לא היתה מדהימה, אבל היא לא היתה קיצונית כמו שהיא מתוארת בעיתונים. הם באמת צברו חובות, אבל בסוף מדובר באנשים מוכשרים עם יכולות טובות ואנחנו מקווים שנוכל להשתמש בשר כדמות שתוביל פעילות שאנחנו נכנסים אליה. לצד מכוני הכושר,  אנחנו נלך לעולמות הביוטי ונעשה הזרקות, בוטוקס, כמו מודלים שפועלים בחול. חשוב להגיד על שר שזו לא נוכלות. חובות כבדים זה משתמע כאילו הם גנבו כסף. יש שמות מאד לגיטימיים שהפסידו כסף. הולמס פלייס , היא חברה ציבורית. בדוחות 2022, החברה הפסידה כמעט 30 מיליון שקל. אם היא חברה פרטית, היא נסגרת באותו יום והולכת לפשיטת רגל גם היא. בתור חברה ציבורית, היא יכולה להרשות לעצמה. באופן כללי, הענף הזה מאד סבל ולקחו הלוואות והריבית עלתה, הסוף של החברות האלה היה צפוי".

מתי גל עליות המחירים יהיה מאחורינו?

פרידלר: "כשהצרכן יוציא את הכרטיס אשראי ולא יוכל לקנות, אנחנו נראה פה צעקה שלדעתי לא היתה פה. זה יעצור כל רצון של חברה להעלות מחירים".