צילום: אלעד גוטמן // אראל מרגלית ומנכ"ל קרן ההשקעות דובאי קפיטל גרופ, אבובאקר אל סאדיקי

הבהלה לאמירויות

מהשייח'ים המיליארדרים ועד בעלי הבאסטות - כולם רוצים בפוטנציאל הישראלי • יואב לימור התלווה השבוע למשלחת בהובלתו של אראל מרגלית ונכח בפגישות עסקים ובמיזמי טכנולוגיה • נחשף ליחס החם של המקומיים וגילה איך יוצאי 8200 יצילו את החקלאות במדינה

דובאי היתה השבוע מוצפת בישראלים. אנשי עסקים משלל סוגים ומינים, משלחות רשמיות ופרטיות וגורמים אחרים - כולם הסתערו על האמירויות כחלק מ"הבהלה לזהב" מודל 2020.

לעיתים זה היה אפילו משעשע. משלחת בנקאית פוגשת במסעדה קרן השקעות, ולשולחן חוברים אנשי היי־טק וגורמים מעולם התיירות הישראלי. כל אחד מצא את דרכו לכאן עוד לפני שניתן האישור הרשמי, ולכולם שאיפה זהה - לעשות ביזנס - וליהנות ממדינה מתקדמת, דוברת אנגלית, תאבת חיים ושופעת כסף והזדמנויות. רחוק כל כך מהביצה הפלשתינית והלבנונית, ומהנחשלות המצרית והירדנית.

קשה לתפוס את הפער הזה בין האזור הקרוב, המוכר לנו, לבין זה שיהיה מעתה בהישג יד (מדיני, עסקי, תיירותי). האמירתים, נכון להשבוע, מאוהבים בחברים החדשים שלהם. מי שהגיע לכאן התקבל בחום רב. נדמה שלא רק אנחנו שמחים לגלות שיש עוד גורם שפוי באזור; גם המקומיים - מהשייח'ים המיליארדרים ועד לבעלי הבאסטות בשוק התבלינים - מזהים את הפוטנציאל העצום ונחושים שלא לפספס אותו.

כתמיד, הטכנולוגיה הישראלית היא הקטר. הסטארט־אפ ניישן כבר עשתה לה פה שם, אבל עד עכשיו זה היה מתחת לפני השטח. לא מעט חברות ישראליות מכרו כאן גם קודם. האמירויות נשענו בשנים האחרונות על הסייבר הישראלי, בעיקר בתחום ההתקפי: חברות כמו ורינט ו־NSO עשו במפרץ עסקאות במאות מיליונים, במאמץ לסכל את מה שנתפס כאיום על המשטר והכלכלה המקומית, וגם התעשיות הביטחוניות הסתובבו לא מעט על ציר ישראל־אבו דאבי.

עושים ביזנס, רחוק מהביצה הפלשתינית והלבנונית, דובאי, צילום: אי.פי.אי

עכשיו כל זה עולה מעל לפני השטח. לא עוד דרכונים זרים, מטוסים פרטיים ושימוש בחברות שרשומות במדינות שלישיות. הכל גלוי, על השולחן. כבר לא מאהבת סודית שמסתתרת, אלא יחסים רשמיים, ממוסדים, לשמחת שני הצדדים. והאמירתים, ניתן היה להתרשם השבוע, נחושים לקחת את היחסים האלה הכי רחוק שאפשר, לא רק בקשר הבילטרלי בין המדינות. "אנחנו יכולים להיות הגשר שלכם ל־3 מיליארד תושבים שגרים ברדיוס של שלוש שעות טיסה מדובאי", אמר אחד מאנשי העסקים הבולטים במדינה.

