במשך שנתיים נפגשו דוד, ישי, אבי וליאור כדי לדון בשבר שבין צעירי העדה האתיופית למדינה ולחברה הישראלית. במהלך התקופה שבה התקיים השיח בין הארבעה, בני העדה בעצמם, התחוללה המחאה הגדולה על מותו של הנער סלומון טקה. לבסוף, ממפגשים אלה נולדה המכינה הקדם צבאית הדתית הראשונה עבור יהודי אתיופיה, והמוסד החינוכי הראשון בתחום שכל צוות המייסדים שלו משתייך לעדה הידועה גם בכינויה ביתא ישראל.
"כאנשי חינוך הגענו למסקנה שהיוזמה שלנו יכולה להוות פתרון למשבר", אומר ל'ישראל היום' הרב ליאור נגסה שעתיד להיות הרב הראשון ממוצא אתיופי שעומד בראש מכינה. המכינה תהיה שלוחה של מכינת עלי ומוסדות בני דוד, שבראשם עומדים הרב אלי סדן והרב יגאל לוינשטיין. היא עתידה לקום באזור המרכז וצפויה להתחיל לפעול בתחילת שנת הלימודים הבאה לאחר שקיבלה את כל האישורים הנדרשים.
"הרקע להקמת המכינה הוא משבר הזהות שזיהינו בקרב הדור השני של יהודי אתיופיה, זה שברובו נולד וגדל בארץ", מסביר הרב נגוסה. "אנחנו גרים בשכונות, מכירים את השטח ולא מנותקים ממנו. מצד אחד, הדור הצעיר לא מכיר את המורשת שלו, לא מחובר אליה ואפילו מתכחש לה. זה נובע גם מהעובדה שההורים פחות מדברים ומספרים אך גם מהסיבה שסיפור יהדות אתיופיה כמעט לא נלמד במערכת החינוך. מצד שני, הוא מרגיש שהחברה הישראלית לא באמת מקבלת אותו בצורה טבעית ומלאה".
לדבריו, שתי הבעיות שמנה כולאות את צעירי עדתו ויוצרות בעיה חברתית קשה. "משבר הזהות יוצר מציאות שבה רבים מהדור הצעיר מאמצים זהות אפרו אמריקנית שמתבססת על המכנה המשותף הנמוך ביותר שהוא צבע העור. בחלק מהמקומות זה מתבטא בפשע ועבריינות, אך גם רבים שהלכו במסלול נורמטיבי מרגישים את החלל בפנים".
פרשת מותו סלומון טקה היוותה את אחד הטריגרים המשמעותיים להקמת המכינה. "זאת הייתה המחאה הראשונה שבה כולם מחו. גם אנשים שכביכול השתלבו בחברה, כמו רופאים, אנשי אקדמיה וצבא וכדומה, גם הם זעקו זעקה שביטאה תחושת אי שייכות במידה כזו או אחרת, וזה הוביל אותנו לחפש את שורש הבעיה".
לא מסתגרים – מובילים
הרב נגוסה מודע לעובדה שהקמת מכינה ייעודית ליהודי אתיופיה עלולה להוביל גם לביקורת וטענות על היבדלות והסתגרות. "באופן טבעי זה אכן יכול להישמע כרעיון מבדל שמחזיר אותנו אחורה ובכל זאת, הרעיון שלנו מתבסס על חוויות אישיות ובחינה ארוכה של המציאות והמשבר שהדור הצעיר חווה. המסקנה שאליה הגענו היא שכל ניסיון להתחבר ולהשתלב בחברה הישראלית על חשבון הזהות והמורשת של יהדות אתיופיה לא באמת עובד ורק מוביל לתסכול וחיכוכים".
כשהוא מדבר על כך שהצעירים בקרב יהודי אתיופיה לא מחוברים למורשת שלהם, הוא מתבסס גם על ניסיון אישי. "אמא שלי הייתה אסירת ציון. במשך שנה וחצי היא נכלאה ועברה עינויים קשים באתיופיה רק מכיוון שרצתה לעלות לארץ. זה סיפור שכל הזמן ניסיתי לברוח ממנו. רק כשהייתי בקורס קצינים הבנתי את גודל הסיפור שהפך להיות חלק ממני ומשהו שרציתי להעביר הלאה".
לדבריו, "חשוב להבין שחוסר המודעות וההכרה עם מורשת יהודי אתיופיה לא פוגעת רק בדור הצעיר אלא בחברה הישראלית כולה, שלא מכירה היסטוריה ותרבות מפוארת בת 2500 שנה שהן חלק בלתי נפרד ממסורת עם ישראל כולו. כמו שעם ישראל מכיר את סיפור השואה או גירוש יהודי ספרד, אנחנו רוצים שיכיר גם את המורשת המפוארת של יהדות אתיופיה".
עד כה נרשמו למכינה קרוב ל-50 מועמדים אשר צפויים להשתתף ביום רביעי הקרוב ביום היכרות עם המוסד החדש. מלבד הרב נגוסה (33) מרחובות, רב קהילה, רב בית ספר, מחנך ורס"ן במיל' בחטיבת הצנחנים, צוות המייסדים כולל גם את הרב דוד בלאי (34) מקרית מלאכי הרב ישי קבדה (32) מחדרה והרב אבי אלפה (32) מאבן שמואל, כולם בוגרי יחידות קרביות ואנשי חינוך מוסמכים.
מי ששמח על היוזמה הוא מנכ"ל מועצת המכינות הקדם צבאיות, דני זמיר, שאומר כי "היוזמה שצמחה מתוך הקהילה האתיופית היא דבר מרגש. אנחנו מאמינים בשני הצדדים - גם במנהיגות האתיופית הצעירה שעומדת בפני עצמה וגם בבני דוד שידעו לתת להם את הכלים והסיוע הראשונים. אנחנו משוכנעים שזה עניין של זמן עד שבוגרי המכינה ובני הקהילה האתיופית ישתלבו בשדרה המובילה של המנהיגות הביטחונית והאזרחית בישראל".
הרב נגוסה משוכנע שברגע שהצעירים שילמדו במכינה החדשה יכירו ויתחברו לזהות העדה שבה הם חיים, גם השתלבותם בחברה הישראלית תהיה חלקה וטובה יותר. "במכינה נלמד כמובן על זהות יהודית באופן כללי, אך יהיה בה מקום נרחב גם למורשת יהדות אתיופיה. ברגע שהחבר'ה יבינו מי הם ומאין הם באו, לא רק שהם לא יתנתקו מעם ישראל אלא יתחברו אליו מתוך זקיפות. חלק מממטרות המכינה זה שיהיה לבוגרים מטען שילווה אותם במהלך שירותם הצבאי שיסייע להם לצאת לפיקוד וקצונה ובעתיד גם להיות חלק מוביל בהנהגת המדינה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו