לאהוב את אנה

ביום חמישי הקרוב יעלה לאקרנים עיבוד קולנועי לרומן "אנה קרנינה", הקלאסיקה של הסופר הרוסי לב ניקולייביץ' טולסטוי שראתה אור בשנת 1877 ונחשבת לאחת מיצירות המופת הגדולות של כל הזמנים. את הסרט ביים ג'ו רייט, שכבר צבר ניסיון בעיבוד רומנים למסך הגדול: בשנת 2005 ביים את "גאווה ודעה קדומה" על פי ספרה של ג'יין אוסטן, וב-2007 זכה להצלחה גדולה בעקבות העיבוד ל"כפרה", ספרו של איאן מקיואן, שאף היה מועמד לפרס האוסקר בקטגוריית "הסרט הטוב ביותר".

במרכז ספרו האלמותי של טולסטוי ניצבת אנה קרנינה, אריסטוקרטית הנשואה לקרנין, פקיד ממשלתי נוקשה בסנט פטרסבורג של החברה הגבוהה במאה ה-19. אנה חיה חיים נוחים אך מעוקרי רגש, עד שהיא פוגשת ברוזן אלכסיי ורונסקי, מתאהבת בו נואשות ונוטשת את בעלה ואת בנה, תוך כדי סיכון מעמדה החברתי.

הסרט ההוליוודי, בכיכובם של השחקנים קירה נייטלי וג'וד לאו, מצטרף לשורה ארוכה של ניסיונות קולנועיים וטלוויזיוניים להחיות את הדרמה הספרותית-קרנינית למסך. לפי אתר הנתונים הקולנועיים IMDB, הופקו ליצירה 24 עיבודים, ובהם 12 לקולנוע, וזאת ללא הגרסאות שנוצרו לתיאטרון, לרדיו ולאופרה.

שחקניות גדולות ומשובחות נבחרו להפיח חיים בדמותה הספרותית והטרגית של אנה קרנינה. בשנת 1935 הופיעה גרטה גרבו בתפקיד האריסטוקרטית המאוהבת, באחד מתפקידיה הזכורים והמרשימים ביותר. בשנת 1948 שיחקה את אנה קרנינה ויויאן לי, בגירסה קולנועית בבימויו של הבמאי הצרפתי ג'וליאן דוביבייר, וכך גם השחקנית הצרפתייה סופי מרסו, בעיבוד של הבמאי ברנרד רוס משנת 1997.

נוסף על שתי הקלאסיקות, לרומן בן המאה ה-19 הופקו שתי גרסאות טלוויזיוניות ממיטב המסורת הבריטית - מיני-סידרה מבית היוצר של BBC משנת 1977 וכן גירסה משנת 2000, שבה מככבת השחקנית הלן מק'קרורי ("המלכה", "הארי פוטר").

מוליכה שולל

מה יש ברומן המונומנטלי רחב היריעה ובעל הפתיחה המפורסמת "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה – אומללה בדרכה שלה", שמצית את דמיונם של עשרות יוצרים לאורך השנים? ומה בדמותה הספרותית-קולנועית של אנה קרנינה מושך במאים ותסריטאים רבים-

לדברי המשוררת והמתרגמת סיון בסקין, מקור המשיכה נמצא בדמותה המתעתעת של אנה קרנינה. "אנה מצטיירת כדמות חזקה, אמיצה ולעיתים אף הרואית, שכן היא הולכת נגד המוסכמות החברתיות, כביכול, ומקריבה את עצמה על מזבח האהבה, אבל למעשה האומץ הזה מבטא חולשה גדולה וחוסר אחריות משווע", אומרת בסקין, "הדמות שלה כוללת מאפיינים שמסמלים כוח - היא יפה, עשירה, נשואה בנוחות, אבל למעשה זאת רק התחזות לכוח. הסתירה הזאת יוצרת מסתורין גדול שמושך יוצרים ממדיות אחרות לנסות לפענח אותו".

כוחו של הרומן קיים, לדברי בסקין, גם באופנים השונים שבהם אפשר לקרוא אותו. "באחת השיחות ביני לבין אמא שלי היא סיפרה לי שכשהיא קראה את הרומן לראשונה בגיל 15, היא חשבה שמדובר ברומן רומנטי גדול על כוחה של האהבה. כששבה אליו בגיל 30 – היא יכלה לחשוב רק על כמה אנה היתה חסרת התחשבות כשהתאבדה והשאירה את ילדיה לבד".

הדעה הרווחת היא שהעיבודים הקולנועיים לא הצליחו לגעת במורכבות דמותה של אנה ויצרו פרשנות חיוורת לדילמות המוסריות שקיימות בספר הקלאסי. לטענת בסקין, דמותה השקרית של אנה קרנינה יכולה לספק הסבר גם לכך: "אנה היא דמות שמוליכה את הקוראים שולל. בבחירה שלה להרוס את חייה אין באמת אומץ. להנציח את המורכבות הזאת באמצעים ויזואליים זאת משימה לא פשוטה".