את רוב תשומת הלב בדיוני ועדת סל התרופות תופסות מדי שנה תרופות לסרטן. אלו הן התרופות שבאופן מסורתי לוקחות נתח של בין 30 ל-40 אחוזים מתקציב סל התרופות, ו"גונבות" גם את תשומת הלב הציבורית.
אך יש תחומים אחרים שזוכים לתשומת לב פחותה: לאורך השנים, טכנולוגיות בתחום בריאות האישה זכו לפחות מאחוז מתקציב הסל, וליתר דיוק ל-0.69% מסך התוספות לסל (לא כולל טיפולים לסרטן). עם זאת, רק שיעור מזערי מאוד (0.015%) מעלות סל התרופות הוקדש לאורך השנים לתרופות וטכנולוגיות שמיועדות לשיפור איכות חיי האישה - בהם טיפול בהצטלקות ברחם וטיפול אחד נוסף הקשור לאצירת שתן. שאר הטיפולים הבודדים שאושרו מיועדים לילודה ולפוריות (שימור פוריות, מניעת היריון), טיפולים הקשורים לאונקולוגיה (בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן) או טיפולים המיועדים לבריאות היילוד (בדיקות סקר בהיריון).
כך, למשל, בשנים האחרונות נדחה פעם אחר פעם מימון של גלולות למניעת היריון במסגרת סל התרופות (למעט לנשים צעירות עד גיל 21), אך הוועדה החליטה לממן טיפולי פוריות לנשים עם תסמונות גנטיות הפוגעות בפוריות. המתח המובנה הזה התפרץ בשנה שעברה באחד הדיונים, כאשר חברות בוועדה התעקשו לדון בטיפול להקלת סימפטומים של גיל המעבר ולא רק בטיפולים לשימור פוריות.
גורם שהיה מעורב בדיוני הוועדה סיפר: "הייתה תחושה שבכל דבר שקשור לפוריות, שימור פוריות וסיוע להיריון, קיבלנו נאומים שקשורים לחשיבות של בריאות האישה; אך כשעלו נושאים כמו בחירת האישה לא להיכנס להיריון - היו טענות שזה לא בסל וזה נושא של רווחה".
פרופ' רוני מימון, יו"ר האיגוד הגינקולוגי בישראל: "העובדה שפחות מאחוז אחד מתקציב עדכון הסל לאורך השנים מוקדש לבריאות האישה ולאיכות חייה הוא אבסורד, שכן שנות החולי שלה רבות משל הגבר, ומעגל חייהן של נשים כרוך בכאבים ובאי נוחות מובנית. הקצאת משאבים חסרה בבריאות האישה תורמת להעמקת אי השוויון המגדרי, שכן נשים עניות חולות יותר, ונשים חולות מתקשות יותר בפרנסה. חייבים לשבור את המעגל הזה; זה הדבר הנכון - רפואית, מוסרית וכלכלית".
"גישה מאוזנת לטיפולים"
פרופ' נעמה קונסטנטיני, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות האישה, מוסיפה: "יש חשיבות עליונה בהכללה משמעותית של טכנולוגיות לבריאות האישה בסל הבריאות. אי אפשר להתלונן על פערים מגדריים ולא לאפשר גישה מאוזנת לטיפולים הנותנים מענה לצורכיהן הייחודיים של הנשים, בדגש על פריון, היריון ומחלות של דרכי הרבייה, ולא פחות חשוב מכך: היבטים של איכות החיים, כגון כאבים משתקים הנובעים ממחלת האנדומטריוזיס, תסמינים רבים בגיל המעבר דוגמת גלי חום, דליפת שתן ועוד. חייבים להוסיף לסל את הטכנולוגיות והתרופות המשפרות את איכות חיי האישה ובריאותה, ולא לתקצב רק תרופות מצילות חיים".
השנה הוגשו לסל התרופות כמה טיפולים הקשורים לבריאות האישה - שימוש בהתקן תוך רחמי (מירנה) לנשים בנות 45 ומעלה הסובלות מדימום וסתי מוגבר, פוסטינור כטיפול חירום לנפגעות תקיפה מינית, וטיפול נוסף שהוגש גם השנה לאחר שנדחה בשנה שעברה הוא טיפול בשם דואביב להקלה על תסמיני גיל המעבר.