פודטק: גלידה מחומוס

אראל מרגלית הוביל השבוע משלחת גדולה לדובאי של בכירי קרן ההשקעות שלו ו־13 מנכ"לי חברות שהיא משקיעה בהן. לצד חברות סייבר כמו Secret Double Octopus, שמספקת הגנה לארגונים ולעובדים שלהם בלי צורך בסיסמאות, מי שמשכו את עיקר תשומת הלב היו דווקא חברות בעולם הפודטק והאגריטק. האמירויות מייבאות כמעט את כל המזון שלהן. כמעט כלום לא גדל כאן. ערב המגיפה עלה כאן קילו בצל חצי שקל; היום עולה קילו 6 שקלים. בטכנולוגיה הישראלית הם מזהים את העתיד: הכלכלי, אבל גם התזונתי.

 

אינובופרו, למשל, משכה בדובאי תשומת לב עצומה. החברה הזאת, שהוקמה ב־2015, פיתחה חלבון מרוכז מחומוס שהפך ללהיט בעולם המזון משום שהוא מאפשר לייצר אוכל בריא וטעים יותר מתחליפים אחרים כמו סויה, שתהליך גידולם מזהם את הסביבה. כיום משמש חלבון החומוס בסיס לפיתוח גלידות, יוגורטים ללא חלב, משקאות צמחיים וממרחים (ובעתיד גם במאפים), שיחליפו מוצרים שמתבססים על חלבון מהחי.

המקומיים עפו על מנכ"לית החברה, טלי נחושתן. חומוס, והפתרון שהיא מציעה, הרבה יותר קרוב לליבם מאשר שעועית אדומה שגדלה בקליפורניה. גם העובדה שישראל נמצאת במרחק שלוש שעות טיסה ולא בקצה העולם, הופכת את אינובופרו לאטרקטיבית במיוחד. העניין היה כמובן הדדי: נחושתן זיהתה באמירויות לא רק משקיעים ושוק פוטנציאלי, אלא גם קרקע אינסופית שניתן לגדל עליה אינסוף חומוס, שיהיה זמין וזול.

חברה אחרת שכבר סיכמה בדובאי עסקה ראשונה היא אגרינט, שפיתחה סנסור שמזהה מזיקים שפוגעים בעצים, ובראשם חדקונית הדקל שמשמידה עצי דקל בכל העולם. החברה הזאת הוקמה ב־2016 על ידי קבוצה שהגיעה מעולם הסייבר, בראשות יהונתן בן המוזג, בעברו בכיר ב־8200. החיישן שפיתחה, מצליח לבודד ולזהות את הרעש שעושה הטפיל כבר בשבועות הראשונים, ומאפשר לטפל בעץ ולהציל אותו.

בעולם יש כיום כ־4 מיליארד עצי דקל מכמה סוגים. 30 אחוזים מעצי הדקל לתמרים נמצאים באמירויות. גידול של עץ עד לשלב המניב אורך כשבע שנים, ואז הוא אמור להניב מאות קילוגרמים פרי בשנה. הנזק הכלכלי שמסיבה החדקונית הוא עצום; החיישן של אגרינט, שמושתל בכל עץ בעלות של 12 דולר, מאפשר לחקלאי לקבל באמצעות אפליקציה מידע בזמן אמת על העץ הפגוע - ולטפל בו. בעתיד ישמש הסנסור הייחודי הזה גם לזיהוי מזיקים אחרים, ובראשם טרמיטים.

"שיתוף הפעולה בתחום הפודטק יפתח שער אדיר לאספקת מזון איכותי ומתקדם למזרח התיכון כולו", אמר מרגלית בפגישתו עם שרת ביטחון המזון בדובאי. "החזון של הנהגת האמירויות להפיכת הפודטק לתחום טכנולוגי מוביל יוצר הזדמנויות גדולות לחברות ישראליות". לדבריו, הפוטנציאל של שיתוף הפעולה בין הצדדים הוא הזדמנות כלכלית אדירה למשק הישראלי, בוודאי בתקופת משבר הקורונה.

"ההיי־טק הוא הקטר שמוביל את כלכלת ישראל, ולכן יש לנו תפקיד מרכזי בהובלת היחסים ושיתוף הפעולה עם האמירויות, בדגש על שותפות. חברות שלנו נמצאות בקשר עסקי עם האמירויות כבר כמה שנים, ועכשיו נוצרה הזדמנות להרחיב את היריעה. זו לא רק הזדמנות עסקית, אלא הזדמנות מדינית לדף חדש בין קהילת ההיי־טק הישראלית למזרח התיכון כולו", הוסיף מרגלית.

מרגלית התקבל באמירויות בעניין עצום. רשימת האישים שביקשו לפגוש אותו היתה מרשימה. זה נובע לא רק מהצלחותיו בעולם ההיי־טק ומעברו במגרש הפוליטי, אלא גם מהרצון האותנטי של המקומיים להכיר ולשתף פעולה. הם זיהו בו גשר מצוין לישראל.

בשיחות עימם לא היה אפשר להימלט משני עניינים בולטים: סלידתם מהמזרח התיכון הישן (ובעיקר מהפלשתינים, וגם מחיזבאללה ואיראן), ונכונותם לשמש עבור ישראל מקפצה לכל האזור. למי שיגיעו לכאן כדאי קודם כל להקשיב ורק אחר כך להשמיע, ובעיקר כדאי ללמוד. זה לא נכון רק לאנשי העסקים, אלא בראש ובראשונה לשרים ולפקידי הממשלה; הסיבה להצלחה הפנומנלית של האמירויות - שכלכלתה גדולה פי שישה מזאת של ישראל - היא לא רק אוצרות הטבע, אלא בעיקר השילוב הנכון בין יזמות ממשלתית ועסקית. בעוד בישראל המגזר העסקי הוא הקטר שמניע את הכלכלה, כאן הממשלה משחקת תפקיד מרכזי בהתוויית הדרך ובשיתופי פעולה, שהפכו את האמירויות לקטר כלכלי עולמי מוביל.

פוטנציאל להרחקת מלחמה

העולם העסקי יהיה בחזית היחסים עם האמירויות, אבל ליבתם היתה ונותרה מדינית־ביטחונית. בכיר המוסד לשעבר, דוד מידן, שנלווה למשלחת של מרגלית, הוא אחד מאנשי העסקים הישראלים הפעילים והמקושרים באמירויות. האמירתים, כמו ישראל, מזהים באיראן את האויב העיקרי לשלום האזור. תחת השלטון בטהרן פועלות 11 חברות סייבר שפועלות נגד אויבי המשטר: הן היו אחראיות לתקיפת תשתיות הנפט בסעודיה ותשתיות המים בישראל, ומאיימות על האמירויות.

ישראל תסייע בוודאי לאמירתים להגן על עצמם בסייבר, אבל הפוטנציאל גדול בהרבה. המזרח התיכון החדש, שמתהווה כעת, מחלק את הצדדים באופן חד וברור בין "טובים" ו"רעים". זה יאפשר לכונן בריתות הגנה נקודתיות או רחבות מול איומים משותפים, ובמידת הצורך גם לפעול מולם. גם כאן, הפוטנציאל אינסופי, מאימונים משותפים של חילות האוויר והים, ועד להסתייעות באמירתים - ובכסף ובקשרים שלהם - כדי לקדם פרויקטים אזרחיים־כלכליים שיביאו רווחה לפלשתינים ביו"ש ובעזה, ובמשתמע ירחיקו מלחמה.

בינתיים, על רקע הקורונה והעולם "האדום", יהפכו האמירויות ליעד פופולרי לישראלים. דובאי על שלל האטרקציות שלה תמשוך רבים, שיחפשו קפיצה קטנה לחו"ל. הם יגלו באמירויות שותף וחבר אמיתי, אך כזה שרחוק מלהיות פראייר. אם ישראל תשמור כאן על פניה היפות, נהיה עדים לסיפור אהבה פורץ גבולות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...