כמו כן, לסל התרופות מוגשת השנה לראשונה תרופה חדשה בשם אלגוליקס למחלה הנשית הקשה אנדומטריוזיס. מדובר במחלה דלקתית שנגרמת כאשר תאים דמויי רירית רחם נודדים וממוקמים מחוצה לו, בעיקר באזור האגן. החולות סובלות מכאבים קשים עד כדי משתקים, ביניהם כאבי אגן קשים המחמירים בביוץ ובזמן מחזור, כאבים ביחסי מין, ובעיות פוריות. המחלה עלולה לפגוע באופן משמעותי בכל תחומי החיים של נשים, החל מלימודים וקריירה ועד לזוגיות ומשפחה.
אבחון מאוחר
אם לא די בכך, המחלה מאובחנת באיחור של 12-10 שנים, בשל העובדה שרופאים רבים לא מכירים אותה, ונשים שמתלוננות נתקלות לעתים בתשובה שמדובר ב"כאבי מחזור".
הטיפולים הקיימים כיום הם ניתוח וטיפולים הורמונליים, שלא תמיד נותנים מענה מספק מבחינת הפחתת הכאב העוצמתי הנלווה למחלה ותסמינים נוספים, וחלקם אף כרוכים בתופעות לוואי קשות הנגרמות כתוצאה מהמנגנון הטיפולי של חלק מהטיפולים, שמאלץ נשים צעירות לסבול מתופעות של גיל המעבר.
"אובחנתי במחלה בגיל 25, והטיפול שהוצע לי היה דיכוי הורמונלי, שלא רק שלא היה יעיל, אלא גם גרם לתופעות לוואי פיזיות ונפשיות קשות של גיל המעבר", מספרת שני ידעי, בת 30, חולה באנדומטריוזיס. "גם לאחר שעברתי ניתוח, תוך כדי נטילת הטיפול, חזרו כל מוקדי הכאב של המחלה בצורה מפושטת בכל חלקי הגוף. מכיוון שאין כרגע חלופה טיפולית זמינה עבורי, אני מתמודדת עם שגרה של כאב כרוני שמקשה מאוד על התפקוד היומיומי ופוגעת מאוד באיכות החיים שלי".
ד"ר יובל קאופמן, מנהל המרכז הרב-תחומי לטיפול באנדומטריוזיס, מרכז רפואי כרמל ושירותי בריאות כללית, וחבר ועד עמותת אנדומטריוזיס ישראל: "לראשונה זה כעשור, אושרה תרופה ייעודית לכאב על רקע אנדומטריוזיס, שהוכיחה יעילות ובטיחות ומהווה גם חידוש טכנולוגי, שכן היא מאפשרת השגה של יעילות במתן פומי (כדורים) ולא בזריקות. התרופה מבצעת דיכוי הורמונלי חלקי, ובכך משפרת את הסימפטומים של המחלה. הטיפול מתאים לנשים הסובלות מתסמינים בחומרה בינונית עד קשה, שלא הגיבו בצורה מיטיבה ומספקת לטיפול תרופתי ושמעוניינות להימנע מניתוח, או נשים שעברו ניתוח ועדיין סובלות מתסמינים משמעותיים. התרופה החדשה מאפשרת שליטה מדויקת ומבוקרת יותר על המינון, ובכך משיגה טיפול יעיל עם פרופיל בטיחותי טוב יותר, ללא החמרה בתסמינים של המחלה ועם פחות תופעות לוואי".
איה ורטהיימר וניצן ברנשטיין, מנכ"ליות משותפות, עמותת אנדומטריוזיס ישראל: "מכיוון שמחלת האנדומטריוזיס פוגעת בעיקר בנשים צעירות, אשר נמצאות לרוב בשלב של פיתוח קריירה ובניית משפחה, הנטל של המחלה מתבטא לא רק בהיבט הגופני והנפשי, אלא גם בהיבט הכלכלי. העמותה פנתה למשרד הבריאות בבקשה להכיר במחלה כמחלה כרונית, כדי לאפשר השתתפות של קופות החולים ברכישת התרופות, שעלותן גבוהה מאוד. אף שחלפה שנה ויותר מכך, טרם התקבלה החלטה בנושא, והעמותה תמשיך להיאבק על כך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו